יצא מפוקוס
פול פוגבה אמור היה להיות המנהיג של נבחרת צרפת, אבל הכוכב הבעייתי לא עומד בינתיים בציפיות - וגם הסתבך בגלל תנועה מגונה שביצע לעבר העיתונאים
כבר כמה ימים, מאז הניצחון על אלבניה במארסיי, פול פוגבה תופס את הכותרות הראשיות בצרפת. מיד אחרי ה־0:2 של דימיטרי פאייט בדקה ה־96, כשכל הכחולים מיהרו לעבר המבקיע, העדיף קשר יובנטוס לרוץ דווקא לכיוון יציע העיתונות, למרות ששלמה שרף ומשה פרימו לא ישבו שם - פלט כמה מילים עצבניות וסימן בשתי ידיו תנועה מגונה.
למעשה, גם לפני מה שזכה כאן לכינוי "פרשת פוגבה", ממש מתחילת היורו, כיכב הקשר בן ה־23 בכותרות. ביום פתיחת המשחקים הופיעה בשער של מגזין הספורט הפופולרי ל'אקיפ תמונה של ילד הפלא, בתוספת פנייה בשם העם הצרפתי: לך בעקבותיהם של מישל פלאטיני ביורו 1984 וזינדין זידאן במונדיאל 1998, ותוביל את צרפת בחזרה לימי התהילה בטורניר שנערך על אדמת המולדת. אלא ששבוע בלבד אחר כך, בהתנהגותו מול אלבניה, פוגבה הזכיר יותר את הראסיה שהטיח זיזו במרקו מטראצי בגמר המונדיאל מול איטליה ב־2006.
אחרי משחק הפתיחה מול רומניה, פוגבה חש שהתקשורת מחפשת אותו, ואפשר להבין למה. הוא נעלם מהמגרש, והייתה בהחלט סיבה לחיפושים. לא סתם החליט דידייה דשאן שמול אלבניה הוא יישב על הספסל, יחד עם אנטואן גריזמן, ולפי הדיווחים כאן שני הטאלנטים לקחו את זה קשה. "אני יודע שהם לא אוהבים את ההחלטה", הסביר המאמן, "אבל אלו שיקולים מקצועיים. אני מתאים את השחקנים ליריבה".
בהפסקה, כשעדיין היה 0:0, דשאן התאים את שניהם לתוצאה. גריזמן כבש, פוגבה הכניס אדרנלין, ובסיום החליט כנראה שזה מספיק כדי לסגור חשבון עם מבקריו. אולי בגלל החולצה מספר 15, הוא גם הזכיר לי מישהו מישראל.
העיתונאים הצרפתים נזכרו במשהו אחר: התקרית המפורסמת עם סמיר נאסרי ביורו 2012. קשר מנצ'סטר סיטי השווה ל-1:1 מול אנגליה, ורץ לעבר יציע התקשורת עם אצבע על הפה. אם מישהו לא הבין את המסר, נאסרי גם הוסיף אז צעקה בצרפתית: "תסתמו את הפה!" אחרי המשחק הוא הודה שהדברים כוונו לעיתונות הצרפתית, שביקרה אותו קשות לפני הטורניר וטענה כי הוא החוליה החלשה בנבחרת.
פוגבה, בניגוד לנאסרי, טען שלא היו דברים מעולם. בהודעה ששלח לסוכנות הידיעות הצרפתית AFP - ואשר נוסחה כמובן על ידי יחצניו - נאמר: "אני מודיע בכנות ובאופן ברור, שלא משנה איזו פרשנות נתתם לתנועה שלי, לא התכוונתי לסגור חשבון עם איש וזו לא הייתה מחאה כלשהי. כל כך שמחתי על הגול, שפניתי לעבר היציע שבו ישבו אמי ואחיי, וביצעתי את הריקוד המסורתי שלי עם האגרופים מונפים באוויר".
ניסוח שנשמע משכנע. אלא שצפייה בקטע הווידיאו אינה מזכירה תנועת ריקוד. גם הצעקות שהקשר פולט בעצבים לא מזכירות מחווה מרגשת לבני משפחתו. כנראה בגלל זה גם הסוכן שלו, מינו ראיולה, מיהר להגיב כי "התנועה הוצאה מהקשרה".
בתקשורת הצרפתית, שהפכה אותו רק כמה ימים קודם לכן למנהיג הבא של הנבחרת, לא קנו את ההכחשות. וינסנט דולוק, הפרשן הבכיר של ל'אקיפ, ליגלג בטורו האישי: "בניסוח ההודעה שלו, פוגבה השתמש סוף־סוף בדמיון וביצירתיות, שאותם למרבה הצער לא הצליח להביא לביטוי מאז פתיחת היורו".
צפון קוריאה בפריז
בינתיים, מאחורי הקלעים, התרחש סיפור שלא היה מבייש את הטלוויזיה הצפון קוריאנית. בערוץ beIN Sports, בעל הזכויות הבלעדי של שידורי היורו, פשוט חתכו מהצילומים את התנועה המגונה של פוגבה.
העורך הראשי של התחנה, פלורן הוזו, הסביר בלי להתבייש: "אנחנו אוהדים של צרפת והעדפנו לא לשדר תמונות בעייתיות שלא יוסיפו שקט לנבחרת". העיתון לה פריזיאן אף ידע לדווח כי הוזו לא הסתפק בכך, ושלח מייל לכל עובדי הרשת שלו עם הנחיה חד־משמעית: "אסור לשדר את הצילומים של פוגבה בסיום".
גם בערוץ TF1, שהורשה לשדר את המשחקים, בחרו להעלים את הקטע המדובר, מה שמנע את הפצתו בתקשורת הבינלאומית. זאת בניגוד, למשל, לצילומים של מאמן נבחרת גרמניה יואכים לב, שתמונתו שולח יד לאזור המפשעה במהלך המשחק מול אוקראינה הופיעה בכל כלי תקשורת אפשרי.
אלא שהיום, עם הרשתות החברתיות, קצת קשה להעלים ראיות (אלא אם כן קוראים לך אלי טביב). המהומה התקשורתית בטוויטר עשתה את שלה, וערוץ הטלוויזיה הבלגי RTBF הצליח לשים את ידו על קטע הווידיאו. השידור נראה משכנע למדי. פוגבה העצבני רץ לכיוון היציע, מניף אגרוף, ומשלים את התנועה באמצעות הנחת יד שמאל על השריר הימני.
מי ששמח להצטרף לחגיגה היה מתפעל הטוויטר הרשמי של נבחרת שווייץ, שפרסם תמונה קבוצתית של האדומים־לבנים, ושלח לצרפתים ציוץ פרובוקטיבי: "פוגבה הוא לא הבעיה שלכם, אלא אנחנו". הערב (א', 22:00) באצטדיון בליל סביר להניח שדשאן יחזיר את גיבור הפרשה להרכב, ואז נראה מי בעיה של מי. הצרפתים, בכל אופן, כבר הבטיחו את מקומם בשמינית הגמר, והשווייצרים צריכים תיקו כדי להבטיח את המקום השני.
ניצוצות של באלוטלי
אז האם מדובר בפוטנציאל אדיר שהראש לוקח לכיוונים בלתי רצויים (בלי קשר לתספורת שאיתה הגיע ליורו: תרנגול צרפתי בצד אחד של הפדחת והכתובת POGBOOM בצדה השני)? יכול להיות שמדובר במהדורה חדשה של מריו באלוטלי?
את השאלות האלה הפניתי אתמול לאלברטו פלברוסי, כתב ותיק בקוריירה דלו ספורט, שלמד להכיר מקרוב את הקשר של יובנטוס. "אין ספק שמדובר בשחקן פנטסטי – טכנית ופיזית. לדעתי הוא הרבה־הרבה יותר טוב מבאלוטלי, אבל יש ביניהם דבר אחר משותף. שניהם חושבים רק על עצמם. גם פוגבה משוכנע שהוא הכי טוב בעולם. בוא נגיד שהוא בן 23 אבל עדיין עם מנטליות של בן 13. מאוד ילדותי".
אגואיסט?
"זה לא עניין של אגואיזם, אלא בעיה במנטליות. כאילו הוא אומר לעצמו בכל משחק: הנבחרת לא מעניינת, אני אנצח לבד. משפט כזה היו יכולים לומר פלאטיני, מראדונה, רונאלדו ומסי. פוגבה עדיין לא בליגה שלהם. הוא יכול להיות בעוד שלוש־ארבע שנים, אבל במקום שילמד מהוותיקים כמו אברה, פאייט ומטווידי, הוא מנסה להיות יותר כוכב מהם".
ואיך זה עובד ביובנטוס?
"שם יש ציפיות גדולות ממנו, לא פחות מאשר בצרפת. מתייחסים אליו כאל הזר הכי חשוב בליגה, כמו לגונסאלו היגוואין ומארק האמשיק מנאפולי. ההבדל הוא שביובה יש מי שיחנך אותו. כשבופון, קייליני, בונוצ'י וברצאלי מדברים, פוגבה מבין שהוא צריך לשתוק".
לפנייה לכתב/ת 
