רצח בשידור חי: הטרור מנצל את הרשתות החברתיות
מחבל שמשדר שידור חי לאחר שרצח שני בני אדם - היא רק דוגמה אחת לניצול הרשתות החברתיות על-ידי טרוריסטים ועבריינים. אז איך סותמים את הפירצה המסוכנת?
כאשר יותר ויותר פשעים ומתקפות מזעזעות מגיעים לשידור חי ברשת, הרשתות החברתיות צריכות להתמודד עם אתגרים בלתי פוסקים כדי למנוע את התפשטות התוכן המחריד הזה. הנושא הזה הודגש במיוחד בשבוע שעבר, כאשר קצין משטרה צרפתי ואשתו נרצחו במתקפה מחרידה בביתם - והרוצח שידר שידור חי בפייסבוק במשך 13 דקות, שבו הוא נראה עם בנם של הנרצחים ומודה כי רצח את השניים, וכן קרא לעמיתיו הג'יהאדיסטים להמשיך במלאכת שפיכת הדמים.
פלטפורמות כמו פייסבוק וטוויטר מקדמות לאחרונה את פונקציות השידור החי בווידאו שלהן, אך נאבקות כדי למצוא דרכים שבהן תוכן המקדם אלימות לא יגיע לרשתות. "למחבלים ולמעשי טרור אין כל מקום בפייסבוק", אמרה דוברת מטעם החברה בנוגע לרצח המזעזע שהתרחש בצרפת. "כאשר מדווח לנו על תוכן של טרור, אנחנו מסירים אותה במהירות האפשרית. אני מתייחסים לבקשות הסרת תוכן על ידי גורמי אכיפת החוק עם דחיפות עליונה".
ההצהרה של חברת פייסבוק הכירה בכך שיש "אתגרים ייחודיים" בנושא של שידורי וידאו חיים, ועוד נמסר כי "זו אחריות רצינית, ואנחנו עובדים קשה כדי להביא לאיזון הנכון המאפשר התבטאות אך גם חוויה בטוחה ומכבדת".
גם בטוויטר, שתכונת הפריסקופ לשידורים חיים בה נוצלה כדי להראות התאבדות בצרפת ואונס בארה"ב, הציעו מדיניות דומה. דובר מטעם החברה אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית כי "אי אפשר לאיים באלימות או לעודד אלימות, לרבות איום בטרור או עידוד טרור". בהצהרת המדיניות של פריסקופ נכתב כי הפונקציה "נועדה להיות פתוחה ובטוחה" וכי "תוכן גרפי בוטה לא יאושר" ובו "תיאורים של התעללות בילדים, התעללות בבעלי חיים או פגיעה בגוף".
"זו שאלה של רצון, לא של טכנולוגיה"
רשתות חברתיות מדגישות זה זמן רב שהן יסייעו לחקירות לגיטימיות של פשעים ומתקפות, אך סירבו למאמצים לערוך בקרה של כמויות המידע העצומות בהן או לצנזר אותן. אבל הרשתות החברתיות יכולות לעשות יותר כדי למנוע העלאה של תוכן מזעזע לעיני העולם בשידור חי או הסרתו, כך על פי מארק וואלאס, מנכ"ל Counter Extremism Project, ארגון שהוקם על ידי דיפלומטים לשעבק מארה"ב ומדינות אחרות כדי לפעול נגד אידיאולוגיה קיצונית.
וואלאס אמר כי רשתות חברתיות כבר הטמיעו מערכות שמסננות פורנוגרפיית ילדים, ויכולות לעשות את אותו הדבר עם פשעים אלימים אחרים. "יש טכנולוגיה שיכולה לעשות את זה עכשיו", הוא אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית. "זו שאלה של רצון, לא של טכנולוגיה".
"זה סוג זה של סינון", הוסיף וואלאס, "הדבר יסייע להניא את השימוש בפלטפורמות הללו בידי אלו שמחפשים לתקוף את ארה"ב או את בנות בריתה. אנחנו חייבים להגיע למקום שבו אם אני טרוריסט, אני יודע שהווידאו לא יגיע לכל העולם".
פרופ' גבי וימן מאוניברסיטת חיפה הסכים שצריך לעשות יותר. "עבור המחבל עצמו, וידאו חי הוא כלי לפיאור עצמי, לתגמול נצחי, להציג את עצמו ואת מטרתו לכל העולם", אמר ל-AFP.
וימן קרא ל"שיתוף פעולה טוב יותר בין הרשתות האלה (פייסבוק, יוטיוב, אינסטגרם, טוויטר, ועוד) והסוכנויות הנאבקות בטרור. אין פתרון מושלם, אין דרך לחסום את האינטרנט. אבל ישנן דרכים טובות יותר לצמצם את ניצול הפלטפורמות האלה על ידי גורמי טרור".
בעיות של חופש ביטוי
עם זאת, פעילי זכויות אזרח תוהים אם על הממשלה כלל ללחוץ על הרשתות החברתיות כדי שיגבילו את התוכן בהן, שיכול להיות מוגן תחת החוקה האמריקנית והערבויות שלה לביטוי חופשי.
רשתות חברתיות דואגות "לא לרמוס את הזכויות החוזיות של המשתמשים שלהם וא לפעול מטעם הממשלה וליטול מהם את הזכויות החוקתיות שלהם", אמרה סופיה קול, עורכת דין עבור Electronic Frontier Foundation. "הן לא רוצות להיות זרועות חקירתיות של הממשלה או שתחום אחר של אחריות יאפיל על המודל העסקי שלהן. אבל זה לא אומר שהן לא יכולות לשתף פעולה כאשר יש להן את האמצעים לעשות זאת".
היא הוסיפה כי עורכי דין לזכויות אזרח מודאגים מהוראות מהממשלה, כמו למשל הצעה שלפיה על רשתות חברתיות לדווח על כל פעילות טרוריסטית.
יו הנדיסייד, עורך דין מטעם American Civil Liberties Union's National Security Project, אמר שמוקדם מדי לדעת מה עשוי לקרות בתחום השידורים החיים בנוגע למקרי אלימות, אך חידד כי הרשתות החברתיות לא צריכות להיות מנוצלות על ידי הממשלה עבור צנזורה בדלת האחורית. להחליט מהו תוכן טרוריסטי "זו שאלה שגם למומחים קשה להבין, ולבסוף זו סוגייה שהיא בסופו של דבר סובייקטיבית ותלוי בתוכן", אמר הנדיסייד.
לפנייה לכתב/ת 
