עובדים בלי סוף? הילדים מגלים מה הם חושבים על זה
"אני אוהב את הטלפון של אמא כי יש תמונות שלי, אבל גם שונא אותו כי היא כל הזמן איתו". אתם חוזרים מהעבודה וחייבים לענות על שני מיילים דחופים, לסיים שיחת עבודה ולהגיב בווטסאפ. חשבתם פעם מה הילדים שלכם חושבים על זה? גננות מספרות מה הם אומרים על השגרה הלחוצה
גידול ילדים בעידן המודרני מאתגר ושונה מהילדות שהייתה לנו. אנו נאלצים לג'נגל בין חיים אינטנסיביים הדורשים לתמרן בין עבודה במשרה מלאה וכמובן הרצון להצליח לעמוד בכל מטלות הבית והעבודה גם יחד, יוצרים תסכול ורגשות אשם. "למרבה המזל", הסמארטפונים עוזרים לנו כהורים להתמודד עם העומס - לבדוק מיילים, לנהל פגישות וירטואליות ואף לסגור עסקאות מהבית.
כך נוצרה מציאות חדשה עבורנו שבה גם לאחר יום עבודה מלא, במקום לנצל את מעט הזמן עם הילדים, הגבולות מטשטשים בין עבודה למשפחה. הפכנו להיות עסוקים. כל כך עסוקים עד כדי כך ששכחנו את אחד העיסוקים הטובים והאיכותיים ביותר, הסטרטאפ הפרטי שלנו - ילדינו.
כגננות שנמצאות עם הילדים מרבית שעות היממה שמנו לב כי שגרת היום הקדחתנית של הוריהם מלווה אותם גם ביום למחרת. קשיי פרידה בבוקר, שינויים במצבי רוח, חוסר מנוחה ואף שימוש בכוח על מנת להביע את עצמם.
אולי יעניין אותך גם:
- ההורים שלא הצליחו למצוא שם לילד
- הילדים הפסיקו לדבר והתחילו לצעוק
- "בגיל 15 עשו לי שיימינג מול כל התלמידים"
"אבא עובד כל הזמן"
אז מה הילדים באמת חושבים על שגרת היום העמוסה של הוריהם? כיצד הם חווים את הילדות בצל הסמארטפון? הנה כמה משפטם שנשמעו בגן: "גם היום אמא נשארת לשחק עד מאוחר עם חברים מהעבודה?", "רק ביום שבת אבא קורא לי סיפור", "אצל סבתא אוכלים ובבית רק ישנים", "עברנו דירה כדי שסבתא תהיה גם אמא שלי וגם אמא של אמא", "אתמול נרדמתי אצל סבתא ובבוקר התעוררתי בבית. אני מתגעגעת לשעת סיפור של אמא", "אתמול כשהיינו בגן שעשועים קנאתי בעידו שמשחק עם אבא שלו כי סבא וסבתא לא יכולים לשחק איתי", "אמרתי לאמא שלי שחוגגים היום בגן את יום ראשון כדי שתשאר יותר זמן" אלו רק דוגמאות מעטות לדרך בה ילדים מפרשים את יום העבודה הארוך של הוריהם.
קשה לעיכול לא פחות, התייחסותם לזמן בו ההורים נמצאים איתם בבית פיזית, אך עסוקים בסמארטפון - בשליחת מיילים, שיחות וואטסאפ וכו. "יש להם חברים חשובים מאוד בטלפון", "אני אוהב את הטלפון של אמא כי יש תמונות שלי, אבל גם שונא אותו כי היא כל הזמן איתו", "אתמול ניצחתי את אמא במחבואים כי שמעתי את הטלפון שלה מצלצל והוא כל הזמן איתה אז ידעתי איפה היא נמצאת", "כשאהיה גדול יהיה לי טלפון רק לתמונות של אמא, אבא ושלי בלי חברים מהעבודה", "בפורים אני מתחפש לטלפון ואז אבא יהיה איתי כל היום ונבוא לגן יחד", "אמא כל הזמן צועקת על אבא לעזוב את הטלפון", "לאבא כואבות העיניים בגלל שהוא כל הזמן מסתכל על הטלפון", "אתמול לא ירדנו לגן שעשועים כי אבא עבד כל הזמן", "כשאהיה גדול אני אעבוד רק בבית של העבודה ולא בבית שלי".
להקשיב לילדים
אז איך בכל זאת אפשר לנצל את הזמן הקצר עם הילדים בצורה אופטימלית (בהנחה ששעות העבודה המרובות לא ישתנו בזמן הקרוב), כדי שהילדים לא ירגישו שהם פחות חשובים מהבוס?
1. להאריך את זמן הפרידה בבוקר - אם הילד שלכם צווח כל בוקר בלי הפסקה מומלץ להישאר איתו כמה דקות לפני שרצים לעבודה ולהסביר לו ברוגע שאתם מבינים שקשה לו אבל שאתם תתראו אחר הצהריים, תשוחחו ותשחקו. לילדי הגן אין תחושת זמן ויכולת להבין מתי בדיוק מגיעה השעה שאתם חוזרים הביתה ולכן אין צורך לחזור על זה שוב ושוב אלא להיות רגועים, עניינים ולהביע אמפטיה. כגננות, אנחנו עדות לכך שמרבית הפעמים מדובר בקושי חולף שלא משפיע על תפקוד הילד והשתלבותו בשגרת הגן.
2. "אז איך היה לך בגן היום?" - ילדי קטנים מתקשים לשתף מחוויותיהם ומעולמם, בעיקר כי טרם רכשו את כישורי השפה המתאימים לכך. לפיכך, יש לשאול שאלות ברורות יותר על החוויות של הילד במהלך היום. ייתכן כי שימוש בשאלות נקודתיות יסייע לו להביע את עצמו, למשל: "ספר לי על משחק אחד ששיחקת היום בגן", "מה אכלת לצהריים, האם היה טעים?", "עם מי שיחקת במהלך היום?" וכו'.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
3. לפנות זמן - מסקר שערך מכון אדלר עלה כי 48% מההורים כמעט ואינם משוחחים עם ילדיהם באופן אישי ביומיום. כהורים שחשוב להם להיות מעורבים בחיי ילדיהם. אל תחכו שהילד ישתף מיוזמתו. האזנה וזמינות הן משמעותית מבחינה זו משום שילד בגיל הרך יכול לשכוח במהרה במה רצה לשתף. חשוב מאד גם לאפשר לילד הזדמנות לשוחח בשגרת יום קבועה כמו ארוחת ערב או זמן איכות עם ההורים לפני השינה.
4. לא לצפות לפרגון מהילד - הורים רבים מצפים שהילד יבין שהם אנשים עובדים ושקריירה היא דבר חשוב עבורם. "הילד מבין שאני עובד שעות רבות, שזה חשוב וזו הסיבה שאיני נמצא הרבה בבית" היא אמירה נפוצה, אך לא יותר ממשאלת לב. לילד בגיל הרך אין את היכולת להבין את חשיבות הקריירה עבורכם ואת דחיפות השיחה, הוא צריך שההורים יהיו קשובים אליו וכשזה לא קורה, חוסר מנוחה, קשיי פרידה בבוקר ותנודות קיצוניות במצב הרוח הן תופעות שעלולות לנבוע מחוסר תשומת לב.
5. להיוועץ עם הגננת - כמי שקיבלו את ההכשרה הייעודית לכך, הגננות יודעות להבחין אם הילד זקוק לתשומת לב נוספת או יחס מההורים. במידת הצורך הגננת תדע להבחין אם יש לילד בעיה רגשית.
אילנית יהודה גננת מתל אביב ולילי פוקמונסקי מנהלת המחלקה לגננות בהסתדרות המורים
לפנייה לכתב/ת 
