הנעליים שהולכות להביא שלום

שמי  עאיישה אל ח'טיב, משכם בפלסטין, אם לשישה – שני בנים וארבע בנות, העובדת כמורה. נולדתי וגדלתי בשכם למשפחה בת שלושה בנים ושלוש בנות. אני הבכורה במשפחה ולכן בנוסף לתפקידי כאחות, הייתי צריכה גם למלא תפקיד של אמא, והתבקשתי לעזור לאימי בעבודות הבית ובטיפול באחי הקטנים. הדבר לא הפריע בעדי מלהצטיין בלימודי.

אחיי היו כל חיי, והכי קרוב אלי מהם היה מחמוד, הצעיר ממני בשנה. החיים היו כל כך יפים עד שהתחילה ב- 1987 האינתיפאדה הראשונה. בתקופה בה בני עמי הפלסטינים התקוממו נגד הכיבוש, ירה הצבא הישראלי באחי מחמוד כדור שנכנס לחזהו ויצא מגבו.

הדבר הביא לפציעתו ואחר מכן למותו. בעקבות אירוע זה, איבדתי את אמונתי בחיים, באושר ובשמחה. חיינו הפכו לעצובים. חשבתי הרבה על נקמה, אבל הבנתי ששום דבר לא יחזיר כבר את אחי אלי, גם אם אהרוג את העולם כולו.

יום אחד באה לבקר אותי חברה טובה, שביקשה לעזור לי לצאת מהעצב הרב ומהמצב הנפשי בו הייתי שרויה, והציעה לי להצטרף ל"פורום המשפחות השכולות הישראלי פלסטיני". פורום זה מפגיש בין ישראלים לפלסטינים המדברים על כאב ועל תקווה. תחילה, סירבתי, אבל היא הצליחה לשכנע אותי לבוא לפגישה אחת, להכיר את הצד השני של הישראלים, כי אני כפלסטינית לא הכרתי אלא חיילים ומתנחלים, התוקפים את בתינו והורגים בנו.

בעקבות הפגישה, הצטרפתי בשנת 2005 לארגון, דבר שנתן לי סיבה לקום בבוקר כדי לפגוש את השותפים הישראלים על מנת לדבר על הכאב, על האובדן, על הדרך הלא אלימה למאבק, וגם על התקווה.

בשל אמונתי בעבודה המשותפת, החלטתי עם שותפה ישראלית, רובי דמלין שהיא אם שכולה, להקים קבוצת נשים בתוך פורום המשפחות השכולות, זאת מתוך הכרה בחשיבות תפקידן של הנשים, וביכולת שלהן להשפיע על הדורות הבאים.

להגיע לפתרון הסכסוך בלי קורבנות ושכול נוספים בשני הצדדים

ההתחלה עם קבוצה זו לא היתה קלה, והיה קשה לדבר ולפתוח איתן רגשות וכאב בגלל שהן איבדו את בניהן, בעליהן או אחיהן. הקושי היה להנחיל את האמונה והחשיבות בהקשבה לצד השני, זאת כדי להגיע לפתרון הסכסוך בלי קורבנות ושכול נוספים בשני הצדדים.

קרדיט צילומים: פורום משפחות שכולות

מספר הנשים בהתחלה היה מצומצם, כעשרים בכל צד. היום יש מעל 300 נשים פלסטיניות וישראליות שעובדות ביחד ומנהלות מפגשי דיאלוג מסביב לסיפור האישי וההיסטורי של כל צד. פרוייקט הריקמה, הוא אחד מהפרוייקטים שהקמנו יחד, נשים פלסטיניות וישראליות.

אנו רוקמות ומדברות על הכאב האישי ועל התקווה המשותפת. בחרנו לעשות צעד למען השלום ולקרוא לנשים ולגברים באזור וברחבי העולם להצטרף ולתמוך בנו, נשים שמחפשות ליצור מציאות אחרת ולמנוע שכול נוסף.

• בפורום משפחות שכולות ישראלי-פלסטיני (חוג ההורים), חברות כ-600 משפחות פלסטיניות וישראליות, שאיבדו בן משפחה במסגרת הקונפליקט. הארגון מקדם פיוס כאלטרנטיבה לשנאה והנקמה מתוך חזון ארוך טווח לייצר תהליך לפיוס בין העמים כחלק בלתי נפרד מכל הסכם שלום פוליטי עתידי.
  

• לפרטים נוספים ותמיכה הכנסו לאתר  .