"מלאך של אמא": פוטנציאל עצום, ביצוע בעייתי
סדרת המתח החדשה "מלאך של אמא", שעוקבת אחרי פרשת רצח, מביאה עמה דמויות, משחק וצילום מקצועיים ומלוטשים - אבל לא מצליחה לספק ערך מוסף מעבר לעלילה הבלשית. הבעיה העיקרית נעוצה בתסריט
לפעמים תזמון הוא עניין קריטי. מה שמקורי עכשיו עלול לעייף בעוד שנתיים-שלוש - עשור במונחים טלוויזיוניים. לפני כמה שנים מותחנים סקנדינביים היו הדבר הכי מרענן בטלוויזיה. כש"פארגו" עלתה היא שינתה את כללי המשחק במגרש של דרמות המתח. "מלאך של אמא", שעלתה אתמול (א', YesDrama), נראית כמו ניסיון להתחקות אחר הסימפטומים של המותחנים האלה, אבל מעבר לעובדה שהיא התפרצה למסיבה באיחור, היא מתקשה לספק את הדבר עצמו.
עם שם כמו של טלנובלה ארגנטינאית, "מלאך של אמא" סובבת סביב ציר סיפורי שיש בו אינסוף נקודות כניסה רגשיות שאמורות למשוך אותנו פנימה. העלילה המרכזית נעה סביב פסיכולוגית בשירות בתי הסוהר, שבמקביל לטיפול שהיא מעניקה לאסיר שרצח את שני הילדים שלו (ולא מדובר בספוילר אלא באירוע המכונן של הסדרה) חווה אובדן של הבן הקטן שלה בנסיבות מסתוריות.
זה מתחיל מהמוות של הילד, שנדמה שאין לו קשר לכל מה שקרה לפניו. למעשה המוות הזה הוא הדבר המפתיע היחיד שקורה בשני הפרקים הראשונים, למרות שזו בעצם ההתפתחות היחידה שאנחנו יודעים בבירור שעומדת לקרות. המתח נבנה באמצעים מלאכותיים ולפעמים גסים – כמה פעמים אפשר לדחוף מדליה לסצנה עם קלוזאפים חוזרים ונשנים, כדי שנבין שהיא חשובה?
הוא מחלקת משטרה של איש אחד: מגיע לזירת הרצח ומטפל בהורים, מבצע את החקירות ואז נוסע לעצור חשודים.
בשניים מתוך עשרת הפרקים שלה, "מלאך של אמא" אכן מותחת ברובה ולסיפורים שמרכיבים אותה יש פוטנציאל, אבל מתח כשלעצמו הוא כבר לא סיבה להתמכר למותחנים. חייב להיות סוג של ערך מוסף שהצופה יקבל אחרי שהמתח משך אותו פנימה. אם "מלאך של אמא" תצליח להתעלות מעל סיפור עלילה בלשי לנרטיב מעורר מחשבה, היא תהפוך למה שהקומוניקט הגדיר כ"מהפנטת, אפלה, מחשמלת ומטרידה".
