ברפת, בכרם: החופש מגיע, העבודה מתחילה
בזמן שמאות אלפי תיכוניסטים יסיימו היום את הלימודים, התלמידים בכפר הנוער מאיר שפיה יישארו ויעבדו כדי לממן את החלומות ואת הבית של ההורים
כ-700 אלף תלמידי בתי הספר העל יסודיים (ז'-י"ב) יסיימו היום (ב') באופן רשמי את שנת הלימודים. כ-50 מהם, תלמידי כפר הנוער 'מאיר שפיה' שבצפון הארץ, בחרו להמשיך להתגורר בפנימייה גם במהלך חופשת הקיץ ולעבוד. הם ישפצו ויצבעו את המבנים, יעבדו במטבח, ברפת, בכרם ובגינון ויקבלו כמובן שכר על עבודתם. אחד התלמידים ארטיום אחרמצוב, מתכנן לשפץ את בית הוריו בכסף שירוויח, דניאל מתכוון לטוס לחתונה של קרוב משפחה וסוניה תעביר חלק מהכסף למשפחתה שמתגוררת באוקראינה.
אחרמצוב לומד בכפר הנוער מכיתה ח', וכעת, בתום 12 שנות לימוד הוא מוכן להמשך דרכו. "קיבלתי פה את כל מה שהייתי זקוק לו: כלים להצלחה בחיים, ערכים, חברים. מבחינה לימודית הייתה שנה מעולה", הוא אומר, "בבגרויות תמיד קיבלנו סיוע כשהתקשינו. זו הייתה שנת הלימודים האחרונה, השנה שסוגרת הכל וזה מאוד כייף".
אחרמצוב בחר לא לחזור לבית הוריו שבפתח תקווה ולהישאר להתגורר בפנימייה, לעבוד ולהרוויח כסף. "אם הייתי הולך לעבוד בחוץ הייתי צריך לשלם עבור נסיעות וגם הייתי מרוויח פחות. פה אני מקבל דירה, אוכל, ואני מרוויח כסף טוב", הוא מסביר. "העדפתי להישאר פה כי אני יודע שאם אהיה בשכונה אבזבז את הכסף מהר יותר, והאפשרויות שלי להסתבך יהיו גדולות יותר. פה נותנים לי הזדמנות לשמור על עצמי".
במהלך חופשת הקיץ ועד שיחל את המכינה הקדם צבאית בחודש ספטמבר, ישמש אחרמצוב כאיש לוגיסטיקה בכפר. "מפעילים פה מידי שנה קייטנות לילדים מחו"ל. אני וחבר נוסף נהיה אחראים על שיפוץ הכיתות וצביעתן, הגברה, וכל הלוגיסטיקה שתאפשר שהדברים יקרו בצורה הטובה ביותר".
את הכסף שירוויח במהלך החודשיים הקרובים מתכוון ארטיום להשקיע בשיפוץ בית הוריו בפתח תקווה. בשאר הכסף הוא מתכוון לקנות כרטיס טיסה לחתונת דודו שבקפריסין. "ההורים מאוד תמכו ופרגנו כשהם שמעו שאני נשאר ולא חוזר הביתה", הוא אומר, "הם אמרו שזה דבר מאוד חשוב שאני דואג לעצמי וגם להם".
בדומה לארטיום גם דניאל מהרט מסיים את לימודיו בכיתה י"ב ויעבוד כאיש לוגיסטיקה בכפר במהלך חופשת הקיץ. "אני מרגיש שיותר נוח פה מאשר בבית בירושלים. זה כפר, מקום שקט, מקום יותר סגור ויש פה פחות פיתויים", אמר. "אני לא אעשה פה דברים שאני יכול לעשות בירושלים או במקומות אחרים. פה אני יכול לכוון את עצמי יותר, להגדיר מה אני רוצה לעשות, להציב מטרה ולהשיג אותה". דניאל מתכוון לסייע לאחיו ואמו בכסף שירוויח ובהמשך לטוס לחופשה קצרה בחו"ל, לפני שיתחיל את המכינה הקדם צבאית.
פה זה הבית שלי
אולסיה ספקטור, הגיעה ארצה במסגרת פרויקט נעלה של הסוכנות היהודית לפני כשנתיים. ספקטור עובדת ברפת מזה שנתיים והיא משמשת כמנהלת רפת וסדרנית עבודה. במסגרת עבודתה היא חולבת את הפרות, מקלחת אותן ומאכילה אותן. במקביל היא אחראית על סידור העבודה של כ-150 חניכים. בנוסף, החל מהיום היא תדריך בקייטנה של רפתנים. בכסף שהיא תרוויח במהלך הקיץ היא מתכוונת לטוס בסוכות למשפחתה ברוסיה ולקנות מחשב. "אני מאוד אוהבת את זה", היא אומרת.
סוניה ארנשטיין, הגיעה גם היא ארצה לפני שנתיים, וכמו ספקטור מסיימת היום את לימודיה בכיתה י"א. למרות קשיי השפה עימם נאלצה להתמודד, היא מתארת חוויה חיובית ומהנה: "היו הרבה בגרויות וקצת קשה לי עם השפה, אבל בסופו של דבר היה טוב כי הצוות עזר לי מאוד ונתן לי כוח".
סוניה מתגוררת גם היא בפנימייה, ומפאת העובדה שעלתה לארץ לבדה, אין לה בית אחר. "פה זה הבית שלי", היא אומרת, "אשאר פה במהלך החופש ואעבוד בחדר האוכל, שזה אומר בישול, הגשה, ניקיונות ועוד". סוניה משתפת כי משפחתה מתגוררת באוקראינה, באזור בו התנהלה לחימה. "ההורים שלי שם ואני רוצה לעזור להם עם הכסף שארוויח בעבודה, ואם אטוס לפולין אז הכסף הזה ישמש גם למסע".
כפר הנוער מאיר שפיה כולל בית ספר, פנימייה ומשק חקלאי, והוא תחת פיקוחו של המינהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער במשרד החינוך. בפנימייה מתגוררים 280 ילדים בגילאי ז' עד י"ב, ובבית הספר לומדים עוד 350 תלמידים אקסטרניים. "ילדים נמצאים פה בממוצע בין שלוש לחמש שנים, וכל אחד עושה את קפיצת המדרגה שלו", אומר מנהל כפר הנוער יורם פניאס. "יש כאלה שעושים קפיצה מאוד משמעותית בבגרות, שבתנאי הבסיס שלהם לא היה סיכוי לכך בכלל. אנחנו עומדים על 97 אחוז גיוס לצה"ל וחמישים אחוז מתלמידי י"ב הולכים למכינה קדם צבאית. התלמידים האלה מגיעים ממקומות לא פשוטים, אחרי שהם חוו כישלונות ופתאום הם אומרים 'הגיע הזמן שלי לתת לקהילה. מבחינתי זה סוג של תהליך בשלות שלהם. לבוא ולהגיד אני מוותר על החופשה שלי, נשאר פה וחלק מהכסף נותן להורים - זה מעיד על תהליך בריא ונכון שהם עברו פה. זה הבית שלהם".
קדם כלף מאלעד, שמסיימת כיתה י"ב, תעבוד בחופשת הקיץ במשך שבועיים כמדריכה בקייטנה של חינוך מיוחד. "מוצמד לי חניך או חניכה ואני מלווה אותם לאורך כל הקייטנה. יש מגוון מאוד רחב של ילדים ולקויות", היא מסבירה. "אני פחות עובדת בשביל הכסף. זה נושא שמאוד מעניין אותי וחשוב לי והרגשתי שאני רוצה לתרום בצורה כלשהי וזו הדרך. יש חשש, אבל אני בטוחה שזה מאתגר לא רק לי אלא לכולם". בראשון בספטמבר תחל כלף את שנת נשירות שלה ועד אז מלבד לעבוד היא מתכננת לטוס עם חברות ולבלות עם המשפחה.
לפנייה לכתב/ת 
