האיסלאם בארה"ב מודה: הומואים, יש דבר כזה
הטבח במועדון הגייז באורלנדו אילץ מנהיגים מוסלמים בארה"ב להעלות לראשונה על דל שפתיהם את המילים "הומו" ו"לסבית", והיו בהם מי שאפילו הצהירו: "האיסלאם והלהט"ב שותפים למאבק". למוסלמי אמריקני עדיין מסוכן לצאת מהארון, אבל פייסל מקווה שאלה ניצני שינוי: "הזדמנות היסטורית"
אחרי הטבח במועדון הגייז באורלנדו בשבוע שעבר התייצב ראש ארגון מוסלמי מול עדת עיתונאים והשמיע הצהרות שחרגו בהרבה מהגינוי הרפה והאפרפר שרבים ציפו לו. "במשך שנים רבות ניצבו חברי הקהילה הלהט"בית לצד הקהילה המוסלמית מול כל פשע שנאה, איסלאמופוביה, הדרה או אפליה", אמר ניהאד עוואד מהמועצה ליחסים אמריקניים-איסלאמיים. "איננו יכולים להילחם בחוסר הצדק כלפי קבוצה אחת מבלי להילחם בחוסר הצדק כלפי קבוצות אחרות".
עומיד סאפי, ראש המרכז ללימודים איסלאמיים באוניברסיטת דיוק, הגדיר את ההצהרה הזו ואת ההצהרות האחרות שהשמיעו ארגונים מוסלמיים אחרים "מהלך מטלטל", במיוחד כשמדובר במנהיגים שעד לאסון ביום ראשון שעבר סביר להניח, לדבריו, שלא העזו לבטא בפומבי את המילים "הומו" ו"לסבית". הטבח ההמוני שביצע עומר מאטין, מוסלמי אמריקני, במועדון גייז, הביא לקדמת הבמה את יחסם של המוסלמים להומואים ואת מצוקתם של המוסלמים המשתייכים לקהילת הלהט"ב.
דוברו של עוואד טען אחר כך כי אין שום דבר חדש בהצהרותיו, אבל פייסל אלאם, הומו ומייסד ארגון תמיכה למוסלמים להט"בים, סבור שהצהרות כאלה יצרו "הזדמנות היסטורית עבורנו לדבר זה עם זה". אימאן עבד אל-האדי, סטודנטית מאוניברסיטת ניו יורק שיצאה מהארון בזמן לימודיה בקולג', אמרה כי תשומת הלב החדשה הזו יכולה לספק נִראות להומואים ולסביות מוסלמים, שלעתים קרובות נתקלים בהתעלמות ובחוסר הכרה מוחלט.
"הרוב הגדול של המוסלמים בארה"ב לא יודע דבר וחצי דבר בכל הקשור להומואים ולסביות", אומר אחמד יונס, מומחה לענייני משפט איסלאמי, הפועל לקידום הקבלה של הומואים בחברה ולשוויון זכויות לנשים. הוא מקווה שהצהרות ההזדהות יגובו גם בחשבון נפש אמתי בחברה המוסלמית, שיוביל לקבלה מלאה של הומואים ולסביות לחיי האיסלאמיים.
40% מהמוסלמים: כן לנישואים חד-מיניים
מוסלמים להט"בים בארה"ב העידו כי הטבח במועדון ה-Pulse באורלנדו עורר אצלם סערת רגשות גדולה. הם היו שבורים לגמרי מהאסון שפקד את חבריהם לקהילה הגאה, ומהצד השני היו מודאגים מאוד מהרגשות האנטי-מוסלמיים שעורר הטבח. בה בעת הם מצאו עצמם לכודים בין שתי קבוצות: גאים וגאות הרואים באיסלאם תרבות הומופובית במיוחד, ומוסלמים המחזיקים בדעות קדומות נגד הומואים ולסביות. עבד אל-האדי אומרת כי היא חוששת ממלחמה בין האיסלאם לקהילה הגאה, "דבר שאינו מאפשר לי להתקיים כפי שאני".
ביום שאחרי הטבח פנו יותר מ-50 ארגונים למען זכויות הלהט"ב לקהילה הגאה וביקשו ממנה להתנער מהצהרות נגד מוסלמים הנשמעות בציבור. "אנחנו יודעים מהי התחושה כשאתה שעיר לעזאזל ומבודד באמצע משבר", כתבו הארגונים. אלא שיונס אומר שמערכת היחסים בין מוסלמים לפעילים למען זכויות הלהט"ב אינה יכולה להיחשב ברית טבעית או עמוקה. מהגרים מוסלמים רבים שבאים לארה"ב מגיעים אליה ממדינות ומתרבויות שבהן הומואים נרדפים באלימות לעתים קרובות, ושיש בהן עוינות קשה כלפי להט"בים. עם זאת, לדבריו הדור הצעיר יותר של אמריקנים מוסלמים באופן כללי אינו שותף להשקפות האלה.
בשנה שעברה, אחרי שבית המשפט העליון בארה"ב אישר נישואים חד-מיניים בכל ארה"ב, פרסמו הסופר רזא אסלן והשחקן חסן מינאג' מכתב גלוי תחת הכותרת "לעמיתינו המוסלמים האמריקנים", ובו הם קראו להם לתמוך בזכויות הלהט"בים גם אם מוסלמים אינם חשים בנוח עם יחסים חד-מיניים או אפילו מתנגדים להם לגמרי. "מי שדוחה את הזכות לנישואים חד-מיניים אבל מצפה לאמפתיה כלפי המאבק של הקהילה שלנו הוא צבוע", כתבו השניים. "אנחנו חייבים להיאבק עבור זכותם של אחרים לחיות את חייהם בחופשיות כפי שאנחנו רוצים לחיות את חיינו".
סקר שערך בשנה שעברה Public Religion Research Institute מצא שארבעה מכל עשרה מוסלמים בארה"ב תומך בנישואים חד-מיניים, לעומת 53% מכלל האמריקנים. כשני שלישים מהמוסלמים שהשתתפו בסקר תמכו במתן הגנה לזכויות האזרחיות של להט"בים במקומות העבודה, בשיכון ובדיור הציבורי, לעומת שבעה מכל עשרה אמריקנים.
סקוט סיראג' אל-חאק קוגלה, פרופסור שכתב את הספר "הומוסקסואליות באיסלאם: הרהור ביקורתי על מוסלמים הומואים, לסביות וטרנסג'נדרים", אומר שהחל לכתוב על נושאי להט"ב ואיסלאם לפני 14 שנה. לדבריו, בימים ההם מוסלמים התנגדו באופן כללי לעבודתו או התעלמו ממנה. היא קראה תיגר על הקונצנזוס האיסלאמי שלפיו יחסים חד-מיניים הם דבר מגונה. אבל במרוצת השנים הבחין קוגלה בפתיחות הולכת וגוברת בארה"ב ובמקומות אחרים לדיון בנושא. הוא מוצא ראיות לשינוי הזה בסרטים חדשים, בספרים, בכתבות ובבלוגים על הומואים מוסלמים.
האיסלאם מקדים את מנהיגיו
סאפי מספר שהמרכז ללימודים איסלאמיים בדיוק נמצא בעיצומו של פרויקט בן שנה לבחינת הנושא של איסלאם ומיניות, כולל יחסים חד-מיניים, והוא חלק ממחקר רחב יותר של התורה המוסלמית בנושא. המחקר נערך ברובו במערב, אבל מוסלמים מדרום אפריקה, ממלזיה וממדינות אחרות משתתפים אף הם בעבודה הזו. "כל כך הרבה מוסלמים – בעיקר אנשי מקצוע, סטודנטים באוניברסיטה ומשפחות שמתמודדות עם עניינים להט"ביים – מחפשים דרכים חלופיות לקיום האיסלאם באופן מכיל וצודק", אומר קוגלה. "המנהיגים המוסלמיים נמצאים בפיגור מהבחינה הזו".
לדברי אלאם, מוסלמים גאים מתחברים זה לזה ביתר קלות באינטרנט. הומואים מוסלמים ולסביות מוסלמיות הקימו ארגונים מקומיים בשש ערים, וקיימים גם רשתות תמיכה בלתי רשמיות ומפגשים, אבל המפגשים ממשיכים להיערך ברובם באופן פרטי – עובדה המשקפת את הקושי המתמשך להיות הומו מוצהר בקהילה מוסלמית. בכמה קולג'ים בארה"ב עובדים כעת קציני דת מוסלמים, המשמשים גורם תומך לצעירים מוסלמים הזקוקים לעזרה על רקע נטייתם המינית.
מוסלמים להט"בים ובני בריתם מקימים גם מרחבי תפילה המקדמים בברכה כל אדם, ללא קשר לנטייתו המינית ולזהותו המגדרית. אלאם, הנוסע ברחבי המדינה ומדבר עם סטודנטים בקולג'ים על החיים כהומו מוסלמי, אומר שיציאה מהארון היא עדיין מהלך הטומן בחובו סיכון עצום עבור רבים. הוא עצמו עשה זאת בגיל 19, ולדבריו הוריו
"מגלים יותר סובלנות מאשר קבלה" כלפי הרעיון שהוא הומו.
בינתיים הוא שואב עידוד מההצהרות שהשמיעו מנהיגים מוסלמים רבים אחרי הטבח באורלנדו, אבל מקווה שלא מדובר רק במס שפתיים. "אני חושב שיש בקהילה תחושה של 'אולי זה טוב מכדי להיות אמיתי?', ושעולות שאלות כמו 'מה באמת פירוש העובדה שהם ניצבים לצדנו?', 'האם זו קבלה תיאולוגית?'. אלה ניואנסים שבהחלט צריכים להתברר".