הלמ"ס: מספר בוגרי התארים באקדמיה בירידה
כ-73 אלף ישראלים קיבלו בשנתיים הקודמות תארים אקדמיים - ירידה ראשונה זה 20 שנה. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מתברר כי הנשים מובילות בקרב מקבלי התארים. שיעור הערבים שקיבלו תארים נמצא בעלייה
בשנתיים הקודמות (2015-2014) נרשמה בישראל ירידה של 2% במספר מקבלי התארים האקדמיים ביחס ל-2013. בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציינים היום (ב') כי לראשונה זה 20 שנה חלה ירידה במספר מקבלי תואר ראשון ושני ואילו מספר מקבלי תואר שלישי גדל ב-4.6%.
בסך הכול קיבלו 73.5 אלף ישראלים תארים אקדמיים בשנתיים הקודמות, מהם 40.9 אלף מהאוניברסיטאות, 24.6 אלף מהמכללות האקדמיות ו-8.1 אלף מהמכללות האקדמיות לחינוך. בשנת תשע"ד (2013/14) הפכה אוניברסיטת אריאל בשומרון ממכללה אקדמית מתוקצבת לאוניברסיטה.
הנשים היוו רוב בקרב מקבלי תואר ראשון ושני (59.8% ו-61.2%, בהתאמה) וקרוב למחצית ממקבלי תואר שלישי (49.7%). בתחום ההנדסה והאדריכלות היוו הנשים מיעוט בכל התארים.
על פי הנתונים, בתוך חצי יובל גדל מספרם של מקבלי התארים בישראל פי 4.8 בהשוואה למספרם בשנת תש"ן (1989/90). בתקופה זו גדל מספר מקבלי התארים באופן משמעותי בכל סוגי המוסדות, אך בעוד במכללות האקדמיות גדל מספר מקבלי התארים פי 61.5, ובמכללות האקדמיות לחינוך גדל מספרם פי 12.3, באוניברסיטאות גדל מספר מקבלי התארים פי 2.9 בלבד.
הירידה בשיעור מקבלי תארים במדעי הרוח נמשכת בתואר הראשון, ולעומת זאת חלה עלייה בשיעורם בקרב מקבלי תואר שני ושלישי. 73.6% ממקבלי תואר ראשון מהאוניברסיטאות ומהמכללות האקדמיות סיימו את לימודיהם תוך ארבע שנים.
תחומי הלימוד הנפוצים בישראל בתשע"ה היו מדעי החברה ומדעי הרוח בקרב מקבלי תואר ראשון. בקרב מקבלי תואר שני התחומים הפופולריים הם מדעי הרוח, מנהל עסקים ומדעי הניהול, ואילו בקרב מקבלי תואר שלישי התחומים הנפוצים הם מדעי הטבע ומתמטיקה.
בקרב מקבלי התארים, שיעוריהם היחסיים של הערבים היו: 10.2% ממקבלי תואר ראשון, 9.2% ממקבלי תואר שני ו-4.4% ממקבלי תואר שלישי. שיעורים אלה היו גבוהים יותר מאשר בשנה הקודמת (9.7%, 8.7% ו-3.2%, בהתאמה).
בשנת תשע"ה, 1.9 אלף (4.2%) ממקבלי תואר ראשון היו חרדים, 1.5% ממוסמכי תואר שני ו-0.5% ממקבלי תואר שלישי. תוך חמש שנים גדל מספרם של הבוגרים החרדים ב-3.4 אחוזים. אם מורידים את הנשים החרדיות שלומדות בסמינרים שהם לא אקדמיים, אזי מדובר בגידול של 2.4 על פני חמש שנים.
מבין מקבלי תואר ראשון, ל-43.5% מבוגרי אוניברסיטאות היה לפחות הורה אחד בעלי תואר אקדמי, לעומת 34.1% מבוגרי המכללות המתוקצבות ו-20.3% בלבד בקרב בוגרי האוניברסיטה הפתוחה. הוריהם של שני שלישים (66.1%) ממקבלי התואר הראשון ברפואה היו בעלי תואר אקדמי, ושל 61% ממקבלי התואר הראשון במשפטים מהאוניברסיטאות, לעומת 28.7% מבוגרי תואר ראשון במשפטים במכללות האקדמיות.
לגבי תואר שני, בשנת תשע"ה (2014/15) למדו רוב מקבלי התואר השני מדעי הרוח וכן עסקים ומדעי הניהול (28.5% ו-25.2% בהתאמה). 18.1% סיימו את לימודיהם במדעי החברה.
בעוד באוניברסיטאות 21.5% למדו מדעי החברה לתואר שני, 20.8% למדו עסקים ומדעי הניהול ו-20.3% למדו מדעי הרוח, הרי שבמכללות האקדמיות למדו פחות מדעי החברה (14.7%) ויותר מדעי הרוח וכן עסקים ומדעי הניהול (26.0% ו-48.9%, בהתאמה).
בשנת תשע"ה היו 1.6 אלף מקבלי תואר שלישי. לשם השוואה, בשנת תש"ן (1989/90) היו 450 מקבלי תואר שלישי. בקרב מקבלי תואר שלישי בשנת תשע"ה (2014/15), תחומי הלימוד הנפוצים היו: מדעי הטבע והמתמטיקה (49.3%), מדעי הרוח (20.6%), מדעי החברה (12.1%) והנדסה ואדריכלות (9.4%). 3.1% ממקבלי תואר שלישי סיימו את לימודיהם בתחום החקלאות.