שבת של כו-לם

"מי אוהב את השבת?" ובעצם, מי לא אוהב את השבת. אחד העם אמר שיותר משישראל שמרו על השבת, היא שמרה על ישראל. אבל בישראל של שנת 2016, השבת הפכה למלחמה. מלחמת השבת. כבר עשורים ארוכים השבת היא סלע מחלוקת מרכזי שבמקום לאחד מפלג את החברה בישראל. אבל אפשר גם אחרת. כך אנו מאמינים, קואליצית "שבת ישראלית" - מעל ל-20 ארגונים מכל קצווי הקשת הפוליטית והדתית שחברו כולם יחד, לתת למדינת ישראל, בשנת ה-70 שלה, שבת ישראלית, שבת אחרת.

עוד בערוץ הדעות:

אוונטי פופוליסט

תשאירו את התושבים מחוץ לוויכוח הפוליטי

ככה נעבור את הקיץ בביטחה

החוק לסימון עמותות שהשלטון לא אוהב

היכן לוחמות הסייבר?

שמירת השבת בישראל של היום עשויה טלאים טלאים. במובן החוקי, הסדרת שמירת השבת חלקית ויש איים של הסדרה, מדינתית ומקומית, שיוצרים הסדרים שונים ברמה הארצית והמקומית. לצד זאת, גם החוק הקיים נאכף באופן סלקטיבי היוצר מוטיבציה להפרתו. המצב הזה פוגע באופן חמור בשבת. פעילות מסחרית שיש מניע כלכלי חזק לקיימה משגשגת ומי שנזקק מכל למנוחה שבועית מוצא את עצמו נאלץ לבחור בין עבודה בשבת לבין פיטורין ממקום העבודה. כך, גם לבעלי עסקים שומרי שבת אין סיכוי בתחרות. מצד שני, פעילות פנאי, פעילות תרבות ופעילות קהילתית לא מתקיימת, בשם שמירת השבת. קהילות המבקשות לצקת תוכן ייחודי שמתאים לאופין, לשבת שלהן, מנועות מלעשות זאת.

וזה כל הרעיון. אנו מבקשים ליצור שבת אחרת. שבת שיש לה ניחוח יהודי-ישראלי מיוחד. שבת שלא תהיה כיום חול, אבל תאפשר לכל אחד ולכל קהילה לעצב את השבת כראות עיניהם. לצקת למנוחה השבועית, תוכן המתאים לתפיסת עולמו ולאמונתו של כל אדם. אנו מציעים לקהילות לקחת אחריות על השבת שלהם. ובשיתוף עם הרשות המקומית, לעצב שבת אחרת.

"זכור ושמור בדיבור אחד השמיענו אל המיוחד". זכור היא העשייה הפוזיטיבית, יצירת התוכן הייחודי של השבת. שמור היא ההימנעות ממעשה או שמירת השבת.

שני הממדים הללו נמצאים בהסדרים השונים שהוצעו למודל השבת הישראלי בשנים האחרונות ודומה שמוסכמים על רוב אזרחי ישראל היהודית: שמירת שבת תבוא לידי ביטוי באיסור על פעילות מסחרית מובהקת ומן הצד השני, פעילות תרבות ופנאי, שירותים הנלווים לפעילות כזו, וגם שירות שיאפשר לאזרחים מעוטי יכולת ניידות סבירה בשבת, יתאפשרו.

היכולת לשנות את המצב ברמה הארצית מוגבלת. הווטו החרדי וההסכמים הקואליציוניים לשמירה על הסטטוס-קוו, מונעים כל שינוי. אבל, כמו שכבר הוכח בירושלים ובמקומות אחרים, אפשר לשנות ברמה המקומית. בהיבט המשפטי, השינוי המרכזי יבוא באמצעות שינוי חוקי עזר עירוניים. מפני שחוקים אלו נמצאים בסמכות הרשות המקומית, שינויים אינו תלוי ברמה הארצית. מועצות מוניציפליות יכולות להחליט איזה הסדר ספציפי, בתוך המסגרת הכללית שמציעים הסדרים אלו, מתאימה לרשות המקומית. מה ייפתח, ומה יישאר סגור, וכך לעצב באמצעות חקיקה מקומית, את הסדרי השבת התואמים את רצונה של הקהילה.

לשם כך אנו מבקשים ליצור, בכל רשות מקומית שיש בה מקום לכך, שיח קהילתי פנימי ושיח שיכלול את כל הישוב. כזה שיפעל לשנות את הדברים מלמטה, ויחד עם זאת, יפעל תוך שיתוף פעולה עם ראש הרשות המקומית ועם גורמי הרשות "מלמעלה".

אנו מאמינים שהשינוי יבוא. שינוי ברשויות המקומיות ישפיע ברמה הארצית. אם בעשרות רשויות מקומיות השבת תראה אחרת, שום הסכם קואליציוני לא יעצור את השינוי. לשנת ה-70, לאחר שנתיים של קידום השינוי, ניתן למדינת ישראל מתנה יפה, שבת אחרת. שבת של כו-לם.

ד"ר שוקי פרידמן, מנהל מרכז לאום, דת ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה, ומרצה למשפטים במרכז האקדמי פרס.