המשרד להגנת הסביבה נכנע לחברות המשקאות

זה היה אמור להיות השלב השני ברפורמה הגדולה ביותר שנעשתה בישראל בתחום המיחזור, אך כעת מסתמן כי המשרד להגנת הסביבה נכנע ללחצים שהפעילו עליו חברות המשקאות הגדולות ובראשון החברה המרכזית למשקאות (קוקה־קולה ישראל).

כתבות נוספות בנושא מיחזור

ב־1999 נחקק חוק הפיקדון לפיו על כל בקבוק משקה בנפח קטן מ־1.5 ליטר חל פיקדון של 30 אגורות, אותן הצרכן יכול לקבל בחזרה אם ישיב את הבקבוק לנקודת האיסוף. החוק הציב יעדים למיחזור הבקבוקים וקבע כי אם עד 2016 לא יאספו וימוחזרו 55% מבקבוקי המשקה הגדולים בנפח של 1.5 ליטר ומעלה, החוק יחול גם עליהם והפיקדון יהיה אף גבוה יותר - 50 אגורות לכל בקבוק.

ענקיות המשקאות שחוששות מהירידה במכירות החלו בהפעלת מכבשי לחצים על הממשלה, ובעיקר על המשרד להגנת הסביבה. והלחצים הניבו פירות - כעת מתברר כי המשרד להגנת הסביבה מתכוון להעביר את בקבוקי המשקה המשפחתיים מחוק הפיקדון לחוק האריזות, במסגרתו לא משולמים דמי פיקדון כלל.

בשבוע שעבר הסתיים המועד האחרון להגשת התנגדויות למהלך, וכעת המשרד פועל לגיבוש המלצה מקצועית בנושא. גורמים בתחום המיחזור טוענים כי מאחורי המהלך של המשרד עומדות יצרניות המשקאות הגדולות. המתנגדים למהלך קובלים על הזמן הקצר שהוקצב לשימוע, לטענתם בשל הלחצים שהפעילו חברות המשקאות: "נקבע חודש להגשת עמדות לשינוי הפתאומי, ורק לאחר בקשות רבות שהוגשו, המשרד דחה בשבועיים נוספים את המועד האחרון".

מסע הלחצים של חברות המשקאות

אם לאחר השימוע ייכללו בקבוקי המשקה הגדולים תחת חוק האריזות במקום חוק הפיקדון, זאת לא תהיה הפעם הראשונה בה הממשלה נכנעת ללחצי יצרניות המשקאות.

לטענת מנכ"ל תאגיד המיחזור אסופתא ירון ברדוגו, "בשל לחצן המסיבי של יצרניות המשקאות הוחל חוק הפיקדון רק על מכלי המשקה הקטנים. לאורך השנים, לנוכח הצלחתו של החוק, נעשו ניסיונות רבים לתקן אותו באופן שיחול גם על מכלי המשקה הגדולים, אולם לחצים של יצרני המשקאות הצליחו להכשיל מהלכים אלה".

דניאל מורגנשטרן, פעיל סביבתי ומומחה בתחום המיחזור, מצטרף לדעתו של ברדוגו: "מעת שנחקק חוק הפיקדון, מתנגדיו עשו כל אשר לאל ידם כדי לחבל בחוק, להרחיקו מנגישות לציבור הצרכנים הרחב ובעיקר למנוע את החלתו על המכלים המשפחתיים שמהווים עד היום יותר מ־90% מתוצריה של החברה המרכזית למשקאות".

בשנים הראשונות לאחר חקיקתו, הביא חוק הפיקדון הזדמנות כלכלית עבור משפחות הפשע, שחלשו על אזורים שונים בהם ריכזו את איסוף הבקבוקים למיחזור, משום שזה מגלגל מאות מיליוני שקלים בשנה.

משפחות הפשע נאבקו ביניהן על השליטה באזורים השונים וב־2007 אף נרשם אירוע אלים ברמת־גן על רקע אותם מאבקי שליטה. אנשי משפחת אלפרון תקפו את אנשי משפחת אברג'יל. ככל שהשוק הפך למסודר יותר וקמו חברות איסוף, חלקן של משפחות הפשע בשוק צומצם. אך גורמים בענף המיחזור טוענים כי משפחות הפשע מעולם לא שלטו בו, וכי יצרניות המשקאות הן שיצרו את הדימוי הזה שנועד ליצור חשש בקרב הציבור מהרחבת חוק הפיקדון גם לבקבוקים משפחתיים.

"ענישה בלתי־מידתית על הצרכנים"

בשיחה עם "כלכליסט" דחה סמנכ"ל בכיר במשרד להגנת הסביבה גיא סמט את הטענות בדבר לחצים המופעלים על המשרד מצד חברות המשקאות: "יכול להיות שחברות המשקאות פנו ודיברו, אבל אני לא מכיר לחצים. נעשתה עבודה פנימית ובסיומה היתה המלצה של הדרג המקצועי להעביר את המכלים הגדולים מחוק הפיקדון לחוק האריזות.

"השר ביקש לשמוע את עמדות הציבור. אנחנו לומדים את הטענות, נגבש עמדה, נביאה בפני השר (שר האוצר משה כחלון שמשמש כרגע גם כשר להגנת הסביבה - נ"ק) והוא יחליט אם לקבל אותה או לא לקבל אותה".

גיא סמט(צלמים: ניצן דרור אלי סגל)

אולם לטענת בכיר אחד בממשלה, כן הופעלו לחצים כבדים מצד חברות המשקאות: "קוקה־קולה פעלה בנושא ופנתה כמה פעמים". לדבריו, במשרד היו קשובים לעמדת החברה על רקע חוסר הרצון להוסיף דמי פיקדון שייקרו את המשקאות: "מי שקונה שישיית מים מינרליים ב־10 שקלים יצטרך לשלם עליה 13 שקל בגלל דמי הפיקדון. בשל הענישה הבלתי־מידתית שדמי הפיקדון ישיתו על הצרכנים, ראינו לנכון לבחון את העברת בקבוקי המשקה הגדולים לחוק האריזות".

במשרד להגנת הסביבה מסבירים את המהלך בכך שישנו כיום רישום כפול של בקבוקי המשקה המשפחתיים בחוק הפיקדון ובחוק האריזות שנחקק ב־2011. לדברי סמט, "בעקבות הבעיה שנוצרה מכך שיש דברים שנמצאים בשני החוקים, הן האריזות והן הפיקדון. השאיפה שלנו היא לעשות בה סדר".

לדברי המשרד, "להליך זה חשיבות רבה והשלכות על הסביבה, על הציבור הרחב, יוקר המחיה, היצרנים והיבואנים". אך משום מה, במשרד בחרו לערוך שימוע לאפשרות להוציא את בקבוקי המשקה המשפחתיים מחוק הפיקדון ולהכלילם תחת חוק האריזות בלבד, במקום לשנות את חוק האריזות כך שלא ניתן יהיה לכלול תחתיו בקבוקי משקה משפחתיים".

חוק האריזות - לא מדובר בסיפור הצלחה

לא חסרות סיבות להעדיף את חוק הפיקדון על חוק האריזות. ישנן עדויות רבות לכך שחוק האריזות אינו מצליח למלא את ייעודו, בשונה מחוק הפיקדון. לטענת תאגיד אל"ה (בו מחזיקות יצרניות המשקאות הגדולות - החברה המרכזית למשקאות קלים שמשווקת בין היתר את קוקה־קולה, קרלסברג ונביעות; טמפו שמשווקת את פפסי, סן־פלגרינו ונביעות; ויפאורה־תבורי שמשווקת את פריגת, ספרינג ומי עדן), חוק הפיקדון על מכלי משקה נחל הצלחה רבה בישראל - נכון ל־2014 מוחזרו 79% מ־600 מיליון מכלי המשקה הקטנים.

בעקבות הצלחת החוק, ח"כ איתן כבל הניח הצעה לתיקונו כך שיחול גם על מכלי המשקה הגדולים בנפח של 5-1.5 ליטר. מנגד, חוק האריזות התקשה לנחול הצלחה, ולפי נתוני תאגיד המיחזור ת.מ.י.ר, רק כ־40% מסך האריזות בישראל ממוחזרות מדי שנה, בהשוואה ל־60% באיחוד האירופי.

(צילום: אלי מנדלבאום)

בדיון שנערך בנושא יישום חוק האריזות בוועדת הכלכלה בחודש שעבר הודה מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ישראל דנציגר שלא מדובר בסיפור הצלחה: "החוק מיושם, אבל הוא בהחלט לא מיושם עד הסוף. יש הרבה מה לשפר".

דו"ח פנימי מהשנה שעברה של מבקרת המשרד להגנת הסביבה מירב שגיא יהודיין הצביע על כשלים רבים ביישום ובאכיפה של חוק האריזות. מממצאי הדו"ח עולה כי המשרד אינו פועל לביצוע האכיפה הנדרשת כלפי רשויות מקומיות, יצרנים ויבואנים שאינם מקיימים את הוראות החוק לטיפול בפסולת אריזות.

בנוסף, נטען כי יישום החוק מתבצע ללא מידע אמין על היקף המיחזור וכי האגף האחראי במשרד להגנת הסביבה פועל בתקנים חסרים ומתקשה להתמודד עם המטלות הרבות.

לטענת מורגנשטרן, תאגיד ת.מ.י.ר, שאחראי לאיסוף ומיחזור האריזות במסגרת החוק, מצליח לאסוף כ־3% בלבד מפסולת האריזות מהמגזר הביתי ו"כדי להראות מצג חיובי לפעילותו, הוא מצרף את הפסולת התעשייתית והמסחרית למניין הישגיו, צעד שנפסל בעבר על ידי מומחי ארגון ה־OECD". משום כך, "נתוני המיחזור של המשרד להגנת הסביבה אינם קבילים בדיון על חוק האריזות".

החברות לא חוששות רק מירידה במכירות

חברות המשקאות חוששות בעיקר מירידה במכירות שתיגרם כתוצאה מהעלייה במחירי הבקבוקים, אך זאת לא הסיבה היחידה לכך שהן מעדיפות שהבקבוקים המשפחתיים ייכללו בחוק האריזות ולא בחוק הפיקדון.

אחת הסיבות המרכזיות היא גובה הקנס על אי־עמידה ביעדים. בחוק הפיקדון גובה הקנס הוא 60 אגורות לבקבוק ובחוק האריזות גובה הקנס הוא 10 אגורות. לפי מחקרים שונים, עלות איסופו של כל בקבוק לחברות המשקאות עומדת על 10 אגורות, ולכן החברות מעדיפות לספוג את הקנס במסגרת החוק הזה מאשר לאסוף בקבוקים.

כמו כן, האכיפה נגד החברות במסגרת חוק הפיקדון מחמירה וניתנת למדידה כמותית לפי מספר בקבוקים, בעוד שבחוק האריזות הכמות נשקלת ועל כן המדידה נזילה וקלה יותר. בנוסף, יעד האיסוף בחוק האריזות נמוך - 22.5% מכלל הבקבוקים המשפחתיים המיוצרים בשנה, בעוד יעד האיסוף בחוק הפיקדון עומד על 55% מהבקבוקים.

גבאי: "לא סומך על נתוני האיסוף שהוצגו לי"

לכאורה נראה כי החברות עומדות ביעדי האיסוף שהוגדרו להן בחוק הפיקדון. לפי נתוני תאגיד המיחזור אל"ה, מכירות הבקבוקים המשפחתיים הסתכמו בסוף הרבעון הראשון של 2016 (ינואר־מארס) בכ־152 מיליון בקבוקים, מתוכם נאספו ומוחזרו 57.5%. הספק המהותי ביותר לגבי נתוני האיסוף עולה על רקע השאלה מדוע חברות המשקאות פועלות להעברת מכלי המשקה הגדולים מחוק הפיקדון לחוק האריזות אם הן עומדות ביעד האיסוף. ייתכן כי החברות חוששות כי לא יוכלו להגן על הנתונים בבית המשפט במקרה שיחויבו להציג הוכחות לכמות הבקבוקים שנאספו.

גם השר להגנת הסביבה לשעבר אבי גבאי הטיל ספק בנתונים של אל"ה. בכנס קלינטק למיחזור אמר כי "המשרד ניתח את סוגיית חוק הפיקדון והציג חלופות. אחת מהן היא לצמצם את חוק הפיקדון לבקבוקים קטנים בלבד. כרגע זה לא על סדר היום של המשרד. הסיבה היא שאני לא מרגיש בנוח עם הנתונים שמציגים לי על האיסוף של בקבוקים גדולים בישראל, שלפיהם אנחנו טובים יותר מגרמניה. עם קצת שכל ישר אני מבין שלא הגיוני שמדינה שעוסקת בנושא מעט שנים ביחס לגרמניה תימצא מעליה. לכן אין לי את תחושת הביטחון הדרושה כדי להחליט בנושא".

אבי גבאי(צילום: מוטי קמחי)

את חוסר האמון של גבאי בנתונים אפשר להסביר גם בתשובה לעתירה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים שביקשה לחייב את המשרד להגנת הסביבה למסור, לפי חוק חופש המידע, עותק ממסמכי הדיווח של הרשויות המקומיות ביחס למשקל או כמות מכלי משקה בנפח של 1.5 ליטר ומעלה שנאספו בשטחי הרשויות המקומיות ב־2012–2015. לפי תשובת המשרד, "אין הפרדה בין סוגי הבקבוקים השונים, ולכן לא ניתן להבחין בין מכלי 1.5 ליטר ליתר המכלים".

מורגנשטרן מטיל ספק בנתונים של אל"ה גם כן: "אין בעולם דוגמה לאיסוף וולונטרי (הנהוג בישראל. כלומר, אין חובה להחזיר בקבוקים ולמחזר אותם - נ"ק) שהצליח להגיע אפילו לנתון של 30%. הנתונים של אל"ה הם שקר וכזב ומטרת הפרסום להימנע משתלום קנסות בגובה כפול מהפיקדון".

כמו כן, מורגנשטרן טוען כי לא מוכרת דוגמא נוספת מהעולם בה מופקד תאגיד בבעלות חברות המשקאות על חוק פיקדון על מכלי משקה. "משכך, אין להיעתר ללחץ, לפרשנות החד־צדדית והמעוותת של תעשייני המשקאות המעוניינים לחסל ולהרוג את החוק. נהפוך הוא, יש להשתדל להטיל פיקדון של שקל על כל משקה חד־פעמי כדי לעודד את היצרנים לעבור למכלי משקה רב־פעמיים מחומר פלסטי, בדומה למה שנעשה בגרמניה ב־2009".

ההיערכות החלה כבר לפני שנתיים

לאור פעולותיו של המשרד להגנת הסביבה, ייתכן שזה לא משנה כלל אם היצרניות עומדות או לא עומדות ביעדי האיסוף והמיחזור, שכן כבר ב־2014 המשרד החל לפעול לשינוי חוק הפיקדון כך שלא יורחב לבקבוקים המשפחתיים - שנתיים לפי המועד הקבוע בחוק להכנסת מכלי המשקה הגדולים במקרה של אי־עמידה ביעדים.

לשם כך הזמין המשרד עבודה בנושא מחברת המחקר צנובר, "חוק הפיקדון וחוק האריזות: בחינת מנגנון מיטבי למיחזור מכלי המשקה הגדולים". לפי העבודה ההשוואתית, חוק האריזות יביא לכך שיצרניות המשקאות יגלגלו על הצרכנים עלויות של טיפול בפסולת דרך מחירי המוצרים בהיקף של 13.8 מיליון שקל, שהם כ־2.7 אגורות בממוצע לכל בקבוק משקה גדול, בעוד חוק הפיקדון יביא לכך שיצרניות המשקאות יגלגלו על הצרכנים עלויות בהיקף של 208.7 מיליון שקל שהם 40.75 אגורות לבקבוק.

על פניו, נדמה כי אין מקום להכפפת הבקבוקים הגדולים לחוק הפיקדון, אלא שיש לקחת את העבודה של צנובר בעירבון מוגבל, שכן היא מתבססת על נתונים שהתקבלו מתאגיד אל"ה ומתאגיד ת.מ.י.ר שנמצאים בבעלות חברות המשקאות הגדולות. זה לא מנע מהמשרד להגנת הסביבה ליצור על בסיס עבודה זו מצגת שמסקנתה הסופית היא שיש להוציא את הבקבוקים הגדולים מחוק הפיקדון ולהכלילם תחת חוק האריזות.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי "המשרד להגנת הסביבה רואה בחוק האריזות מנגנון נכון ומרכזי לקידום המיחזור בישראל. בהתאם לכך, החליט המשרד לקיים שימוע ציבורי כדי לבחון את הכללת בקבוקי המשקה הגדולים בחוק האריזות. השימוע בוצע והמשרד לומד את עמדות הצדדים שנשלחו אליו".

מתאגיד אל"ה נמסר כי "במסגרת חקיקת חוק האריזות סוכם עם המשרד להגנת הסביבה שבקבוקי 1.5 ליטר ייכנסו לחוק בסוף 2016, זאת לאחר שיצרני המשקאות התחייבו להגיע ליעד איסוף ווולנטרי בגובה 55%. אנו גאים שעברנו את היעד הזה".

החברה המרכזית למשקאות סירבה להגיב לידיעה.