מחוטית נודדת עד שורשנית: המדוזות מגיעות
הקיץ החל היום, והמדוזות כבר מתקרבות לחופים. האקולוג הימי דור אדליסט מציין כי השנה לא צפויה כמות המדוזות האדירה שהגיעה אשתקד, ומסביר איך להתכונן לצריבה ולטפל בה: "לא צריך חומץ, מספיקים מי ים"
המדוזות באות ועוד קיץ קשה בפתח: ד"ר דור אדליסט, אקולוג ימי מאוניברסיטת חיפה, אמר הבוקר (יום ג') בראיון לאולפן ynet שאמנם לא צפויה כמות המדוזות האדירה של השנה שעברה, אולם איום הצריבה עדיין יעיב על הבילוי בים בקיץ, שרשמית החל היום. כרגע ישנן מעט מדוזות יחסית מחיפה ועד החוף הדרומי, לשם מתקרב נחיל גדול יחסית.
ד"ר אדליסט: "בשנה שעברה היה הנחיל הכי ארוך מאז שהתחלנו לתעד. השנה בינתיים אנחנו בסוף יוני והמדוזות אוטוטו צריכות להגיע. הן עדיין לא כאן בכמויות מסיביות. אנחנו מקווים שיהיה לנו קיץ עם מעט מדוזות. בדרך כלל הן נמצאות כאן ביולי, פחות באוגוסט".
- טיפה הרגעת אותנו. בוא נדבר על המינים: כל שנה יש משהו חדש בתחום, אז מי הפעם?
"בכל שנה מגלים כאן מינים חדשים, אבל הדאגה העיקרית שלנו היא מהחוטית הנודדת, אותה מדוזה שנמצאת כאן כבר כמה עשורים. גם היום הנחילים בים התיכון הם של החוטית הנודדת".
- אחת ולתמיד, מה עוקץ אותנו?
"זרועות ארס של המדוזה שמתנתקות מהגוף שלה. על הזרועות האלה יש תאים צורבים. אלה זרועות קטנות ושקופות. מי שנעקץ לפעמים יכול לראות אותן על העור שלו, ואנחנו ממליצים להסיר אותן".
- בוא נדבר על הטיפול. מה עושים, איך עושים, ומהן תרופות הסבתא המוכרות ששומעים עליהן?
"הטיפול מתחיל עוד בבית. נכנסים לאתר www.meduzot.co.il ובודקים. אם יש הרבה מדוזות בחופים, אפשר לראות שם אייקון של להקת מדוזות. שנית, כשאנחנו נכנסים לאוטו אנחנו מוודאים שלקחנו איתנו חולצת לייקרה או מסנן הגנה בשביל לדחות את המדוזות. רצוי שניקח איתנו מסיכה. כשנגיע למים נסתכל על הדגל של המציל. אם יש דגל סגול שמזהיר אותנו מפני מדוזות, אפשר להתייעץ עם המצילים.
"אם כבר נכנסנו למים ונצרבנו, לא צריך להשתין על חברים שלכם, לא צריך לשפוך חומץ אפילו. רק לשטוף במי ים, זה מה שאנחנו ממליצים. אם יש כווייה רצינית אנחנו מתייחסים לזה ככווייה ובמקרה קיצוני לפנות לבית חולים".
- מה העקיצה הכי חריפה שנתקלת בה?
"אף אחד לא מת ממדוזות בים התיכון, חשוב להדגיש את זה. המדוזות שלנו בישראל הן לא קטלניות. נתקלתי בפגיעות סימפטומטיות חריפות של אנשים שנזקקו לאשפוז, גם ליומיים-שלושה, כדי להירגע. לאנשים נגרמו צלקות רציניות שבדרך כלל נעלמו תוך יומיים-שלושה, אבל נתקלתי גם בצלקות שנשארו שנה ושנתיים או יותר".
לפנייה לכתב/ת 
