לקוח: "מוכר ברנואר השפיל אותי כי אני הומו"

"אני בן 40 ואני מחוץ לארון הרבה שנים. יש לי ביטחון עצמי ואני מרצה על מה זה להיות הומו ואני לא מתבייש בזה. אני גם לא רגיש באופן מיוחד: כשאני מענטז ברחוב וערסים אומרים לי: 'יא הומו', אני לא נעלב, אבל פתאום דבר כזה, כמו שקרה לי, פוגש אותך במקומות שאתה לא מצפה להם. אתה פתאום במערומייך", כך מתאר אופק משה, לקוח של רנואר, את תחושותיו לנוכח חוויה משפילה שלטענתו חווה בחנות של הרשת בקניון הזהב, רק בשל היותו הומו.

הוא הגיש נגד הרשת תביעה בבית-משפט לתביעות קטנות בראשל"צ, על סך 33,500 אלף שקל. "למרות זאת, פני לפשרה עם החברה ולא לתביעה", אמר ל-ynet. " זו תביעה שאני מגיש מדם ליבי, כלקוח קבוע של רנואר, שמרגיש שלא רק שהעליבו אותי, אלא שגם המשיכו להתייחס אלי לא יפה גם בדיון על פיצוי". 

אופק משה

"השתנקתי מול כולם. מה זה משנה שאני הומו והוא סטרייט"?

אופק הפחית לאחרונה ממשקלו 56 ק"ג. "אחרי שרזיתי אני מרבה לקנות בגדים חדשים ובעיקר ברנואר. לכן כהרגלי, הגעתי לחנות בקניון הזהב. בחרתי פריטי לבוש לבד ומדדתי את חלקם באזור חדרי המדידה, מחוץ לתא. או אז ניגש אלי אחד המוכרים, בחור בשם לירון ושאל אותי מי עוזר לי וכשאמרתי לו שאני מסתדר לבד, שאל אם אני יכול לומר בקופה שהוא זה שעזר לי. התכוונתי לקנות לא מעט בגדים והוא כנראה מקבל עמלה על זה. חדר המדידות היה עמוס ונכחו בו 2 עובדים נוספים.

"אמרתי שאין לי בעיה ואומר זאת. ואז הוא אמר לי: 'יופי, רק שתדע אני לא הומו'. אמרתי לו: 'מה זאת אומרת'? והוא ענה לי בקול רם: 'אני בקטע של בנות', שאלתי למה הוא אומר את זה והוא ענה: 'אני סטרייט, אל תבנה עלי'. איך זה קשור. הייתי המום. כולם הסתכלו עלי, חלק מהלקוחות צחקו.

"השתנקתי. אמרתי לו: 'למה אתה חושב שאני הומו, יש לי אישה וילד בדרך'. שיקרתי כדי להביך אותו. מה זה משנה שאני הומוסקסואל והוא סטרייט? הוא זה שפנה אלי ולא לקחתי את זה למקום אישי אלא רק הסכמתי לעזור לו. לא אמרתי לו שום דבר שקשור למיניות, חלילה לא התחלתי איתו או עשיתי לו עיניים, אני במילא לא בן אדם כזה. כשאמרתי לו שאני נשוי הוא אמר סליחה והלך ואני הלכתי אחריו ועדיין לא קיבלתי תשובה לשאלה: למה אמרת לי את זה, מול כולם?

"מושפל ועם עיניים דומעות הגעתי לקופה ואמרתי לאסף מנהל החנות: 'רואה את כל הפריטים האלה? רציתי לקנות אותם. הוא ביקש לדעת מדוע וביקשתי שיתקשר אלי, כי רציתי כבר לצאת משם, לא רציתי לספר את סיפורי מול קונים נוספים. יצאתי מהחנות מבויש ופגוע. המנהל אמר לי שהוא המום ושייתן לעובד על הראש. אמרתי לו שאפנה במקביל לשירות הלקוחות וזאת עשיתי".

הפיצוי שביקש: שוברים לרנואר בשווי 2,000 שקל

למחרת הוא טוען, חזרו אליו משירות הלקוחות. "דיברה איתי מנהלת השירות שהיתה המומה ממה שסיפרתי לה ואמרה: נטפל בו, אני מתנצלת בשמו. כשאמרתי לה שאני רוצה פיצוי היא אמרה שהיא תבדוק אם זה אפשרי בכלל".

בשלב זה, לטענתו, התקשרה אליו עורכת-דין בשם ליאת. אחרי שסיפר לה את קורותיו היא אמרה לטענתו שזה מקרה לא תקין, אך "מדובר בזכיין שלנו. אין בינינו יחסי עובד מעביד".

לעניין גובה הפיצוי הוא מספר: "היא שאלה על כמה חשבתי. אמרתי לה שאני לא אדם גרידי, אני לא מבקש כסף אלא שוברים לרנואר כי אני אוהב את הבגדים של הרשת. ביקשתי אלפיים שקל. היא ענתה: 'חשבנו על 500 שקל'. אמרתי לה שתבדוק את הדברים".

אמרו לי שפיטרו את העובד ושהזכיינית תתקשר. זה לא קרה

היא חזרה אליו עם הצעה: 1,200 שקל וחתימה על כתב ויתור. "היא אמרה לי שהם פיטרו את העובד ועשו הדרכות לכל הארגון והחברה בנושא", טוען אופק. "עוד אמרה שהזכיינית של החנות רוצה להתקשר ולהתנצל. אמרתי בסדר, אחרי השיחה איתה נתקדם. עברו שבועיים אף אחד לא מתקשר אלי.

"סימסתי למנהל החנות שאלה: האם הגיע הפיצוי והוא השיב שכן. הגעתי לחנות ואני רואה את אסף המנהל הופך ללבן. והנה בחנות, משוטט לו העובד שנאמר לי שפיטרו אותו, עובד כרגיל. אסף עשה לו סימן עם העין, להיכנס למחסן. אמרתי לאסף שהבנתי שפיטרו את העובד, לא שרציתי בזה, אבל זה מה שנאמר לי. הוא אמר לי משהו כמו: 'אני לא מתערב, אני רק עובד פה. נתנו לנו הוראה לא לדבר איתך'. שוחחתי עם הזכיינית בטלפון והיא לא ידעה על מה אני מדבר. לא פיטורים, לא הדרכות. לא פיצוי.

ביקשתי לדבר עם ליאת העו"ד. אמרו לי שמוצ"ש עכשיו. 'לא אכפת לי', אמרתי. היא הסכימה לשוחח איתי רק בטלפון של החנות, כי חששה שאקליט אותה ולא היו לה תשובות. הלכתי משם עם כאבי בטן. למה זה מגיע לי? למה זה מגיע לקהילה? הרי יש לרנואר הרבה לקוחות הומואים".

מרנואר נמסר בתגובה: "כתב התביעה טרם לידי החברה בצינורות המקובלים. פרטי המקרה ידועים לחברה, ואולם מטעמי צנעת הפרט בוחרת החברה שלא להתייחס לתוכן כתב התביעה באמצעי התקשורת, אלא באמצעות הערכאה המתאימה לכך".