"בגבעתיים תכננו יותר מנהרות מאשר בעזה"
בכנס נדל"ן טען ראש עיריית גבעתיים כי קיימת בעיה קשה בשיטה שבה הוועדות המחוזיות לתכנון ולבנייה קובעות את התכנון - מבלי להתחשב בעירייה. ראש עיריית ראשל"צ מתח ביקורת על התנהלות משרדי הפנים והאוצר: "נראה שמעדיפים להשאיר את העסקים בת"א והרצליה"
ראשי הערים נגד המדינה: "בשבוע הראשון לכהונתי התקשרתי ל-5 מנהלי הבנקים הגדולים בישראל והתחלתי לשכנע אותם להעביר את המשרדים שלהם לראשון לציון. זה דיאלוג שנמשך מאז 7 שנים ועכשיו רואים את הפירות שלו". כך אמר היום (ג') דב צור, ראש עיריית ראשון לציון, בוועידה ה-5 לנדל"ן מניב של חברת מידע כנסים שנערכה בראשון לציון.
כותרות אחרונות בערוץ הנדל"ן של ynet:
קריית ביאליק תורחב על חשבון מועצת זבולון
קבלן העלים הכנסות: "לא כותב כ"כ טוב"
בשורה לתושבי חיפה: יורחב פארק הקישון
ועדת הכספים אישרה את פירוק חברת פרזות
לדבריו, "כדי להביא עסקים לעיר, העירייה צריכה להחליט שהיא רוצה את זה ולתכנן את התוכניות המתאימות וליצור את התנאים. אבל זה קשור גם בנכונות של הממשלה, ונראה כי במשרדי הפנים והאוצר מעדיפים שכל העסקים יישארו בתל-אביב ובהרצליה. הרגולטור לא רוצה תחרות והוא לא נותן לנו להשתמש בכלי של הארנונה כדי למשוך את העסקים אלינו".
רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים, טען שיש בעיה קשה בשיטה שבה הוועדות המחוזיות לתכנון ולבנייה קובעות את התכנון - מבלי להתחשב בעירייה. הוא נתן כדוגמא את התוכנית למתחם העסקים בכורזין בעיר, שם הוועדה המחוזית במחוז תל-אביב תכננה תשתית תת-קרקעית גדולה. "עשו בכורזין יותר מנהרות מעזה", טען קוניק, "העלות של הקמת המנהרות מגיעה לכ-80 מיליון שקל - איך העירייה אמורה לקדם את זה?".
קוניק התייחס לתוכנית נרחבת שאושרה ביוני 2015 להקמת 12 מגדלים בני 27 קומות עם 264 אלף מ"ר לתעסוקה ומסחר ו-37 אלף מ"ר למבנים ומוסדות ציבור, לצד יצירת מערך דרכים חדש הכולל דרכים תת-קרקעיות והתחברות לדרך אלוף שדה. זוהי אינה הפעם הראשונה שראש עיריית גבעתיים מתנגד לתוכנית, המבקשת להקים באזור מנהרות תת-קרקעיות כדי לאפשר מתחם משרדים נטול כלי רכב.
הרב חנוך רייזברט, ראש עיריית בני ברק, טען אף הוא שהשלטון המרכזי מערים קשיים על הרשויות, שלא ברור איך הן יכולות להתמודד איתם. הוא סיפר שהעירייה מקדמת היום תב"ע (תוכנית בניין עיר) במתחם הרכבת בבני ברק, ואחד הסעיפים שהרכבת הכניסה לתוכנית הוא שמותר לה להעביר בקו זה חומרים מסוכנים. "האם הבריאות של האנשים שלנו לא חשובה?", הוא תהה, "פתאום את אף אחד זה לא מעניין. משרד איכות הסביבה נעלם ואנחנו צריכים להתמודד עם הסעיף המגוחך הזה שיעבירו חומרים מסוכנים בתוך העיר שלנו".
בפאנל, שאותו הנחה כתב ידיעות אחרונות עופר פטרסבורג, השתתף גם סימון אלפסי, ראש עיריית יוקנעם, שציין כי לראש עיר יש חשיבות רבה בתכנון מקומות תעסוקה בעירו. "התחלנו מעיירת פיתוח שכוחת אל עם 35% אבטלה", אמר, "צריך חזון וחשיבה אסטרטגית. אנחנו ראינו את הפוטנציאל במיקום של העיר, ראינו את התוואי העתידי של כביש 6, ועל זה בנינו. רצינו עיר שבנויה על היי-טק והצלחנו. היום אני מודאג מזה שהמדינה מקדמת בנייה של אלפי יחידות דיור בערים בפריפריה - זה לא הגיוני לבנות אלפי דירות בלי פתרון תעסוקתי שישאיר את הצעירים בעיר".
באיזו שכונה כדאי לגור בגבעתיים? מוזמנים לצפות בתוכנית מלחמת שכונות:
מנכ"ל משרד הבינוי: "צריך איזון בין נדל"ן מניב למגורים"
בוועידה לקח חלק גם מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, אשל ארמוני, שהתייחס לסוגיית הנדל"ן המניב. "אני מגיע למקומות שבהם חלק מראשי ערים לא רואים בכריכה אחת את הקשר בין פיתוח תעסוקה ונדל"ן מניב אצלם בעיר לבין הגדלת היקף יחידות דיור", אמר ארמוני.
לדבריו, "תוכניות מתאר לא מתייחסות רק לנושאים הנדסיים אלא גם לתמהיל של תעסוקה, מסחר ומשרדים. אנחנו חייבים להתייחס בתוכניות המתאר גם לתחום זה, בדיוק כפי שקובעים חשיבות של מחלף. אם לא נעשה זאת, אנחנו נפגע ביציבות הפיננסית של ערים".
ארמוני סיפר כי כמנכ"ל עירייה לשעבר (בכפר סבא), הדבר שהעסיק אותו במיוחד היה בניסיון למצוא את האיזון בין מגורים לתעסוקה. "זה מה שצריך להעסיק ראש עיר ומנכ"ל כדי לייצר לרשות שלו צמיחה בטווח הקצר והארוך", אמר.
הוא הזהיר כי "התקצוב השוטף של ערים לא טוב, ולא משנה כמה תעסוקה נבנה, כי בסוף לא נצליח לקנוס את המשוואה הזו, ולכן בטווח של 10 שנים, ואולי פחות, נצטרך לחשוב על שינוי בתקצוב הערים כדי לייצר איזון. אם לא נעשה זאת, יישארו לנו רק ערים כמו הרצליה, ראשון לציון, רעננה ותל-אביב, שיודעות לאזן את עצמן לבד - וזהו. אנחנו חייבים להתחיל כבר בטווח הקצר להכניס בהסכמי הגג איזון בין נדל"ן מניב למגורים. יש לבחון כיצד אנחנו מאזנים את העיריות עצמן".
לסיכום אמר ארמוני כי "צריך להיות יצירתי ולאפשר יותר נדל"ן מניב על שטחים חומים (שטחים המיועדים למבני ציבור - ה.צ), וכן יותר שילובים של מסחר בקומות התחתונות במגורים. בשבוע שעבר הייתי בחריש, העירייה הופכת את רשת הסיבים האופטיים והתקשורת לנכס. היא תמכור אותו במחיר נמוך יותר מחברות מסחריות באמצעות החברה הכלכלית - זה סוג של הבנה של עירייה איך למנף את עצמה - והממשלה צריכה לעזור".
