איזה חוק יחסי ממון חל על הצרפתים בישראל?
העלייה הגוברת, שכוללת לעיתים גם פרידה וגירושים, מעלה שאלה משפטית: האם חלוקת הרכוש תתבצע לפי החוק הישראלי או הצרפתי? מדריך
כמו כל אוכלוסייה, גם בקרב העלייה הצרפתית הגוברת לישראל בשנים האחרונות מגיעים זוגות לפתחו של הליך פירוד או גירושים. האם הסכמי הממון שעליהם חתמו בארץ מוצאם תקפים גם בישראל? ומה לגבי אלה שלא ערכו הסכם ממון בחו"ל? איזה הדין יחול על יחסי הממון בין בני הזוג: הצרפתי או הישראלי?
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- קופ"ח נגד הורי ילדה מוגבלת: 'תבעתם באיחור'
- השחקן קילל מאמן - ויפצה אותו ב-25 אלף ש'
- יתומים נגד עיריית ת"א: בוטל עיקול על הדירה
- אלמנות ניצולי שואה דרשו: תגמול לכל החיים
מהם יחסי ממון בין בני זוג?
יחסי ממון בין בני זוג הם היחסים הכלכליים הנובעים או הקשורים לממון שצברו שניהם או מי מהם. במדינת ישראל מתייחס המונח "ממון" לכלל נכסי בני הזוג – מקרקעין, מיטלטלין ונכסים מכל סוג. במקרים מסוימים גם היכולת להשתכר נחשבת "נכס" לצורך עריכת קיזוזים בעת איזון משאבי בני הזוג.
על פי כללי המשפט הבינלאומי הפרטי, כפי שנקלטו בחוק הישראלי, על יחסי הממון יחול חוק מושבם של בני הזוג בשעת עריכת הנישואים, אלא אם הם הסכימו אחרת בהסכם.
בני זוג שנישאו בצרפת לפני 1992
על בני זוג אלה יחול המשפט הבינלאומי הפרטי הקבוע בחוק יחסי ממון, כלומר, דין מושבם בשעת עריכת הנישואים. בית המשפט הישראלי יצטרך להחיל על ענייני חלוקת ממונם את החוק הצרפתי.
את הדין הצרפתי, כמו כל דין אחר, הצדדים יצטרכו להוכיח באמצעות חוות דעת מומחה. עם זאת, ובמידה שהם ערכו ביניהם הסכם ממון בצרפת, אזי המשפט הבינלאומי הפרטי יכבד את הבחירה שעשו על פי ההסכם, בהנחה שנחתם ביניהם כחוק בצרפת. להסכם כזה ולהוראותיו יהיה תוקף מלא.
בני זוג שנישאו בצרפת אחרי 1992
ב-1978 נחתמה "אמנת האג" שעניינה יחסי ממון בין בני זוג. צרפת הצטרפה לאמנה ב-1992, וזו חלה על צרפתים שנישאו לאחר כניסתה לתוקף שם.
בנוגע לבני זוג צרפתים שנישאו לאחר כניסת האמנה לתוקף ולא ערכו ביניהם הסכם ממון, על פי האמנה הדין שיחול על יחסי הממון ביניהם הוא החוק של המדינה שבה שניהם הקימו את מגוריהם הראשונים אחרי הנישואים. במידה שבני הזוג התגוררו בצרפת לאחר נישואיהם – הדין הקובע יהיה הצרפתי.
בשונה מכללי המשפט הבינלאומי הפרטי, האמנה קובעת שינוי אוטומטי של הדין בכמה מקרים. בין היתר במקרה של מגורים במדינה אחרת יותר מעשר שנים, או במידה שבני הזוג בחרו להתגורר במדינה שבה יש להם אזרחות. לפיכך, בני זוג צרפתים שעולים ארצה, הרי שכעבור עשר שנים הדין שיחול על חלוקת הממון ביניהם יהיה הדין הישראלי.
למשל, בני זוג שנישאו בצרפת ב-1995, עלו לישראל בשנת 2000 וחיים בה מאז: בהנחה שהם לא ערכו הסכם ממון, הדין שיחול עליהם הוא הדין הישראלי. כמובן שבני זוג כאלה יכולים לערוך הסכם ממון בישראל ולהחליט על משטר רכושי אחר שיחול עליהם, כמו גם על חוק אחר שיחול עליהם כמפורט באמנה.
במידה שבני זוג שנישאו בצרפת לאחר 1992 ערכו שם הסכם יחסי ממון שנחתם כדין, ומבקשים כעת להתגרש בישראל, יחולו עליהם הוראות ההסכם שנחתם ביניהם. במסגרת הסכם כזה יכולים הצדדים לבחור להחיל על עצמם אחד מכמה דינים הנקובים באמנה, למשל דין אזרחותו של אחד מבני הזוג בשעת עריכת ההסכם, דין מקום מושבו של אחד מבני הזוג בשעת עריכת ההסכם.
כך למשל, נניח שאזרח ישראלי הכיר אזרחית צרפתייה, נישא לה בפריז והשניים ערכו הסכם ממון. במקרה כזה הם יכולים לבחור את הדין הישראלי כדין שיחול עליהם במקרה של פירוד. בית המשפט הצרפתי, בבואו לדון ביחסי הממון ביניהם, יצטרך להחיל על עצמו את הדין הישראלי.
במסגרת הסכם כזה בני הזוג יכולים לבחור את המשטר הרכושי שיחול עליהם: הסכם הפרדה רכושית; הסכם שיתוף מלא; הסכם שלפיו החוק שיחול על נכסי הנדל"ן יהיה מקום הימצאם של המקרקעין ועוד. להסכם כזה, בהנחה שנעשה כחוק בצרפת, יש תוקף מלא ללא הגבלת זמן או מקום כל עוד לא שונה בהסכמה הדדית על ידי בני הזוג.
אמנת האג מ-1978 כוללת בחובה הוראה שלפיה היא חלה על בני הזוג גם אם אזרחותם או מקום מגוריהם הקבוע או החוק החל אינו של מדינה שהצטרפה לאמנה.
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד ליאן קהת עוסקת בדיני משפחה
לפנייה לכתב/ת 
