ריבלין בפרלמנט האירופי: יוזמת השלום הצרפתית - כישלון ידוע מראש
נשיא המדינה נאם בעברית בפני הפרלמנט בבלגיה וקרא לאיחוד האירופי שלא לכפות הסדר על ישראל והפלסטינים במסגרת היוזמה הצרפתית: "היא רק מרחיקה את השלום. חתירה להסדר קבע כעת תדחף את שני העמים לחיק הייאוש"
נאום היסטורי: נשיא המדינה ראובן ריבלין נאם אחר הצהריים (יום ד') בפרלמנט האירופי כחלק מהביקור בבלגיה ובמוסדות האיחוד האירופי, וקרא בעברית מעל במת הנואמים בפרלמנט לאיחוד לדחות את היוזמה הצרפתית שנועדה להחזיר את ישראל והפלסטינים אל שולחן המשא ומתן, ולמנות את הצעדים שיש לנקוט כדי לבנות אמון בין הצדדים. "היוזמה הצרפתית רק תרחיק אותנו מהשלום. חתירה להסדר קבע כעת היא כרוניקה של כישלון ידוע מראש שרק תדחף את שני העמים עמוק יותר לחיק הייאוש", אמר ריבלין.
הנאום הוא שיאו של ביקור הנשיא בבלגיה ובמוסדות האיחוד האירופי אל מול פרלמנט שמלא מנציגים מכל הסיעות. בנאום תקף הנשיא ריבלין את היוזמה הצרפתית: "היוזמה סובלת מפגמים מהותיים - הניסיון לשוב למשא ומתן לשם משא ומתן לא רק שהוא לא מקרב אותנו לפתרון המיוחל - אלא שהוא מרחיק אותנו ממנו", אמר הנשיא ריבלין בפנייה לראשי האיחוד האירופי, שרק לפני יומיים אימצו את היוזמה הצרפתית. "יש חוסר אמון טוטאלי בין ההנהגות ובין ישראל לפלסטינים".
הנשיא התייחס בדאגה ובכאב אל הביקורת הנמתחת על ישראל מצד האיחוד האירופי ולתחושות המתפתחות בישראל כלפי אירופה ואמר: "אני מרגיש שהביקורת הרבה הנשמעת על ישראל באירופה נובעת בין היתר מחוסר הבנה וחוסר סבלנות. גם בישראל מתפתח חוסר סבלנות. יש כאלה המפתחים כעס ותסכול כלפי מהלכים אירופיים, כלפי מה שהם חווים כביקורת לא הוגנת לפרקים ואף נגועה בפטרונות, ובסטנדרט כפול".
הנשיא הבהיר כי ישראל היא מפעל מדיני נועז של עם השב אל מולדתו אחרי אלפיים שנות גלות והיא עומדת בפני מבחנים קשים ומורכבים, והדגיש: "ישראל מוכרחה בראש ובראשונה להישאר בית לאומי, מקלט בטוח לעם היהודי. כבדו את שיקול הדעת הישראלי גם כאשר הוא שונה משלכם, כבדו את הריבונות הישראלית ואת התהליך הדמוקרטי שבו מתקבלות הכרעותיה, כבדו את נחישותה וחובתה של ישראל להגן על אזרחיה. עבורנו זהו צו שאין קדוש ממנו".
בהתייחסו לצד הפלסטיני מנה הנשיא שתי סיבות לחוסר התקדמות בתהליך: מנהיגות פלסטינית מפוצלת בין הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון ובין החמאס בעזה שחותר להשמדת ישראל, ומצוקה כלכלית קשה אשר מערערת את היציבות ומזינה את האלימות. "המאפיין היסודי ביותר של היחסים בין הישראלים לפלסטינים כיום הוא חוסר האמון הטוטאלי בין הצדדים, בכל הרמות, בין ההנהגות ובין העמים", סיים הנשיא. "אני מדבר היום בפניכם בשמה של אומה, השונאת את המלחמה והחפצה בחיים ובשלום. מאז שנת 93' שבה נחתמו הסכמי אוסלו, המנהיגות הישראלית הנבחרת תומכת בפתרון שתי המדינות לשני העמים. בהכירי את הפרלמנט הישראלי, כל הסדר מדיני שיובא בפני הכנסת בישראל על ידי ממשלה נבחרת - יאושר".
הנשיא מנה ארבעה תנאים הכרחיים לבניית אמון: "ראשית, רתימת הכוחות המתונים באזור, ובראשם ירדן ומצרים, במטרה למנוע התעצמות צבאית שמקורה מעבר לגבולות, למגר את הקיצוניות ולשמור על יציבות האזור. שנית, פיתוח הכלכלה הפלסטינית, תשתיות בעזה וביהודה ושומרון. יש לשקם את עזה ולפתור את הטרגדיה האנושית שבמסגרתה מוחזקים כמיליון וחצי פלסטינים כבני ערובה בידי ארגון טרור. שלישית, השקעה במיזמים משותפים שמהותם יצירת אינטרס משותף. ולבסוף - חינוך. הכשרת הלבבות בשני הצדדים לאפשרות של חיים בכבוד הדדי".
בסיום הנאום אמר הנשיא: "אני מאמין ביכולת של שני העמים האלה לחיות זה עם זה - מהסיבה הפשוטה, שאין לנו ברירה אחרת. אם חפצי חיים אנחנו, אנחנו מוכרחים כבר היום להשקיע את מרב מאמצינו במה שאפשר להשיג, ולא במה שאי-אפשר, לטובת עתידנו ועתיד ילדינו. צעדים קטנים ייצרו מציאות גדולה. עזרו לנו לצעוד קדימה, צעדו יחד איתנו".
לפנייה לכתב/ת 
