"המצב בתעשיית הספרים לא טוב, אני מקווה שזה ישתנה"
שאול בצר רוצה לקום כל בוקר לעיסוק בכתיבה. כמי שעסק בקולנוע מוקומנטרי, בעשייה טלוויזיונית ואינטרנטית, הוא רואה את המילה הכתובה כחשובה לא פחות. "בכל היצירות שלי יש הומור", הוא אומר בראיון, "והמטרה היא תמיד לכתוב סיפור טוב"
סביר להניח שרבים יכולים להזדהות עם החלום של לשבת בבית בשקט ולכתוב ספרים. אבל למציאות, כידוע לנו, יש לא פעם תוכניות אחרות. זה בדיוק מה שקורה למיכאל קריגר, הגיבור המשעשע ושובה הלב של שאול בצר, שחוזר עתה בספר ההמשך לרב המכר "בלש זמני", או בשמו המלא: "בלש זמני – טעות כפולה".
"נקשרתי לדמותו של מיכאל", מספר בצר. "הוא בלש זמני שהגורל מתעתע בו ומשבש לו את התכניות". במקום השלווה והרוגע הביתי, מיכאל מסתבך בעלילות פשע "רק בגלל שהוא לא יכול לסרב לאישה יפה שנכנסת אליו למשרד ומבקשת עזרתו", מבהיר בצר. כך קרה בספר הראשון, ובספר החדש הוא עוזר לשתי נשים – זמרת פאנק ומורה בבית ספר, "ולכן הצרות שלו כפולות ומכופלות".
אף שספרו הראשון של בצר הפך לרב מכר, הוא עדיין מוכר בעיקר כתסריטאי וכבמאי. בשנת 2002 פרץ לתודעה עם הסרט המוקומנטרי, "זהירות מצלמה", אותו כתב וביים. שנה לאחר מכן היה שותף ליצירת הדמות האיקונית של רנו פסקאל, שאף הופיעה בסדרת טלוויזיה משלה.
כבעל ניסיון רב בכתיבה תסריטאית – מהם ההבדלים העיקריים מבחינתך בנוגע לבניית העלילה ותהליך הכתיבה? יש לך כעת העדפה לאחת הסוגות?
"יש הרבה הבדלים בין כתיבת תסריט לכתיבת ספר, אבל בשני המקרים המטרה היא לכתוב סיפור טוב. כשאתה כותב תסריט אתה במודעות גדולה יותר לחוויה הויזואלית, לתמונות לצלילים. וגם במודעות למגבלות התקציב. בספר יש חופש מוחלט מהבחינה הזאת."
"במסגרת העשייה הטלוויזיונית אני עובד עם חברים. את 'עולמו של רנו פסקאל' יצרתי עם יובל שגב, את הסרט 'זהירות מצלמה' וגם את 'טופי והגורילה' כתבתי יחד עם רועי צ'יקי ארד וארז הימן, את הסרט הדוקומנטרי 'המוזות של בשביס זינגר' ביימתי יחד עם אסף גלאי. זה תענוג גדול לעבוד עם חברים. כשאתה כותב ספר אתה לבד. וגם את זה אני אוהב".
שני ספרי "בלש זמני" הם אמנם ספרים קצביים, אך הם בראש ובראשונה רומנים בלשיים. בצר מספר כי הוא אוהב בעיקר ספרות מתח המשלבת הומור. "הסופרים שעושים את זה נפלא לדעתי הם קארל היאסן, לינווד ברקלי וג'נט איונוביץ".
ואכן, יש הרבה הומור בספרו של בצר, במיוחד בגלל שהגיבור שלו הוא לא בלש חמור סבר, אלא מעין בלש בעל-כורחו, שנע ונד בין הכישורים המסוימים שלו לבין המציאות הכאוטית שאליה הוא נקלע. "אני חושב שבכל היצירות שלי תמיד יש הומור או עיסוק בהומור", הוא מסביר. "כך למשל בסרט הדוקומנטרי האחרון שביימתי (יחד עם אסף גלאי והילה בשן), 'גיבור העל העברי', על תולדות הקומיקס בישראל. את החשיבות של הומור וצחוק ניסח יפה קירקגור: 'הכי חשוב לצחוק, לצחוק על הכול, על העולם, על עצמך, לצחוק אחרון. כי ההומור הוא הגשר החזק והיציב ביותר שאדם יכול לבנות כדי לנוע מעל לתהום שבין המצוי לבין הרצוי'".
כמי שהשתמש במדיום האינטרנטי ליצירת סדרות רשת, באיזו מידה אתה חושב שהמדיום משפיע על היצירה האמנותית?
"כל מדיום והדרישות שלו. החוכמה היא ללמוד איך לנצל את היתרונות של כל מדיום. גם 'עולמו של רנו פסקאל' ו'טופי והגורילה' התחילו את דרכם באינטרנט ובעקבות ההצלחה עברו לטלוויזיה וסללו את הדרך שלי להמשך הקריירה בתחום".
רבות דובר בשנים האחרונות על תור הזהב של הטלוויזיה, שאף מתעלה על הקולנוע. כיוצר מוקומנטרי ודוקומנטרי, מעניין לדעת כיצד בצר תופס את המצב הזה. "אני חושב שזה קשור לאיפה נמצא הכסף הגדול", הוא מבאר. "כיום הוא נמצא בתעשיית הטלוויזיה ולכן הרבה יוצרים מוכשרים פונים ליצירה במדיום זה. זאת הסיבה שיש מגוון גדול כל כך של יצירה שלפעמים היא ממש טובה ולפעמים ממש לא. בתעשיית הספרים המצב פחות טוב, ובגלל שאני מאוד אוהב ספרים, קודם כל כקורא, אני מקווה שהמצב ישתנה".
האם מעסיק אותך השיוך האקטואלי בכתיבה?
"הגישה של גיבור הספר הוא לשמור מרחק מעיסוק אובססיבי באקטואליה. זאת גם פחות או יותר הגישה שלי. הדרך היחידה בה אני צורך אקטואליה היא בצפייה בתכנית של 'לונדון וקירשנבאום' המשלבת אינטליגנציה, הומור וגם איזה פרספקטיבה בריאה על האירועים.
לצד זאת, ביצירתו הקולנועית – בין השאר משום שהיא דוקומנטרית ברובה – הוא עוסק גם בעניינים חברתיים וגם בשימור המסורת התרבותית.
וזהו תפקידו של אמן בחברה הישראלית כיום?
"אני קודם כל מנסה כמיטב יכולתי לכתוב סיפור טוב, סיפור מעניין", מבהיר בצר. "אני חושב שאחד התפקידים של אמנות הוא להתבונן באנשים אחרים. ככל שאתה מתבונן יותר על אחרים אתה לומד יותר על עצמך. אני גם חושב שהתפקיד של האמנות הוא לעורר מחשבה, לתת השראה. באמנות, כשהיא במיטבה, יש איזה קסם, כישוף שגורם לך לצאת מעצמך למקומות אחרים".
אילו אתגרים עמדו בפניך במהלך כתיבת הספר החדש?
"אני כותב בלי לתכנן יותר מידי, אני אוהב את תהליך הגילוי, אני מנסה להפתיע את עצמי ובעיקר תמיד לכתוב בהנאה. אני לא זוכר מי
אמר את זה, אבל קיימים שלושה חוקים לכתיבת ספר טוב. לרוע המזל, איש אינו יודע מהם.
"בלש זמני" זכה להצלחה גדולה ונהיה רב-מכר. האם הצלחתו השפיעה עליך בעת כתיבת הספר החדש?
"התחלתי לכתוב את הספר השני בסדרה מיד אחרי שסיימתי את הראשון כך שלא ידעתי אם הוא יצליח או לא. אני כמובן שמח מאוד על ההצלחה של הספר. אבל הצלחה אמיתית פירושה לעשות מה שאתה רוצה, ואני אוהב לקום כל בוקר ולכתוב".
