יו"ר ועדת הכנסת מקדם: ח"כים לא יורשו לעתור לבג"ץ
אחרי ההתערבות במתווה הגז וחיוב נתניהו למנות שר בריאות, ל-ynet נודע כי ח"כ יואב קיש דורש למנוע "הפיכת הכרעות" בבית המשפט בנוגע להחלטות הכנסת. הוא מצטט את נשיא העליון לשעבר גרוניס שהביע "דאגה" ממצעד הח"כים לבג"ץ. כחוק מטעם ועדה - הליך החקיקה צפוי להיות מזורז
פרסום ראשון: ועדת הכנסת תדון בקרוב בהצעת חוק רגישה וחריגה שהגיש יו"ר הוועדה, ח"כ יואב קיש (ליכוד), המבקשת להכניס תיקון לחוק יסוד: הכנסת ולמנוע מחברי כנסת ומפלגות לעתור לבג"ץ בנוגע להחלטות הכנסת. ל-ynet נודע כי הצעת החוק, שזימון לישיבה מיוחדת בעניינה יצא הבוקר (יום ה') לח"כים, תקודם במסגרת הוועדה. המשמעות: הליך חקיקה מקוצר ביחס להצעות חוק פרטיות - בתום דיון והצבעה בוועדת הכנסת ההצעה תגיע ישירות להצבעה בקריאה ראשונה במליאה.
עוד עדכונים מהמערכת הפוליטית - בטוויטר של כתבתנו הפוליטית מורן אזולאי
מטרת ההצעה, על פי היוזם קיש, היא לעצור את "מצעד הח"כים" לבג"ץ, לחזק את עקרון הפרדת הרשויות ולדרוש מהח"כים מיצוי הליכים בבית המחוקקים. הצעת החוק מחריגה מקרים שבהם מבקשים ח"כים לפנות לבג"ץ בעניינים אישיים שאינם קשורים לעבודת הכנסת, או בנוגע להחלטות ממשלה. אך הם לא יוכלו לעתור בנוגע להחלטות הכנסת.
בראיון לאולפן ynet אמר קיש: "התופעה הזאת של ח"כים שבעצם עושים מאבק דמוקרטי לגיטימי בכנסת ובמליאה, מפסידים ומנסים לקחת את זה לבג"צ, הפכה להיות תופעה שפשוט מערערת את מעמדה של הכנסת. אני לא רוצה להכליל, אבל בדרך כלל זה נעשה לטובת תקשורת ויח"צ של אותו ח"כ. אם זה משהו שנוגע פרטית לח"כ, אין שום בעיה, אבל כשמדובר בעניינים ציבוריים שהתנהלו בכנסת והכנסת החליטה לגביהם, על הדבר הזה לא מערערים בבג"ץ . אחרים יכולים לערער אזרחים או עמותות".
חבר הכנסת קיש נותן שתי דוגמאות שהיו לאחרונה. "הסתכלתי על העתירות שהיו בכנסת ויש עתירות שנכון שהוגשו, לדוגמה העתירה של ח"כ טיבי נגד נשיאות הכנסת אחרי שמנעו ממנו להעלות חוק בנושא הנכבה. פה מדובר בנושא אישי של ח"כ. אבל ברגע שמדובר למשל במתווה הגז שעבר בהחלטה של המליאה, מי שרוצה להגיש את הבג"ץ יכול להיות ארגונים, אבל לא ח"כ".
הצעת החוק מגיעה לאחר שבשנים האחרונות חל גידול משמעותי במספר הח"כים שעותרים לבג"ץ. קיש אף צירף מכתב שבו פנה היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון, לח"כים וציטט דברים שאמר בנושא נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אשר גרוניס, ולפיהם "התופעה שבמסגרתה החלו חברי כנסת לפנות באופן תדיר לבית המשפט כ'עותרים ציבוריים' בהחלט מעוררת דאגה". כעת מבקש קיש, באמצעות התיקון לחוק היסוד, למנוע זאת מחברי הכנסת.
בשנים האחרונות הפך בג"ץ לזירה מרכזית עבור ח"כים שביקשו להכריע בסוגיות בלתי תקינות לדעתם הקשורות בהתנהלות הכנסת והממשלה. כך לדוגמה בדצמבר 2013 עתרה ח"כ סתיו שפיר לבית המשפט נגד שר האוצר דאז, יאיר לפיד, וטענה למחטף בהעברת תקציבים בוועדת הכספים על רקע חוק התקציב.
עתירות נוספות הוגשו על ידי סיעת יש עתיד ב-2015 בנוגע לביטול חוק השוויון בנטל, ועתירה אחרת נגעה לאי-מינוי שר בריאות במשרה מלאה, שהובילה בסופו של דבר למינוי ההיסטורי של ליצמן. גם ח"כים מהמחנה הציוני וממרצ עתרו באחרונה נגד מתווה הגז - וגרמו לפסילת "פסקת היציבות" החריגה. עתירות רבות נוספות הוגשו על ידי ח"כים ומפלגות בנושאים רבים אחרים.
"על הח"כים לקבל את החלטות הכנסת"
הצעת החוק, לטענת קיש, דורשת מהח"כים מיצוי הליכים במקום שבו הם נדרשים לפעול מתוקף תפקידם - הכנסת. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "בהשתתפותם בדיונים ובהצבעות בכנסת שותפים הח"כים לאישור חוקים ותקנות ולקבלת החלטות. משקיבלה הכנסת החלטה, על הח"כים לכבדה, גם אם לא תמכו בה. מטרתה של הצעת החוק למנוע מח"כים או ממפלגה המיוצגת בכנסת, שאינם מקבלים את הכרעת הכנסת, לנסות להפכה באמצעות הגשת עתירה. בהגשת עתירה כזו יש משום הפרה של עקרון הפרדת הרשויות והפגנה של חוסר כבוד כלפי הרשות המחוקקת והחלטותיה".
קיש הזכיר בדברי ההסבר גם את פסק הדין שניתן ב-2 ביולי 2014, שעסק בשאלה אם חלה חובה על הממשלה להסדיר את נושא ייצוא הגז הטבעי בחקיקה ראשית. מאחר שבין העותרים נמנו גם ארבעה ח"כים (מהקואליציה והאופוזיציה) אמר על כך נשיא העליון לשעבר גרוניס: "כל מי שמתמצא בעשייתו השיפוטית של בית משפט זה יודע ודאי כי בעשורים האחרונים חלה עלייה משמעותית בהיקף העתירות המוגשות לבית המשפט על ידי סיעות ועל ידי חברי כנסת מכהנים. חלק מהעתירות מהוות ניסיונות של חברי הכנסת לתקוף החלטות של הכנסת וארגונים שלה כנפגעים ישירים של ההחלטה".
השופט הוסיף: "אלו הן, למשל, עתירות נגד החלטות של הכנסת בעת שזו מפעילה סמכות מעין שיפוטית כלפי חברי הכנסת (כגון הליך להסרת חסינות) או עתירות התוקפות הליכים פנימיים של הכנסת (למשל, עתירות בנוגע למועדי דיון, העמדת חוקים על סדר יומה של הכנסת וכיוצא בזה). סוג נוסף ושונה בתכלית של עתירות מטעם חברי כנסת הוא זה שבו פונים חברי כנסת לבית המשפט כעותרים ציבוריים לכל דבר ועניין, כפי שאירע במקרה דנא. תופעה זו של הגשת עתירות ציבוריות על ידי חברים ברשות המחוקקת החלה מתעצמת בשנים האחרונות באופן משמעותי".
הזימון שיצא לחברי הכנסת לצורך כינוס הדיון הראשון בהצעה נקבע ליום שני, 4 ביולי, בשעה 10:00. אם לאחר דיון תאושר ההצעה בוועדה, היא תגיע לקריאה ראשונה במליאה.
שרת המשפטים לשעבר ציפי לבני אמרה על ההצעה החדשה: "היוזמה החדשה של נתניהו, באמצעות קיש, למנוע מח"כים וגופים מפלגתיים עתירות לבג"ץ, היא חלק מניסיון השתלטות של הימין הקיצוני על הדמוקרטיה, בית המשפט וכל חלקה טובה. המלחמה על הדמוקרטיה היא לא עניין תאורטי - היא כאן ועכשיו. כשהליכוד חובר לבית היהודי שחובר לתקומה שחובר לליברמן - אנחנו חייבים להציג חזית נגדית אחת של כל מי שהדמוקרטיה חשובה לו, ולא משנה אם קוראים לזה שמאל, מרכז או ימין רך".
לפנייה לכתב/ת 
