האב ששכח את ילדיו ברכב: "המטפלת שאלה איפה הילדים, חשבתי שהיא צוחקת"
קאסם אסדי ששכח אתמול במכוניתו את שני בניו, מוחמד ואחמד, סיפר על הרגעים שהובילו לאסון: "הקפצתי את אשתי והילדים ישנו ברכב. המשכתי לבית הספר ואחרי יום עבודה נסעתי למטפלת לקחת אותם". שני האחים בני ה-3 וה-4 הובאו היום למנוחות. "מאוד כואב לי"
פרטים חדשים שסיפר אביהם של מוחמד בן ה-3 ואחמד בן ה-4, שמתו לאחר ששכח אותם במכוניתו, שופכים אור על שהתרחש אתמול בנגב. האב סיפר כי גילה את דבר מותם רק כשהגיע לבית המטפלת, שאליה הוא מביא אותם מדי בוקר. האב נכנס לבית הספר בכפר אל סייד בנגב שבו הוא מלמד, ואחרי שסיים את עבודתו פנה לביתה של המטפלת, אך זו אמרה לו שהם כלל לא ברשותה. רק אז הבין שהם עדיין במכוניתו, וכששב אליה גילה אותם ללא רוח חיים. בכפר דיר אל-אסד בגליל התקיימה בצהריים הלווייתם של השניים.
האב, קאסם אסדי, סיפר: "הקפצתי את אשתי לעבודה. שני הילדים היו איתי ברכב, ישנו. אני המשכתי לבית הספר שבו אני עובד, ושכחתי אותם. אחרי יום עבודה נכנסתי לאוטו, לא הרגשתי בילדים. נסעתי למטפלת שאצלה אני משאיר אותם, וכשהגעתי אליה שאלתי אותה איפה הם. היא אמרה לי, 'לא הגעת היום'. חשבתי שהיא צוחקת. כי בכל פעם שאני מגיע לאסוף את הילדים הם קופצים עליי, אבל הפעם לא עשו את זה. ישר חזרתי לרכב ולא האמנתי כשראיתי את שני הילדים שלי ללא רוח חיים".
עוד הוסיף: "לפני יום הילדים שלי ישנו לידי וצחקנו ביחד. מאוד כואב לי בלעדיהם. אני אתגעגע אליהם מאוד". הוא פנה לציבור ההורים, "שמרו על הילדים, אל תשכחו אותם ברכב. אין יותר קשה ממה שעבר עלינו".
בני המשפחה מתקשים להתמודד עם האסון הקשה והמזעזע. ביממה האחרונה הגיעו אורחים רבים לנחם את הורים. קרוב משפחה אמר: "היה קשה מאוד להורים ללכת לישון הלילה בלי שני הילדים שהם איבדו. זה היה לילה לא פשוט לכולנו. האבא והאימא עדיין מנסים להתמודד עם המצב. הם כל הזמן בוכים ואומרים 'התגעגענו לילדים שלנו, התרגלנו לאווירה הטובה שעשו לנו. אנחנו רוצים לשחק איתם ולשמוע את קולם. הלכו שני הפרחים שחיינו בשבילם'".
קרוב המשפחה הוסיף כי עדיין לא ברור מה גרם לאירוע הטרגי. "בשלב הזה קשה לנו לשאול את האבא איך הוא שכח את הילדים ברכב. צריכים לחכות עד שמצב הרוח שלו ישתפר והוא יצליח לדבר. חובתנו לתמוך בו ובאשתו, להרגיע אותם ולהיות לצדם לאורך כל התקופה הקשה. זה אסון שנפל על כל הכפר. זו הפעם הראשונה שעובר עלינו אירוע קשה ועצוב. אני מקווה שאירועים מהסוג הזה לא יחזרו על עצמם. על ההורים תמיד לשמור על הילדים כדי שימשיכו בחיים רגועים וללא כאבים שילוו אותם לכל החיים".
קרובי המשפחה סיפרו אתמול כי ההורים התחתנו לפני חמש שנים ועברו לגור בנגב, שם הם עבדו כמורים בשני בתי ספר. "האבא מאוד קשור לשני ילדיו. הוא אהב אותם יותר מעצמו. תמיד הוא עשה הכול בשבילם. גם האימא, שהיא עכשיו במצב נפשי קשה. כל הזמן הקריבה את חייה למען שני ילדיה. כולנו מתקשים לדבר איתה כי היא לא מעכלת את האסון המזעזע שלקח ממנה ומבעלה את שמחת החיים".
לפנייה לכתב/ת 
