שיאי עולם של מים - דווקא באפריקה

בשיתוף אפריקן דרייב

כנסו לעמוד אפריקן דרייב

הנילוס הוא לא רק הנהר הארוך בעולם, הוא גם מסתורי ביותר. לנילוס יש שני פלגים המתאחדים: פלג הנילוס הכחול היוצא מאתיופיה ופלג הנילוס הלבן שמקורו ב... עוד רגע נגיע לשם. מה שבטוח זה ששני הפלגים מתאחדים בחרטום, בירת סודאן, ומשם זורם הנהר העצום דרך מצרים אל הים התיכון.

מזרח אפריקה - אובססיה למגלי עולם

לשני המקורות השונים, התווסף כיוון הזרימה הייחודי של הנהר הזורם מדרום לצפון (בשונה מנהרות העולם האחרים, הזורמים, בגדול, מצפון לדרום) וכבר אפשר להבין למה נוודים ומגלי עולם החליטו להתחקות אחרי מקורותיו ולהפוך את מסע הגילוי הזה למשימת חיים, שלא לומר אובססיה.

300 מטרים מעוקבים של מים מדי שנייה. מפלי מורצ'ינסון

זה התחיל בסוחרים ערבים מהמאה ה-12 שחיפשו באפריקה זהב, עבדים, סחורות ושנהב, הם שרטטו מפה (מפת אל אדריסי) בה הם מציינים אגם גדול שממנו יוצא נהר. האם זה מקור הנילוס? מהו האגם הזה ? לאן ממשיכים מכאן?

הבאים לחקור ולהתחקות אחרי אפריקה בכלל ואחרי מקורות הנילוס בפרט היו הבריטים, שמסגרת הקולניאליזם של המאה ה-19, ראו באפריקה לא רק יעד למסחר אלא גם יעד אקזוטי למסעות גילוי עולם. תחילה מסעות חקר ואתגר למשוגעים לדבר ובהמשך מסעות תענוגות ואקסטרים של עשירי בריטניה, דוגמת המינגווי וצ'רצ'יל.

סר ריצ'ארד ברטון, למשל, היה קצין משכיל וסקרן בצבא הבריטי, אשר חשדות בדבר נטיות הומוסקסואליות חיסלו את הקריירה הצבאית שלו. ברטון משתחרר מהצבא ויוצא לחקור עולם. הוא הנוצרי הראשון שנכנס למכה בתחפושת של סוחר אפגני, חודר לאתיופיה המוסלמית, מתרגם ומביא למערב את "סיפורי אלף לילה ולילה" ואת ה"קאמה סוטרא".... ואפילו לומד קבלה יהודית. מגלה עולם, כבר אמרנו.

כך נקרא שמו של אגם ויקטוריה

ואז בשנת 1854, בחסות החברה הגיאוגרפית הבריטית, ברטון יוצא למזרח אפריקה לחקור את שאלת מקורות הנילוס הלבן ומצרף אליו קצין בריטי צעיר, בשם ג'ון הניג ספיק. המסע הראשון לא צלח, המסע השני בשנת 1858, הוביל אותם לאגם טנגניקה שבטנזניה. האם זה האגם ששרטטו הסוחרים הערבים? הייתכן? ברטון, שחלה במלריה, בעיקר התפעל מיופיו של האגם וכתב :"שום דבר לא יכול להיות יותר ציורי מהפעם הראשונה בה נגלה לעינינו אגם טנגניקה... שכחתי מהצרות, הסכנות, והספק אם נחזור. הרגשתי כי הייתי מוכן להכפיל את מה שעברתי עד לכאן".

אגם ויקטוריה

ברטון החולה לא יכול היה להמשיך במסע, וספיק, שותפו, המשיך לכיוון אגם ענק שלא הכיר. זה מקור הנילוס הלבן! - כך הוא טען - וקרא לו "אגם ויקטוריה" על שם מלכת אנגליה באותה העת. הוא לא חיכה לשותפו ברטון אלא חזר מיד לאנגליה על מנת לקצור את תהילת הגילוי. ברטון טען שהוא טועה, אולי משום הוא עצמו לא גילה את הממצא המרעיש. בשנת 1864, אמור היה להתקיים עימות פומבי בין שני החוקרים שהיו בעבר שותפים למשימה. יום לפני העימות, כדור רובה מסתורי סיים את חייו של ספיק. תאונה? התאבדות? חיסול? לעולם לא נדע.

ומה לגבי מקורו של הנילוס הלבן? הטענה כי מקור הנילוס הוא באגם ויקטוריה, הוכחה כנכונה בשנת 1875 על ידי הנרי מורטון סטנלי (דמות מרתקת בפני עצמה מ"הנבחרת האנגלית" של מגלי עולם) ועד היום מקובלת על חוקרים.

מה אנחנו יודעים על אגם ויקטוריה?

אגם ויקטוריה הוא האגם הטרופי הגדול ביותר בעולם ואגם המים המתוקים השני בגודלו בעולם. שטחו 68,800 קמ"ר (רק לשם ההשוואה- שטחה של הכנרת שלנו הוא 165 קמ"ר). על אף שטחו, העצום הוא אגם רדוד יחסית והוא כל כך גדול, שלחופיו נמצאות טנזניה, אוגדנה וקניה.

נהר הנילוס

ב-1864, מגלה הארצות הבריטי, סמואל בייקר, מגלה באוגנדה מחזה מרהיב ביופיו:: בפלג הנילוס היוצא מאגם ויקטוריה הוא נחשף למפלים אדירים בגודלם, בהם זרם הנילוס העצום נדחק דרך 3 אשדים שרוחבם הכולל הוא 7 מטרים בלבד. מדובר בלחץ אדיר של 300 מטרים מעוקבים של מים מדי שנייה, אשר נופלים מגובה 43 מטרים וממשיכים מערבה עד לאגם אלברט. מחזה מרהיב ביופיו.

בייקר הנפעם קרא למפלים "מפלי מורצ'ינסון" על שם רודריק מורצ'יסון, נשיא החברה הגאוגרפית המלכותית האנגלית באותה עת. היום, המפלים הם חלק משמורת מורצ'ינסון, שהיא שמורת טבע מוגנת באוגנדה. שבמרכזה המפלים וגם שטחי בר מוגנים של גם עדרי פילים, ג'ירפות, היפופוטמים, תנינים ועוד. 

משתתפי מסע אפריקן דרייב שחוצה את מזרח אפריקה יזכו להגיע לגדות אגם ויקטוריה מצדו האוגנדי, לבקר בכפר מקומי, להגיע לשמורת מורצ'ינסון, לבקר בבית הגידול של חיות הבר וכמובן- לשוט על הנילוס, הכי קרוב שאפשר למפלים ויזכו לראות את מלוא עוצמתם של המים באפריקה ואת יופיו של הטבע במלוא הדרו. רוצים גם? הקליקו כאן