את השמינית הן כבר יראו מהבית
רגע לפני שמתחילים בחגיגת הנוקאאוט, שווה להתייחס פעם נוספת לשמונה הנבחרות שהודחו מהטורניר ולנסות להבין מה פגע בהן. בשורה התחתונה, הן נכשלו ביישום שני הפרמטרים המתבררים כחשובים במיוחד בטורניר הזה: הבנה טקטית בחלק האחורי וייצוג ע"י לגיונרים מהליגות הבכירות. למרבה הצער, אלו גם שתי הבעיות של אלישע לוי
אם 16 נבחרות מתכוננות לרגעי ההכרעה, זה אומר ששמונה כבר נסעו בחזרה להתמודד עם הביקורות החריפות במולדתן (אלא אם מחשיבים את אלבניה, שההישג שלה הספיק להענקת דרכונים דיפלומטיים ובונוס כספי לשחקנים). מעט לפני ששמינית הגמר נפתחת, חשוב להביט על מה שקרה ולנסות להבין מדוע השמונה האלו הודחו מהטורניר.
וכשמנתחים את התצוגות שלהן ואת מה שיש להן להציע, נראה שישנם שני היבטים חשובים המפרידים בין הצלחה למפלה: הגנה ולגיונרים.
כשאני מדבר על הגנה טובה אני לא מתכוון לצורת משחק שלילית שנועדה להרוס ליריבה. מבין 32 המשחקים שנערכו בשלב הבתים, הייתה רק נבחרת אחת ששיחקה כך, וגם היא עשתה זאת פעם אחת בלבד וויתרה על הרעיון אחרי שלא הצליח לה - צפון אירלנד בבונקר המזעזע מול פולין.
סוד ההצלחה ביורו, ואולי הבשורה שתצא ממנו, הוא השיפור העצום בהבנה הטקטית ובארגון החלק האחורי. בעבר לא הייתה כמות כל כך גדולה של נבחרות שהצטיינו באלמנט הזה, אבל סגירת הפערים ברמה הבינלאומית הובילה לכך שכמעט בכל סגל יש למאמן את הכלים לעשות את זה כמו שצריך.
וזו גם הסיבה שלמרות שלא ראינו הרבה שערים, הטורניר טוב עד עכשיו. יש כדורגל שוטף, בדרך כלל של שתי היריבות, אבל רמת ההתגוננות זינקה בצורה ניכרת. גם נבחרות ששחקני החלק האחורי שלהן פחות נחשבים יודעות איך לסדר את המשחק בצורה הנכונה. וזה גם מסביר את עניין השערים המאוחרים – צורת ההתגוננות דורשת אנרגיות רבות ותחכום. בסיום המשחק קל יותר לנצל עייפות בעקבות ההשקעה הזו.
הנזק של רוסיה
אצל רוב המודחות לא ראינו את זה, והעניין בלט במיוחד במקרה של רוסיה, שהגיעה עם קישור אחורי נסיוני בדמות הילד אלכסנדר גולובין והמתאזרח הטרי רומן נוישטאדטר שלא הכיר את הנבחרת, ומרכז הגנה מבוגר וכבד בצורה יוצאת דופן. גם כשוואסילי ברזוצקי החלש הוחלף במשחק האחרון מול וויילס אחרי שהיריבה חתכה את ההגנה בקלילות, מי שעלה במקומו היה אחיו התאום אלכסיי... שחקני הגנה טובים צריכים לבוא היום עם סט איכויות חדש שכולל מהירות וניידות לצד כוח.
גם אוקראינה נכשלה בהקשר הזה (למרות שהבעיה שלה הייתה בעיקר בהתקפה - היחידה שלא כבשה או צברה נקודות), שוודיה נראתה כבדה מאחור, וההגנה של טורקיה הייתה קטסטרופלית.
ומכאן אנחנו מגיעים לנקודה השנייה. דיברתי על סגירת פערים ברמה הבינלאומית, אבל היא מגיעה במקביל לפתיחת פערים עצומה ברמת המועדונים. הכלים ששחקן מקבל בגרמניה, ספרד, איטליה ואנגליה עולים במאות אחוזים על כל ליגה אחרת. ושוב, חשוב לדבר על כך בהקשר של רוסיה ואוקראינה.
רוסיה עשתה לעצמה נזק משמעותי לקראת המונדיאל הביתי בעוד שנתיים בגלל שתי החלטות: הגבלת הזרים בליגה, ותשלום משכורות מנופחות לכוכבים המקומיים כדי שיישארו. 22 מבין 23 שחקני הסגל הגיעו מהליגה הרוסית, וקרעו את המסכה מעל פניה. אולי צסק"א מוסקבה וזניט סנט-פטרסבורג הן קבוצות שמסוגלות להשיג דברים לא רעים באירופה, אבל ההתכנסות פנימה הורידה את הרמה של השחקן הרוסי שלא זוכה לתחרות מספיקה בליגה המקומית.
זה נכון גם לגבי הסגל האוקראיני שמורכב בעיקר משחקני שחטאר דונייצק ודינמו קייב, ואין ספק בכלל שרומניה סבלה מכך שלא מעט משחקני המפתח שלה הגיעו מהליגה המקומית, והלגיונרים מסעודיה, קטאר, טורקיה, וכן, גם ישראל. גם צ'כיה הסתמכה יותר מדי על שחקנים מספרטה פראג ו-ויקטוריה פלזן. האלבנים הנחמדים חייבים להוציא יותר שחקנים מחוץ לשווייץ, ולמרות שלאוסטריה (האכזבה הגדולה של היורו) יש שחקנים רבים בגרמניה, הם לא מגיעים מקבוצות גדולות מספיק.
אין תחליף לשחקנים שמגיעים מהליגות הטובות בעולם, גם אם הם פחות מכירים זה את זה מהקבוצות והליגה בבית. רמת התחרות שם הופכת אותם לטובים יותר, הם מבינים את המשחק ורגילים לקצב. הליגות ברוסיה ובטורקיה אולי מושכות שחקנים בגלל הכסף, אבל למרת שצברו מעמד בשוליים של הגדולות, בסופו של דבר הן לא מייצרות שחקנים מקומיים טובים מספיק. אפילו שולי הפרמייר-ליג וליגת המשנה באנגליה הן מקומות טובים יותר לשחק בהם, כפי שמעידה ההצלחה של אירלנד, וויילס וצפון אירלנד, שחלק עצום מהסגל שלהן מגיע מהתחרויות המצוינות האלו.
צאו מכאן
ונסיים בזווית שלנו. לישראל יש נחיתות משמעותית בשני הפרמטרים הללו, מה שלא מבשר טובות לעתיד (נניח מוקדמות יורו 2020). לא רק ששחקני ההגנה בנבחרת לא מספיק טובים בכללותם, כולל השוערים
, אלא שאין מודעות הגנתית. שוב, זה לא קשור למשחק הגנתי או התקפי יותר, אלא לדרך בה הנבחרת מתגוננת. במשחק האחרון מול סרביה שוב בלטה הקלות בה היריבה יוצרת מצבים, וחוסר האונים המוחלט בהרחקת כדורים וכיסוי. גם כשהיא ניצבת עם 10 שחקנים מאחורי הכדור, יש לישראל בעיה.
בנוגע להיבט השני אפשר רק לחזור על הקריאה: צאו מכאן. קבלו כל הצעה מאירופה שמגיעה אליכם. משווייץ ועד בלגיה (כצעד ראשוני, אי אפשר הכל בבת אחת), ועד לקבוצות תחתית באיטליה בהן תיאלצו להילחם על המקום שלכם. ליגת העל מנוונת וחלשה, אבל השחקנים הבכירים מתפתים לחזור בגלל הצעות טובות, געגוע הביתה וקשיים מקצועיים. תלמדו מהיורו ותבינו עד כמה יציאה לליגות טובות יותר משפרת את הנבחרת.
לפנייה לכתב/ת 
