לראשונה: מבקש מקלט מדרפור הוכר כפליט
שבע שנים אחרי שהגיע לישראל מחבל דרפור התבשר אחד ממנהיגי מבקשי המקלט בארץ, מוטסים עלי, כי יוענק לו מעמד של פליט. "העם בישראל צריך לדעת שאנחנו לא אויבים", אמר עלי. עורך דינו: "מקווה שזו סנונית ראשונה"
משרד הפנים הכיר בפעם הראשונה במבקש מקלט מחבל דרפור שבסודן כפליט. רשות האוכלוסין וההגירה הודיעה היום (ה') לפרקליטו של מוטסים עלי, עו"ד אסף וייצן מהמוקד לפליטים ולמהגרים, כי שר הפנים אריה דרעי קיבל את המלצת הגורמים המקצועיים והעניק לעלי מעמד של פליט.
בשיחה עם ynet אמר עלי כי "לא האמנתי שהיום הזה יגיע אני מתרגש ובוכה. חשבתי שבגלל המאבק האישי שלי לעולם לא יכירו בי אבל אני אסיר תודה עכשיו למדינת ישראל". הוא הדגיש כי לא מדובר רק בניצחון אישי שלו: "זה היה מאבק ארוך, אני מקווה שהמשמעות היא שעכשיו יבדקו את כל בקשות המקלט ויכירו גם בכל אחיי שנמלטו מהמלחמה. העם בישראל צריך לדעת שאנחנו לא אויבים ולא מהווים סיכון".
עלי אמר עוד בעקבות החלטת משרד הפנים כי הוא "מודה למדינת ישראל שנתנה לי להיות כאן לאורך כל השנים ושקיבלה את בקשת המקלט שלי. אני מבטיח שישראל לא תתחרט על כך. אמשיך לתרום את חלקי למען החברה הישראלית ולקהילת מבקשי המקלט בישראל".
עלי הוסיף כי "בכוונתי להשתמש במעמד שניתן לי כדי לשפר את המצב בחבל דרפור על מנת שאוכל לשוב לביתי בבטחה בבוא היום. אני קורא לממשלת ישראל ולמדינות העולם לפעול כדי לשים קץ לשפיכות הדמים בדרפור ובאזורים אחרים בסודן. עד אז אמשיך לפעול למען קהילת הפליטים בישראל".
האיש, שנמנה עם מנהיגי מחאת מבקשי המקלט, הוא פעיל פוליטי ואזרח חבל דרפור. בשנת 2003 עזב את כפרו לטובת לימודי גיאולוגיה באוניברסיטת אומדורמן, ושם החל בפעילות פוליטית למען חבל דרפור. בשנת 2005, בזמן ששהה באוניברסיטה, נשרף כפרו על-ידי מליציות שנתמכות בידי ממשלת סודן והוריו נאלצו לברוח למחנה פליטים בצפון דרפור, שם הם שוהים גם כיום.
במהלך לימודיו היה עלי פעיל פוליטי בתנועה לשחרור סודן. הוא יזם והשתתף במחאות אזרחיות לא-אלימות ובהפצת מידע על אודות המצב בסודן ויחס הרשויות לתושבי חבל דרפור, תוך קריאה להתערבות בינלאומית בנעשה שם. בשל פעילותו הפוליטית הוא נעצר כמה פעמים ללא משפט, הוחזק בבידוד ועונה. אחרי מעצרו האחרון נאלץ לברוח מסודן. הוא הגיע לישראל בחודש מאי 2009 ונכלא למספר חודשים.
מאז שחרורו ניסה עלי להגיש בקשת מקלט, אך הרשויות מנעו זאת ממנו שוב ושוב. לבסוף, בשנת 2012 הגיש מוטסים את הבקשה לפי נוהלי משרד הפנים, אך הוא לא זומן לראיון. בתחילת שנת 2014, סמוך למועד פתיחתו של מתקן הכליאה "חולות", נדרש עלי להתייצב בו. נדרשו לא פחות משלוש עתירות מנהליות ושלושה ערעורים לבית המשפט העליון כדי שהמדינה תשתכנע כי יש לקדם את הטיפול בבקשת המקלט שלו ולשחררו מ"חולות".
עו"ד וייצן אמר: "אני מברך על ההחלטה ועל כך שלא היה צורך בהליך משפטי נוסף כדי שמוטסים עלי יוכר כפליט. זה מרגש מאוד שאחרי כל התלאות, אחרי תקופה כל כך ממושכת של אי ודאות וכליאה ואחרי אין סוף הליכים משפטיים - מוטסים קיבל את המעמד שמגיע לו. אני מקווה שזו הסנונית הראשונה".
לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, בישראל חיים כ-45 אלף מסתננים ומבקשי מקלט. רובם אזרחי סודן ואריתריאה מדינות שישראל נמנעת מלגרש את אזרחיהן בשל מחויבותה לדין הבינלאומי.
שיעור ההכרה בפליטים מסודן ואריתריאה בישראל עומד על אחוזים בודדים ונמוך משמעותית מהמצב במדינות אירופה - שם שיעור ההכרה במבקשי מקלט ממדינות אלה עולה על 80%. לפי גורמים במשרד הפנים, ישראל נמנעה לחלוטין מבדיקת אלפי בקשות מקלט של דרפורים.
לפנייה לכתב/ת 
