בריטניה מחוץ לאיחוד: כך תושפע ישראל
בריטניה, שסימנה מוצרי התנחלויות אך גם שמרה על קשר הדוק עם ירושלים, פורשת ומותירה השפעת יתר באיחוד לצרפת ולגרמניה. מיתון אירופי ישפיע גם על ישראל - אבל יש גם השלכות חיוביות
קשה להגזים בעוצמת ההשלכות של משאל העם הבריטי, שהכריע בעד יציאה מהאיחוד האירופי. בימין בישראל היו שחגגו את התוצאות בבריטניה, מתוך הערכה שאיחוד אירופי מוחלש, החסר את אחת המדינות החזקות והחשובות, יהיה בעל יכולת מופחתת להפעיל לחץ על ישראל בעניין התהליך המדיני והבנייה בהתנחלויות.
בטווח הקצר נראה שהאיחוד האירופי אכן יהיה מרוכז בעצמו ובליקוק פצעיו ופחות בישראל וביוזמה הצרפתית. גם בטווח הארוך לא מן הנמנע שהעזיבה הבריטית תביא להחלשת האיחוד האירופי וכך תתחזק היכולת הישראלית לתמרן בין הבירות. במלים אחרות: המהלך הבריטי יחליש את בריסל שבה יושבים מוסדות האיחוד, ויחזק את הבירות שבהן מצבה של ישראל מעט טוב יותר. סביר להניח שעזיבת בריטניה תחזק עוד יותר את משקלן של המדינות החזקות ממילא: גרמניה וצרפת. חיזוק גרמניה, למרות הביקורת הנוקבת של אנגלה מרקל על ההתנחלויות, הוא בסך הכול דבר טוב לישראל.
בריטניה נחשבה ידידה של ישראל באיחוד, אם כי אסור לשכוח שהיא המדינה הראשונה שאימצה את סימון מוצרי ההתנחלויות. אבל בכל מקרה, לא בטוח שיציאתה מהאיחוד טובה לישראל. רק השבוע אמר ראש הממשלה דיוויד קמרון בפגישה עם הקהילה היהודית, שבריטניה בתוך האיחוד טובה יותר לישראל כי כך תוכל להילחם בחרם מבפנים. קמרון עצמו כבר לא יהיה בעמדת השפעה בקרוב. ההכרעה על עזיבה הובילה אותו להודיע בנאום דרמטי כי הוא יתפטר מתפקידו.
בישראל הגיבו להחלטת קמרון והשר גלעד ארדן אמר כי "פרישתו של קמרון עצובה ומצערת, אך מוכיחה כמה היה מנהיג אחראי והגון וג'נטלמן אמיתי. זכיתי להכירו כמנהיג אופוזיציה שהפגין ידידות עמוקה לישראל וכך פעל לאורך כל שנותיו כראש ממשלה, כאשר רק לאחרונה הוביל החלטה חשובה מאד כנגד תנועת ה-BDS בבריטניה".
השר לשעבר גדעון סער התייחס אף הוא להתפטרותו של ראש ממשלת בריטניה: "קמרון, מנהיג אמיתי, איש ציבור לדוגמה, התפטר באופן אצילי אחרי תוצאות המשאל. יצא לי להכירו עוד בטרם החזיר את השמרנים לשלטון בבריטניה. הוא היה ידיד ישראל ובר-פלוגתא לשונאי ישראל".
מנגד, בריטניה ממשיכה להיות הכלכלה השנייה בגודלה במרחב האירופי וחברה קבועה במועצת הביטחון, מדינה שנהנית מקירבה יחידה לוושינגטון. ולכן גם מחוץ לאיחוד האירופי בריטניה תמשיך להיות שחקן משמעותי בזירה הבינלאומית ואלו חדשות טובות לישראל. ישנן אפילו השערות בנוגע לכך שבריטניה תצורף כחברה לקוורטט (הרביעייה הבינלאומית) מאחר שהיא חברה קבועה במועצת הביטחון, ומחוץ לאיחוד האירופי יצטרכו למצוא לה מקום. כך יהפוך הקוורטט לקווינטט.
האיחוד האירופי לא יוכל להרשות לעצמו ניתוק מוחלט מבריטניה, ולהיפך. לכן יש להעריך שאחרי ההמולה הגדולה, ימצאו דרך לשתף פעולה על בסיס שונה. מדיניות האיחוד האירופי כלפי ישראל לא תשתנה גם אם לא יהיה הרבה קשב בתקופה הקרובה. יציאת בריטניה תביא להתחזקות של הימין הפוליטי בכל אירופה ואיתו גם הימין הקיצוני האנטישמי. הימין האירופי ידרוש משאלי עם דומים במדינות אחרות. ייתכן שהמעורבות האירופית במלחמה בדעאש תפחת.
יציאת בריטניה מהאיחוד מרמזת על שינוי אפשרי של הסדר העולמי, ולפיכך עשויה אף לחזק את טראמפ על מגמותיו הבדלניות. אם חוזרים למדינת הלאום הקלאסית, יש בכך אמירה חזקה נגד האיחודים ונגד הניסיון למזג מדינות ולגרום להן לפעול בתיאום.
מבחינה כלכלית בריטניה תלויה בייצוא לשווקים בינלאומיים. האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל ואם זה ייכנס למיתון, ישראל תיפגע מכך, מה גם שבאחרונה נרשמה ירידה מדאיגה מאוד בייצוא לאירופה.
אך בטווח הקרוב צפויה ישראל להרוויח, נוכח העובדה שבריטניה היא אחת משותפות הסחר הגדולות של ישראל. אחרי עזיבתה את האיחוד, ייתכן שהפרידה מהסכמים המחייבים אותה לייבא וליצא לאיחוד - יפנו משאבים כלכליים לטובת ישראל. ייתכן אף שהאיחוד יבטל סחר עם בריטניה, וישראל תיכנס לתמונה ביתר שאת.
אך בטווח הארוך אין סיבה להניח שהכלכלה הבריטית לא תתאושש, וישראל תפעל מול בריטניה כדי להדק את היחסים הכלכליים שנחשבים כיום טובים מאוד.
רון פרושאור, שכיהן כשגריר ישראל בבריטניה ובאו"ם, אמר: "בריטניה ידועה במזג האוויר הסוער שלה. אזרחי בריטניה החלו סערה שהשלכותיה יורגשו היטב גם אצלנו. צריך לכבד את ההחלטה שלהם, ואני מעריך שהקשרים בין ווסטמינסטר לבירת ישראל ימשיכו להיות חזקים ויתגברו על הסערה הנוכחית".