אירופה דוחקת בבריטניה: להתחיל מיד בהליך היציאה
ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון מעוניין להשאיר ליורשו את מלאכת הפעלת "סעיף 50" להיפרדות מהאיחוד האירופי, אבל לראשי האיחוד האירופי אין זמן והם דורשים התחלה מיידית של המשא ומתן. חשש כבד ממשבר כלכלי עמוק: מודי'ס הורידה את תחזית דירוג האשראי של בריטניה
ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון הודיע אתמול (יום ו') שיפרוש באוקטובר בעקבות תוצאות משאל העם. הוא הבהיר שישאיר ליורשו את מלאכת הפעלת "סעיף 50" ואת המגעים ליציאה מהאיחוד האירופי, אבל לראשי האיחוד אין זמן והם דורשים מבריטניה הכרעה וגירושים מהירים. שר החוץ הגרמני פרנק וולטר שטיינמאיר אמר היום בפגישת שרי החוץ האירופים כי "בריטניה חייבת להפעיל את סעיף 50 בהקדם האפשרי כדי שלא נישאר תקועים בדרך ללא מוצא, ונוכל להתמקד בעתידה של אירופה".
בריטניה בחרה לצאת מהאיחוד - כתבות נוספות:
- גרמניה יוצאת למאבק: "לא ניתן לקחת את אירופה מאיתנו"
- "הלם גלובלי" ו"בריטניה חוזרת להיות אי". העיתונים מגיבים
- ועכשיו: בסקוטלנד ובצפון אירלנד רוצים עצמאות
- כעס ועצב ברחובות לונדון: "הלכה לי המדינה"
- אפקט הדומינו: "בריטניה פרשה, עכשיו תורנו"
- הבחירה הבריטית: ניצחון הפחד על התבונה
שר החוץ הצרפתי ז'אן-מארק איירו הוסיף שבריטניה חייבת להפעיל מיד את "סעיף 50", וכי קמרון חייב לפרוש ולאפשר למנהיג חדש לנהל את הליך היציאה מהאיחוד. איירו אמר בתום ישיבת החירום בברלין של שרי החוץ של גרמניה, צרפת, הולנד, איטליה, בלגיה ולוקסמבורג, כי יש דחיפות לנוכח ההשלכות הכלכליות והפוליטיות מהמהלך הבריטי. שר החוץ ההולנדי ברט קונדרס אמר כי "צריך להפוך דף. אירופה אינה יכולה לקבל ואקום פוליטי ולא לשדר עסקים כרגיל".
קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל הביעה צער עמוק על החלטת אזרחי בריטניה, והוסיפה: "סוגיית תחילת השיחות לא אמורה להימשך לנצח, אבל הכול תלוי בבריטניה".
נשיא הנציבות האירופית ז'אן-קלוד יונקר אמר בראיון לרשת ARD הגרמנית כי המשא ומתן על ההיפרדות מבריטניה צריך להתחיל מיד: "הבריטים הכריעו שהם רוצים לעזוב את האיחוד האירופי, ולכן אין טעם לחכות עד אוקטובר כדי לנסות לשאת ולתת על תנאי העזיבה".
באיחוד האירופי לא מחכים למהלך הבא של בריטניה, וכבר היום, פחות מיומיים לאחר פרסום תוצאות משאל העם בממלכה - מינו נציג מטעם האיחוד למשא ומתן לקראת ההתנתקות מהגוש. המועצה האירופית הודיעה הערב כי הדיפלומט הבלגי דידייה סוב יעמוד בראש "כוח המשימה ברקזיט" ויהיה אחראי לדיונים בתנאי עזיבתה של בריטניה. סוב, דיפלומט בלגי בן 50, שימש בעבר מנהל משרדי התחבורה, התקשורת והאנרגיה של מועצת האיחוד האירופי.
נשיא הפרלמנט האירופי מרטין שולץ אמר אתמול ל"גרדיאן" הבריטי כי עורכי דין של האיחוד בוחנים כיצד להאיץ את מהלך היציאה של בריטניה לפי סעיף 50: "חוסר ודאות הוא ההיפך ממה שדרוש". הוא תקף את הכוונה של קמרון להותיר את המשא ומתן ליורשו בתפקיד, ואמר שקשה לקבל את הרעיון ש"יבשת שלמה נלקחה בשבי בגלל עימות פנימי במפלגה השמרנית בבריטניה".
כמה זמן ייקח מהלך ההיפרדות?
הממלכה המאוחדת תצטרך להסדיר את תנאי יציאתה מהגוש האירופי בן 28 המדינות. המהלך צפוי להימשך לכל הפחות שנתיים. במהלך תקופה זו תמשיך בריטניה לציית לאמנות ולחוקי האיחוד האירופי, אולם לא תשתתף עוד בקבלת ההחלטות בבריסל. במהלך הזמן שיעבור עד הסדרת הפרישה תמשיך בריטניה לקיים את התקנות הכלכליות, הסכמי המסחר והמכס ואת זכויות התנועה של אזרחי האיחוד האירופי.
הסכם היציאה מהאיחוד האירופי צריך להיות מאושרר על ידי המועצה האירופית ועל ידי הפרלמנט האירופי בשטרסבורג. דיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' דרור וורמן, אמר ל-ynet כי לאחר משאל העם צריכים הבריטים להפעיל את תקנון "סעיף 50 לאמנת ליסבון של האיחוד האירופי, שבאמצעותו הם מודיעים שהם רוצים לעזוב את האיחוד. מרגע שזה יקרה, יהיו להם שנתיים לצאת מגוש המדינות, שבמהלכן יצטרכו האירופים להחליט באילו תנאים יקרה הדבר". כאמור, בכירי האיחוד האירופי אינם מוכנים לחכות להפעלת הסעיף הזה בידי יורשו של קמרון ודוחקים בבריטניה להתחיל במהלך כבר עכשיו.
כשהמדינות החברות באיחוד האירופי ניסחו ואישרו את אמנת ליסבון ב-2007, הן לא חשבו שמישהו אי פעם ירצה לעזוב. האמנה נחתמה רק כמה שנים לפני משבר היורו-זון, והגוש עדיין היה באופוריה בעקבות התפשטותו מזרחה. וכך, כאשר האיחוד האירופי כלל לראשונה בהיסטוריה את סעיף 50 המדובר - למקרה של יציאה אפשרית מהגוש - הוא השאיר את הסעיף עמום במכוון.
פרופ' כריס ביקרטון מאוניברסיטת קיימברדיג' אמר ל"אינדיפנדנט" הבריטי כי "אמנת ליסבון נוסחה במחשבה שסעיף 50 לא יצא יהיה בשימוש ובאופן שבו יהיה קשה לעזוב בצורה חלקה".
כדי להפעיל את סעיף 50, על ממשלה להודיע רשמית לאיחוד האירופי על כוונתה לעזוב. לאחר מכן ישנה תקופה של שנתיים שבה תנאי העזיבה נתונים למשא ומתן. עם זאת, אין זמן ספציפי, לפי האמנה, שבו ממשלה אמורה להתחיל את הפעלת סעיף היציאה לאחר קיום משאל עם במדינה, ועל כן חוששים פוליטיקאים ומנהיגים רבים מפני תקופה ארוכה של אי ודאות.
הדירוג הכלכלי של בריטניה ייפגע
ברקע הדברים - חשש ממשבר כלכלי עמוק בבריטניה ובאירופה. סוכנות הדירוג מודי'ס הורידה את תחזית דירוג האשראי של בריטניה מ"יציב" ל"שלילי". בהחלטה נאמר כי "בשנים הקרובות שבהן בריטניה תצטרך לדון מחדש ביחסי הסחר עם האיחוד האירופי, מומחי מודי'ס מדגישים את חוסר הוודאות, את צמצום האמון ואת הירידה בהוצאות ובהשקעות שיובילו לצמיחה איטית יותר". במודי'ס מעריכים שנטישת האיחוד האירופי תשאיר את בריטניה - הכלכלה החמישית בגודלה בעולם - עם פחות תקציב להשקעה בשירותים הציבוריים.
"הגירעון בבריטניה הוא מהגבוהים בקרב המדינות המפותחות. הירידה בקצב צמיחת התמ"ג תשפיע על יישום מדיניות צמצום החוב הרב-שנתית", אמרו במודי'ס. גם בסוכנות הדירוג S&P שוקלים להוריד את הדירוג המושלם AAA שממנו נהנתה בריטניה: "אנו סבורים שלא ניתן להשאיר את הדירוג הזה בנסיבות הקיימות", אמר מוריץ קריימר, ראש הדירוג ב-S&P ל"פייננשל טיימס".
תוצאות משאל העם בבריטניה הובילו למפולת בבורסות העולם שסחפה אמש גם את בורסות וול סטריט. הליש"ט צנחה לרמתה מ-1985. מדד פוטסי ירד ביותר מ-3% ומניות הבנקים הבריטים "ברקליס" ו-RBS צללו בכ-20%. מדד הדאקס הגרמני ירד בכ-6.8% ומדד הקאק הצרפתי ירד ב-8%. מדד הדאו ג'ונס השיל 3.4% ומדד הנאסד"ק ירד ביותר מ-4%. המשקיעים נמלטו לחוף מבטחים מוכר - הזהב - שמחירו התייקר ב-4.7%. גם הבורסה בתל אביב תיפתח מחר על רקע המפולת הבינלאומית וצופים שגם המסחר שם יתנהל בירידות חדות.