לגדל ילד שלא ירצה לתקן את עצמו
להקשיב ולא לנסות להשמיע כל הזמן, לשדר שאתם מאמינים ביכולותיו ולהציב מטרות הגיוניות שהוא יוכל לעמוד בהן. כך תחזקו את בטחונו העצמי של ילדכם די בקלות
לאחר מפגשיי התכופים עם בני ובנות הנוער, אני מוצאת עצמי לא פעם מסתובבת עם אמירות שמסתובבות לי בראש ומטרידות את מנוחתי. "אני שטוחה מדי", "אני עגולה מדי", "לפי הריבועים בבטן", "זה לא סימטרי אצלי", "אחד יותר גדול מהשני", "זה בולט מדי" ועוד ועוד.
"איך אתם מרגישים עם זה?", אני שואלת אותם והם עונות ועונים - רע, מדכא, מעציב, מוריד לי מעצמי, לא מושך, מתביישת, חושבת איך לתקן, פוחד שיראו, מעדיפה להסתיר.
כששואלים הורה מה הוא מאחל לילד שלו כשיגדל, פעמים רבות התשובה תהיה שיאהב את עצמו. "לאהוב את עצמך" לרבים מאתנו נשמע כמשימה בלתי אפשרית ואיך לא? האהבה שלנו אל עצמנו משמעותה קבלה של עצמנו את עצמנו ללא תנאים.
כבר מגיל צעיר אנחנו מתויגים. הוא מהאכלנים, היא עם החלק התחתון הבעייתי מהצד של האבא, הוא קיבל את הגנים להשמנה מהצד של האמא, היא תהייה חייבת הסרת שיער בלייזר, הוא יהיה חייב ניתוח פלסטי ברגע שיתבגר. עם תג המחיר הזה אנחנו מסתובבים ורוצים להרגיש "כמו כולם" רק שהדרך היחידה להיות "נורמלי" כמו כולם יוצרת תנאי שצריך לתקן.
אולי יעניין אותך גם:
- עגילים לילדות שעוד לא מדברות
- הצילו! הילד שלי לא הולך לקייטנה
- ההורים שלא מכניסים בייביסיטר הביתה
עסוקים בתיקון עצמי
תפקיד ההורה הוא קריטי לטיפוח דימוי עצמי חיובי. במקום להיות עסוקים בצמיחה ובהתפתחות הטבעית שלהם, כבר מגיל צעיר ילדים עסוקים בתיקון עצמי. להיות עסוק דרך קבע במה לא בסדר אצלי משמעו להסתובב עם דימוי עצמי נמוך או שלילי שפרושו חוסר שביעות רצון מתמשך מהישגים או מאפיינים אישיים. וכן הדימוי העצמי של ילדים מתחיל להתפתח בגיל הילדות המוקדמת ומושפע מאוד מדמויות הנתפסות על ידי הילד כסמכות, כלומר ההורים, קרובי משפחה, מחנכים וכדומה. הדימוי ממשיך להתפתח ומגיע לשיאו בגיל ההתבגרות.
חוויות בחייו של אדם ובמיוחד של ילד הן מקור מרכזי להתפתחות הערכה העצמית. הערכה עצמית הינה האופן בו הילד יתייחס לעצמו, כיצד הוא 'תופס' את עצמו. מחקרים מראים שההורים מהווים את ההשפעה החשובה ביותר בחייו של ילד על הערכתו העצמית.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
בדקו עם עצמכם כמה אתם כהורים מעבירים מסרים של תיקון וחוסר שביעות רצון מהילד. הרי כולנו לא ממש אוהבים כשמעירים לנו כל הזמן וכשמבקרים אותנו. לא שזה בא מבני הזוג שלנו, לא מהבוסים ולא מהחמה שלנו. אז כאשר אתם מעירים, שופטים, מבקרים ומתקנים את הילד שלכם זה עושה את זה יותר לגיטימי? התשובה היא שהם מרגישים כלפי המוטח בהם ממש כמוכם, אלא שהדימוי העצמי שלהם כילדים וכנוער עדיין נמצא בתהליכי התפתחות ועיצוב, ואם ברצונכם לגדל ילדים 'אחרת' מאיך שאתם גדלתם, כאלו שיהפכו בוגרים עם ביטחון עצמי, זה הזמן להתחיל לשנות את דרכי התקשורת והשפה בבית.
חיזוק הדימוי העצמי של הילד - איך עושים זאת?
מראה חיצוני ויופי הוא עניין יחסי, הערכה עצמית גבוהה הבאה לידי ביטוי בתחושה ובמסר של 'אני בטוח בעצמי' יהפוך כל ילד למושך יותר ומסוגל להתמודד טוב יותר אישית וחברתית. עלינו לפתח אצל הילד את התחושה כי הדימוי העצמי שלו אינו תלוי באישורם של אנשים אחרים. אז כיצד מחזקים את הילד וממה להימנע?
חוויות ילדות התורמות לבניית הערכה עצמית חיובית:
• העריכו כל ילד כיחיד ומיוחד עם יכולות, צרכים, וכישרונות הייחודיים לו
• התמקדו בכוחות ובחוזקות של הילד, הדגישו את המסוגלות והיכולת שלו
• הקשיבו לילד! הקשבה אמתית וכנה. כזאת שרוצה לשמוע ולא להשמיע
• דברו אל הילד בכבוד
• הציבו מטרות ודרישות שהילד יוכל לעמוד בהן
• חלקו משימות גדולות לקטנות יותר וברות ביצוע, אלו יבטיחו חוויות הצלחה ולמידה.
• שמרו בתיקייה עבודות, יצירות, מבחנים שהילד הצליח בהם. תמיד תוכלו להראות לו אותם שהילד אינו מרוצה מביצועיו
• שדרו לילד והביעו ביטחון ביכולות שלו בהווה ובעתיד
• חזקו את הדרך וההתמדה ולא רק את ההצלחה הסופית של העשייה
• ללמוד לקבל את טעויותיו של הילד ללא ניסיון מתמיד לתקנו
• כאשר הילד חווה כישלון, אכזבה, תסכול דווקא אז הוא זקוק להכי הרבה תמיכה, אהבה ועידוד, היו שם בשבילו ולפי צרכיו ברגעים המעצבים הללו
חווית התורמות לבניית הערכה עצמית שלילית: הטחת ביקורת, התעלמות, לגלוג וציניות, השוואות לאחרים, ציפיות גבוהות ודרישות מוגזמות ולא מותאמות.
צאו לדרך כי אף פעם לא מאוחר.
הכותבת היא מדריכת הורים, מוסמכת מכון אדלר ומנחת סדנאות חינוך למיניות בריאה, שוויונית ולא פוגענית במרכז סיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית
לפנייה לכתב/ת 
