הגרמנים מודאגים - ומאשימים את מרקל
בברלין קל יותר לראות זאת: גל הפליטים מהמלחמות במזה"ת הפך לאיל ברזל שמנגח באבני הבסיס של האיחוד האירופי ומאיים למוטט אותו. הגרמנים היו שאננים ומטיחים עכשיו בקנצלרית שמובילה את אירופה: איך לא מנעת מהבריטים לפרוש?
ביום שישי עוד ניסתה הקנצלרית אנגלה מרקל להפגין קור רוח ואמרה שאין מה למהר ושיש לתת לתהליך ההיפרדות להתנהל בקצב לא מהיר מדי. בהמשך היא כבר שינתה קצת את הטון וטענה שצריך להתחיל את התהליך בלי שהות, אחרת עלול להיווצר משבר באירופה שיהיה רע לכלכלה ובעיקר ליציבות הממשלות המכהנות.
משבר כזה קשה לדעת איך הוא מתחיל, ובוודאי איך ייגמר. וזה מצב שהגרמנים לא סובלים. בברלין מתחילים כבר להאשים את הקנצלרית. "את עודדת את גל הפליטים מהמזרח התיכון וזה מה שהפחיד את הבריטים יותר מכל דבר אחר", אומרים גם פוליטיקאים בכירים החברים בקואליציה של הנוצרים-דמוקרטים והסוציאל-דמוקרטים שנמצאים בשלטון. גם אנשים ברחוב אומרים זאת, וכשאתה משוטט בברלין אתה מבין למה. המהגרים בכל מקום - מחכים שהבירוקרטיה הגרמנית תואיל בטובה להחליט אם הם רשאים לקבל מקלט מדיני או ש... אף אחד לא יודע מה. הנדיבות של מרקל, שהציעה מקלט לכמיליון פליטים ויותר בשנה האחרונה, כך טוענים כאן, היא שהפחידה את הבריטים וגרמה להם להצביע על פרישה מהאיחוד.
מרקל סופגת גם האשמות נוספות. "את המנהיגה מספר אחת באירופה", מטיחים בה. "את הקנצלרית של גרמניה, המדינה המבוססת כלכלית והמחזיקה את עמוד השדרה של האיחוד האירופי - אבל לא טרחת לעשות מספיק כדי לשכנע את הבריטים לא לפרוש". מרקל, לדעת מי שטוען כך, צריכה הייתה להציע לבריטים הקלות שאין למדינות אחרות באיחוד, למשל בנושא ההגירה, למשל בנושא ההשתתפות הכספית של בריטניה בהחזקת הבירוקרטיה המטורפת של האיחוד האירופי שיושבת בבריסל, וגם בהקלות בסחר עם מדינות אחרות. היא לא הציעה, כך טוענים כאן, ולכן יותר ממיליון בריטים שהצביעו בעד הפרישה מהאיחוד הכריעו את הכף.
מה עושים כשגם הרולס רויס היום גרמני?
ישבתי במכוניתו של ידיד קרוב שלי, עיתונאי בכיר בגרמניה. "אני עצוב", הוא אמר לי שלשום כשנודעו תוצאות ההצבעה. שאלתי למה, והוא הביט בי קצת נדהם ואמר: ראיתי את אירופה אחרי מלחמת העולם השנייה ואני רואה את אירופה היום. את היציבות, את הרגיעה, את השלווה, את הצמיחה הכלכלית ואת ברלין שהפכה לעיר קוסמופולטית יפהפייה ומובילה בחדשנות אורבנית. כל זה עלול לרדת לטמיון אם פרישת בריטניה תוביל בסופו של דבר למיטוט האיחוד האירופי והרעיון של אירופה מאוחדת. הבטתי בו וראיתי שהעניין באמת מטריד אותו. אפילו שהוא כבר ראה משברים וזמנים קשים.
בגרמניה, יותר מבמדינות אחרות באירופה, קיימת תופעת ה"אנגסט" (Angst), הפחד מפני חוסר יציבות, שהיה גם אחת הסיבות לעליית הנאצים לשלטון. אחרי ה"ברקסיט" זה לא האנגסט הישן והמוכר, אלא החשש של הגרמנים מהתמוטטות הגוש הכלכלי של האיחוד האירופי.
גרמניה היא המובילה הכלכלית באירופה, כמעט כל תעשיית הרכב הבריטית שייכת לחברות הגרמניות ב.מ.וו ופולקסוואגן, אפילו הרולס רויס הבריטי שייך היום לגרמנים. בריטניה היא שוק של 65 מיליון נפש, שבבת אחת צריך להתנהל מולו לא כאל חלק מהשוק המקומי אלא כאל שוק של מדינה זרה, עם מכסים ורגולציה - ובעצם הכול שונה. בגרמניה לא אוהבים את הרעיון.
בנוסף, לא היו מספיק הכנות לאפשרות שבריטניה תפרוש. האירופים, כמו אירופים, והגרמנים בראשם, היו שבויים בקונספציה. זה לא יקרה, הם אמרו, הבריטים לא יעשו דבר כזה מטופש. הם פשוט חשבו כמו גרמנים וייחסו לבריטים את אותו הלך מחשבה, אבל בבריטניה זה לא עבד. ועוד נחכה ונראה מה יהיה עם סקוטלנד ועם צפון אירלנד. הגרמנים עבדו קשה על האיחוד בין שתי הגרמניות ועל האיחוד האירופי שנתן להם שוק אדיר ועמדת מנהיגות, וחוששים לאבד את כל זה עכשיו.
בברלין קל יותר לראות זאת: גל הפליטים שחוללו מלחמת האזרחים בסוריה, מלחמת האזרחים בעיראק והמלחמות באפגניסטן ובאפריקה, הפך לאיל ברזל שמנגח באבני הבסיס של האיחוד האירופי ומאיים למוטט אותו.
לפנייה לכתב/ת 
