הסיפורים שעשו והרסו לנו את העונה ב"משחקי הכס"
אריה הסתבכה עם האויב הגרוע מכל - עלילה מטופשת, דאינריז הפכה לקלישאה אבל הביאה איתה דרקונים, וקרב הממזרים הזכיר לכולם מה אנחנו עושים פה. מול המסך. לקראת הפרק האחרון לעונה, דירגנו את מצעד העלילות של "משחקי הכס"
מקום 10: דורן
טוב, פה אפילו לא צריך לנמק את הבחירה. קו העלילה הזה היה כל כך מיותר ותמוה, שהיוצרים בעצמם נטשו אותו איפשהו בתחילת העונה. לכאורה, הייתה שם דרמה של ממש – רצח של שליט ויורש העצר על ידי בנות משפחתו. אבל השליט הזה בעצמו לא ממש קשור למה שבאמת מעניין אותנו בשבע הממלכות, ולאור העובדה שאנחנו אוטוטו סוגרים עונה ומאז לא שמענו על החזית הזו, אפשר להניח שזו סתם הייתה סצנת רציחות חסרת פואנטה, אולי שאריות של צילומים מהלוקיישנים האקזוטיים של דורן. אפשר גם לא לחזור לשם, אם זה תלוי בנו. אף אחד פה לא במתח.
מה אנחנו רוצים שיקרה בהמשך: רעידת אדמה שתחריב את דורן ותחסוך מאיתנו סצנות מיותרות בעונה השביעית.
מקום 9: אריה בבראבוס
קשה להגיד על אריה שהיא ילדה עם הרבה מזל – בכל זאת, היא ראתה איך מחסלים חצי מהמשפחה שלה – אבל אפשר להגיד שלפחות בעונה השישית, היה לה מזל שבתחילתה הופיעה אותה סצנה מיותרת בדורן שגזלה ממנה את הבכורה המפוקפקת. אבל אם בדורן סתם מדובר בקו עלילה מיותר, במקרה של אריה הוא מפוספס לחלוטין – ואפילו מכעיס: כשהיא התחילה את הזוגיות שלה עם האל מרובה הפנים, זה נראה היה מבטיח: תחילתה של עלילה אפלה עם דמויות מסתוריות.
מה אנחנו רוצים שיקרה בהמשך: אריה תטבע בדרך לווסטרוז ותצדיק את כל השהות חסרת הפואנטה שלה בבראבוס. וגם – עוד עונה להצגה שכבשה את הצופים.
מקום 8: סם וגילי באחוזת טארלי
אין מה להרחיב על זה. עלילות סם וגילי היו די משעממות גם בעונות הקודמות, וזה לא ממש השתנה בעונה הנוכחית. "פגוש את ההורים" בגרסת ווסטרוז התברר כדרמה משפחתית צפויה, מתובלת בקצת פלדה ולריאנית.
מה אנחנו רוצים שיקרה בהמשך: סם ואביו יבינו שמשפחה זה מעל לכל, ישלימו ביניהם, והלורד טארלי יאמץ בחום את אהבת חייו של בנו ואת נכדו החורג. סתם, הם יכולים גם למות. לא כזה משנה.
מקום 7: ג'יימי, בריאן והמצור על ריברן
במשך כמה פרקים נבנה מתח סביב דמותו של ה"בלאקפיש", דודה של קייטלין סטארק הי"ד. כל זה רק בשביל לחסל אותו כמה פרקים מאוחר יותר, בסופו של קרב מאוד לא מרשים במונחים HBO-ים. למעשה, יש מין תחושה שהסיבה היחידה לכך שגררו אותנו למקום הנידח הזה ביבשת הייתה רק בשביל לספק איזו סצנת איחוד מרגשת בין ג'יימי לאניסטר ובריאן מטארת', ובשביל המונולוג המרגש של ג'יימי על אהבתו, אחותו, אם ילדיו, כל עולמו וקורבן האונס שלו, סרסיי. זה היה נחמד, אבל בדיעבד גם סוג של מריחת זמן לא משמעותית במיוחד.
מה אנחנו רוצים שיקרה בהמשך: אין המשך. הסיפור מת. מריחת הזמן הושלמה בהצלחה.
מקום 6: האחים גרייג'וי והבריחה מאיי הברזל
זה נכון שהדרמות הגדולות התרחשו סביב מירין, ווינטרפל ובסמטאות מעלה מלך, אבל היה משהו מרגש מאוד בקו העלילה של ת'יאון בעונה הנוכחית. כי בעולם שבו אפשר פשוט להגיד לכוהנת זקנה "נו, אולי תקימי אותו לחיים, לא תדעי עד שלא תנסי", התהליך שעבר יורש העצר לבית גרייג'וי מרשים הרבה יותר מחזרתו לחיים של ג'ון סנואו. שאריות אדם שמתוכן קם וצומח אדם אמיתי – עם אידיאלים, מצפון ולפעמים אפילו יכולת להגיד מה דעתו – זה לא עניין של מה בכך, עבור בוגר בית הספר לסמרטוטים של ראמזי בולטון.
והייתה גם סצנת ההכתרה של אירון גרייג'וי, והפלרטוטים של יארה ודאינריז - בקיצור, גם בלי דרמות בסדר הגודל של דרקונים, ענקים ומהלכים לבנים, איי הברזל סיפקו במה לעלילה מוצלחת יחסית שעוד יכול לצאת ממנה משהו מעניין.
מה אנחנו רוצים שיקרה בהמשך: יאללה כבר, שהצי של יארה ות'יאון ייקח את דאינריז לווסטרוז, כי באמת נמאס לנו לשמוע על הכוונות שלה לכבוש את שבע הממלכות.
מקום 5: סאנדור קלגיין פוגש כל מיני אנשים, איפשהו
מצד אחד, נחמד לגלות ש"הכלב" עדיין חי – בכל זאת מדובר בדמות שהצופים מחבבים מאוד. מלא בכוונות טובות אבל לא מתרגש מכל בן אצולה, לא חושש לחסל אנשים אבל לא עושה את זה סתם בשביל הכיף. מצד שני, כל מה שקרה איתו בעונה הזו היה די שרירותי: מפגש עם איש דת מעיק שחוסל עוד באותו הפרק, והוצאה להורג של מי שהיה אחראי לכך. אה, וגם סצנת עירום פרונטלי שרירותית לא פחות. אז למה נתנו לו מקום כל כך גבוה? כי בניגוד לבלאקפיש או אריה, זה קו עלילה שאשכרה יכול לצאת ממנו משהו. אנחנו עדיין בעיצומו ועוד מוקדם להכריז עליו כמיותר. שלא לדבר על הגשמה אפשרית של מה שצופים רבים חלמו עליו – קלגיינבול: הקרב האולטימטיבי בין הכלב להר.
מה אנחנו רוצים שיקרה בהמשך: קלגיינבול. דה.
מקום 4: סרסיי והדרורים
בעונות קודמות העלילה של מעלה מלך תמיד הייתה המעניינת מכולן - טייווין לאניסטר שלט בה ביד רמה וסיפק פוליטיקה מלוכלכת שלא הייתה מביישת את פרנק אנדרווד, והמון רגעים חזקים שהבהירו את המציאות הקרה והמרה של ווסטרוז יותר מהכל. מאז שטייווין הלך לעולמו וטיריון נמלט למקום שבו לא אוהבים לשתות, איבדה מעלה מלך את הדיאלוגים המושחזים ביותר שלה.
ובכל זאת - סרסיי עדיין יושבת לה בעיר, מראה לנו איך מתנהגת מלכה שירדה מגדולתה, ויש שם אקשן. למשל ההפיכה הדתית שהביאה במו ידיה, או לחילופין - פרנקשטיין/ההר. בעוד שבשאר חלקי הממלכה מצלמים סרטי מלחמה, הדרמה היא תמיד סימן ההיכר של מעלה מלך.
מה אנחנו רוצים שיקרה בהמשך: סרסיי תפסיק עם פרצופי האם המיוסרת ותהרוג את טומן.
מקום 3: בראן נוסע בזמן
הבעיה העיקרית עם מסעות בזמן היא שבדרך כלל הם מותירים מאחור כל סממן של היגיון עלילתי, בהנחה שאתה לא מרטי מקפליי. וזה לא שונה במקרה של בראן סטארק – הסצנות שבהן הוא חוזה בעבר אמנם סיפקו כמה רגעים מסעירים (סיפור המקור של המהלכים הלבנים, נד סטארק הצעיר בדרך לגלות האם R+L באמת שווה J, המלך המשוגע וחזיונות האש שלו – וכמובן, הסוד העגום של הודור), אבל בסך הכול קו העלילה הזה היה דבילי למדי. מצד שני, לכו תדעו: אנחנו יודעים מעט מאוד על כל מה שקרה מעבר לחומה בעונה הזו, והרשת מפוצצת בתיאוריות על ההשפעה האמיתית של הנוסע הצעיר בזמן על עלילת הסדרה בעבר, בהווה ובעתיד. ובכלל, דביליות תסריטאית היא ממש לא סיבה לפסול קו עלילה של "משחקי הכס". זו יכולה להיות רק סיבה לפסול את הסדרה כולה. אבל בהנחה שגם אתם מחבבים אותה, למרות הכשלים – חייבים להודות שהרגעים בכיכובו של בראן היו די מוצלחים.
מה אנחנו רוצים שיקרה בהמשך: נגלה שבראן הוא למעשה האבא של ג'ון סנואו. זה יהיה טוויסט אמיתי!
מקום 2: דאינריז ומירין
מצד אחד, עלילת דאינריז וחבורתה הייתה קלישאתית להבחיל - עוד נאום חוצב להבות של דאינריז, עוד בדיחה של טיריון שנופלת על אזניים ערלות. חלאס, הבנו. מצד שני אי אפשר להכחיש: היו שם גם רגעים גדולים באמת - ומעל הכל, היו שם דרקונים.
כמו בעונות קודמות, דאינריז לא יצאה עדיין לדרך ונשארה באסוס לחנך את הדותראקים ואת אדוני העבדים יימח שמם. בסופה של עונה היא שוב הבלתי נשרפת, שוברת השלשלאות ואם הדרקונים וכל תואר אחר שאספה בדרך. העלילה התקדמה מעט, אם כי בדרך נאלצנו לספוג הרבה סצנות משעממות במירין ותסריט דל במיוחד שאפילו טיריון לא הצליח להפיח בו חיים. עם צבא של דותרקים, קצת ספינות וימאית מנוסה כמו יארה לצדה, חאליסי אמורה לצאת כבר לווסטרוז ולתת לדרקונים שלה לעצב מחדש את כס הברזל. יאללה, בהצלחה.
מה אנחנו רוצים שיקרה בהמשך: דאינריז תכבוש את מעלה מלך והארץ תשקוט למשך 40 דקה.
ובמקום הראשון - קרב הממזרים
כל העלילה שקשורה בקרב על ווינטרפל הייתה מוצלחת, מותחת ומרגשת. החזרה של ג'ון סנואו לחיים נראתה בהתחלה כמו תרגיל תסריטאי של אופרת סבון, אבל בסופו של דבר היא הובילה לקרב מרהיב שנראה כמו סרט מלחמה של ממש. ג'ון הנלחם בבוץ ונאבק לנשום, ראמזי והטקטיקות המלוכלכות שלו, המהלך של סאנסה שהכריע את הקרב - כל סצנה תרמה את שלה לפרק המוצלח ביותר בעונה, זה שהזכיר לכולנו למה אנחנו אוהבים כל כך את "משחקי הכס".
כי בסופו של דבר מדובר בסדרה שמלאה בעלילות מטופשות וחורים תסריטאיים, אבל כוחה הוא בדיוק באותן סצנות אפיות שממלאות את הלב וגורמות לכולנו לחפור עליהן שוב שוב במשך שבועות. ואז להתגעגע עד העונה הבאה. פרק אחרון שמח לכולם.
