שתף קטע נבחר

 

יומן הנערה החטופה באנטבה: "צה"ל הצילנו, אמא נשרטה, אנחנו בחיים"

לציון 40 שנה למבצע מתקיימת במרכז פרס לשלום תערוכה שבה מוצגים ציורים מהשבי, משחקים, שירים, מכתבים ויומנים שכתבו ילדים שהיו בין החטופים. עדה עצמון בת ה-16 כתבה ביומנה לפני השחרור: "המצב נורא, נמאס מאוגנדה"

 

"ילדי אנטבה" עם הנשיא לשעבר פרס    (צילום: מתן טורקיה)

"ילדי אנטבה" עם הנשיא לשעבר פרס    (צילום: מתן טורקיה)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

 (צילום: דובר צה"ל, אורי הרצל צחיק) (צילום: דובר צה
(צילום: דובר צה"ל, אורי הרצל צחיק)

לציון 40 שנה למבצע אנטבה נפגשו היום (ב') הנשיא לשעבר שמעון פרס ודליה רבין, בתו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין ז"ל, עם שבעה מנוסעי מטוס אייר פראנס החטוף, שהיו אז ילדים בני 3 עד 16. פרס היה אז שר הביטחון ורבין ראש הממשלה. המפגש התקיים במרכז פרס לשלום, ובמקום התקיימה תערוכה שבמסגרתה הציגו "הילדים" ציורים מהשבי, משחקים, שירים, מכתבים ויומנים אישיים שנכתבו על ידם.

 

עדה עצמון עלתה למטוס בגיל 16 עם אמה כדי לבקר את דודתה בצרפת. עם הפחד אחרי החטיפה היא התמודדה בעזרת טיפול בילדים הצעירים - החל ממשחקים וכלה בעזרה פיזית. היא זוכרת ישיבות עם המבוגרים שבהן חשבו על אפשרויות בריחה והבינו שאופציה כזו לא אפשרית. את הזמן היא העבירה בכתיבת יומן, ובדיוק כשסיימה לכתוב אותו פרצו החיילים הישראלים וכרזו בעברית: "באנו לקחת אתכם הביתה".

שי גרוס בן ה-6 חוזר לארץ (באדיבות מרכז פרס לשלום) (באדיבות מרכז פרס לשלום)
שי גרוס בן ה-6 חוזר לארץ(באדיבות מרכז פרס לשלום)

 

מתוך יומנה של עדה עצמון:



שי גרוס בן השש (באדיבות מרכז פרס לשלום) (באדיבות מרכז פרס לשלום)
שי גרוס בן השש(באדיבות מרכז פרס לשלום)

שלט שקידם את חזרתה של משפחת דוידזון מאוגנדה (באדיבות מרכז פרס לשלום) (באדיבות מרכז פרס לשלום)
שלט שקידם את חזרתה של משפחת דוידזון מאוגנדה(באדיבות מרכז פרס לשלום)

 (באדיבות מרכז פרס לשלום) (באדיבות מרכז פרס לשלום)
(באדיבות מרכז פרס לשלום)

מתוך היומן של עצמון שמוצג בתערוכה: "יום שבת. יומן יקר. עכשיו השעה 9:50 בבוקר, המצב פה נורא, המים מזוהמים אם בכלל יש. להתרחץ לא כדאי לקחת את הסיכון. אני ואמא ברוך השם מרגישות טוב. אתמול היה לי כאב בטן, אך כפי הנראה עתה אני כבר בסדר. חנה דודה של נדיה חשה גרוע. וגם ענתי הקטנטונת ואמה אינן חשות בטוב. ייתכן שמצב זה יקדם את השחרור. סוף כל סוף נמאס מאוגנדה. נראה מה יהיה בסיום האולטימטום מחר ב-11:00. עדה".

 

כעבור פחות מיממה כתבה: "יום שבת, בעצם יום ראשון, כי השעה 2:30 לפי שעון אוגנדה ואנו בקניה בניירובי. צה"ל הצילנו. פרטים אחר כך. אנחנו במקום בטוח. פה הורידו את הפצועים. אנו בסדר. אמי נשרטה מעט ועתה יש לנו כשבע שעות טיסה עד ישראל. ניצלנו. אנו חיים. עדה".

  

בין המשתתפים הנוספים בתערוכה היו גם שי גרוס, שציין באוגנדה את יום הולדתו השישי. בני דוידסון היה בן 13 ונסע עם הוריו לטיול בר מצווה בארה"ב. ציפי כהן הייתה בת 8.5 ונסעה עם משפחתה לבקר את דודתה בצרפת. ענת ברודסקי צ'רניאק בת השש הייתה בדרכה לדרום אמריקה עם משפחתה. דנה צוקרמן בת ה-10 זוכרת ששאבה עידוד מההחלטה של קברניט המטוס להישאר עם החטופים. אלה זיסנווין, אז בת חמש, זכרה בעיקר את המשחק שהעביר את הזמן בשדה התעופה באוגנדה: בעיטות בפחית נס קפה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דובר צה"ל, אורי הרצל צחיק
יומן אנטבה
צילום: דובר צה"ל, אורי הרצל צחיק
מומלצים