"היינו מתחתנות עם אנטואן גריזמן"
באירוע שהזכיר את "טעם העיר" בימיו הגדולים, צפו האוהדים הצרפתים בטולוז בנבחרת שלהם חוזרת מפיגור מול אירלנד. שליח ynet, יאיר קטן היה איתם וזכה להרבה אהבה כשסיפר שהוא ישראלי
זוכרים את ימי הזוהר של "טעם העיר", בהם אלפי אנשים עמדו בצפיפות במרחבי הדשא התל-אביביים בניסיון לקבל המבורגר מוזל ולשמוע איזה צליל מההופעה שברקע? אז הפנזון בטולוז, ורק צריך להחליף את ההמבורגר בהמון בירה.
אזור האוהדים העירוני התמלא אתמול, כך נראה, בכל טולוזאי שלא נסע למשחק הנבחרת והעדיף לראות אותו בפומבי. לחגיגה הצטרפו כמה אירים, מעט הונגרים שחיכו למשחק נבחרתם באותו ערב – והמוני בלגים שהגיעו להתחמם לפני המפגש מול הונגריה.
לא היה פשוט לתפוס עמדת צפייה נוחה, כזו ששלושת האלמנטים הבאים לא כלולים בה: מרחק עצום מהמסך, עץ שתקוע באמצע או צרפתי ענק עם דגל שמסתיר את כל המשחק. רק מי שהגיע מוקדם מספיק תפס מקום משובח, ושאר האלפים התפזרו בנקודות אסטרטגיות, או שפשוט ויתרו על העניין והתייחסו לאירוע כחוויה חברתית, בה פשוט הסתובבו, שתו עוד ועוד וספגו את האווירה. גם צלחת הנקניקים שבחור אחד הביא (החלטה גאונית) בטח הלכה טוב, אבל הוא נעלם לי מהר מדי מכדי שאראה אם יש כיבודים.
הייתה שם המון שמחה. צרפת התמלאה פחד אחרי הפיגועים, וקשה היה להאמין אז שהתכנסויות המוניות כאלה אפשריות, אבל המשטרה נערכה, המאבטחים בדקו בקפדנות את כל מי שנכנס, והאוהדים היו יכולים פשוט לחייך. אחד מהם ששאל מהיכן הגעתי, התמלא אושר כששמע "ישראל", לחץ לי את היד בחום וקרא "ברוך הבא לטולוז".
אחרי השירה המרטיטה של ההמנון הצרפתי, הגיע הפנדל האירי המוקדם. זקנות, ילדים, בני זוג ומשפחות עמדו המומים. הם קראו "לוריס, לוריס", אבל השוער שלהם לא הצליח למנוע שער מרובי בריידי. מי היה מאמין.
האופטימיות בלטה לאורך המחצית הראשונה, אבל התחילה להיעלם עם הזמן, כשאפשר היה לשמוע כמה קללות אחרי מהלכים גרועים. רק כשאנטואן גריזמן התעורר, הקהל נרגע ופרץ בשאגות שמחה, עם חיזוק מהבלגים שהחליטו לפרגן, וכל שאר הלאומים השונים שהסתובבו שם – כולל הסקוטי שהחליט שאין סיכוי שהמדינה שלו תהיה היחידה מהאי הבריטי בלי ייצוג בטורניר. איזה כיף להם שיש יורו כל כך קרוב, ופשוט אפשר לקפוץ בתוך אירופה וליהנות.
"כן!" ענו לי פה אחד שתי צעירות, אחרי ששאלתי אותן אם היו מוכנות להתחתן מיידית עם גריזמן, ופידחו את החברה השלישית כשאמרו שהיא המעריצה מספר אחת שלו. סביר להניח שכל בחורה (ולא רק) בקהל הייתה עונה באותה צורה באותם רגעים. צרפת מאוהבת.
לפנייה לכתב/ת 
