סופ"ש ארוך יותר: בישראל עובדים המון, ולא יעילים
בארץ עובדים בשנה 500 שעות יותר מבגרמניה - והיעילות היא פחות מבאיטליה. "סופ"ש ארוך זה חלוקת סוכריות", אמר מומחה ליחסי עבודה על ההצעה שאושרה בוועדת שרים. "במקום לטפל בבעיה ממציאים פטנט"
מדוע הישראלים עובדים כל כך הרבה וכל כך לא יעילים? לד"ר טלי רגב, מומחית לכלכלת עבודה ומרצה וחוקרת בבית ספר טיומקין במרכז הבינתחומי הרצליה, אין ממש תשובות – אלא רק השערות. "בתחומים מסוימים פריון העבודה בישראל הוא דווקא גבוה ביחס לממוצע ב-OECD, בהיי טק, בתחום התחבורה, תקשורת ואלקטרוניקה ובפיננסים וביטוח. אבל ממוצע הפריון שלנו נמוך".
ד"ר רגב אמרה את הדברים ברקע החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר את הצעת החוק של ח"כ אלי כהן (כולנו), שלפיה החל מ-2017 ייצאו העובדים בישראל לסוף שבוע ארוך, מחמישי בסוף היום עד שני בבוקר שש פעמים בשנה. דבר הצעת החוק ותמיכתו של שר האוצר משה כחלון בה נחשף לראשונה לפני כחודש וחצי ב"ידיעות אחרונות". היוזמה המקורית לסוף שבוע ארוך הועלתה על ידי השר לשעבר סילבן שלום.
ההצעה להחלת סוף שבוע ארוך באה על רקע מספר השעות הגבוה במיוחד שעובד העובד הישראלי ביחס לעמיתיו בעולם: כ-43 שעות שבועיות, לעומת מדינות ה-OECD שבהן מספר השעות הממוצע עומד על 40 שעות שבועיות ואף פחות מכך. לפי נתוני ה-OECD משנת 2014, בישראל ממוצע שעות העבודה לשנה עמד על 1,853 שעות - כמעט 500 שעות יותר מגרמניה. גם במדינות צפון-אירופיות אחרות עובדים מספר שעות נמוך בהרבה, וגם אם ההצעה תאושר סופית הפער עדיין יהיה עצום.
מלבד הפגיעה ברווחת העובדים וביכולתם לאזן בין העבודה לבין המשפחה והחיים פרטיים, יש לשעות העבודה הרבות גם השפעה שלילית על פריון העבודה בישראל, שנחשב לאחד מן הנמוכים במדינות ה-OECD. במדינות כדוגמת ארצות הברית וגרמניה, שבהן שעות העבודה הן בין 38 ל-40 שעות, רמת הפריון גבוהה משמעותית. לפי נתוני 2013 האמריקנים נמצאים במקום השלישי בעולם ברמת הפריון, אחרי נורבגיה ולוקסמבורג. אבל ישראל מפגרת בתחום זה גם אחרי מדינות כמו ספרד ואיטליה.
ד"ר רגב ציינה כי מנתוני 2014 עולה כי התוצר לנפש הוא 87% מהתוצר לנפש במדינות ה- OECD. "הפער נובע משני דברים, הפער בתעסוקה ובפריון העבודה. אם פחות אנשים בישראל עובדים - מה שנכון עד לפני כמה שנים - ברור שהתוצר לנפש פחות נמוך. כמה אנשים עובדים וכמה כל עובד מייצר לשעת עבודה. כיום בישראל הגענו למספר עובדים דומה ל-OECD. נותר פריון עבודה, כמה עובד מייצר לשעת עבודה. כיום התוצר הוא כ-80% בהשוואה ל-OECD ופחות מ-60 אחוז מארה"ב. הפערים האלה היו נמוכים יותר".
פרופ' (אמריטוס) רן חרמש מאוניברסיטת בן גוריון, מתמחה בסוציולוגיה של יחסי עבודה, אמר בהקשר זה: "סוף שבוע ארוך זה חלוקת סוכריות, פתרון פופוליסטי שלא פותר שום דבר. ברגע שמנסים לשים פלסטר שיכסה פצע, ממציאים פתרונות, ואומרים 'תעבדו עוד רבע שעה ביום' - הדברים האלה לא מעשיים".
הוא הוסיף כי "מה שיקרה בסופו של דבר, אם יקרה, זה מה שאמר יו"ר ההסתדרות. יגיעו להסכמה שאי-אפשר לפגוע בעובדים, יקצצו את שעות העבודה, יעבדו פחות ותהיה פגיעה בתוצר הפריון. הפערים נובעים משיעור נמוך של השקעות בהון, ושיעור פיתוח טכנולוגי ויעילות ייצור נמוכה. התפוקה הכוללת שלנו היא נמוכה".
לדברי ד"ר רגב, ניתן לראות פערים גדולים בענפי התעסוקה השונים בישראל. "בענפי התעשייה הפריון עולה ב-3.3% בשנה, ואילו בענפי המסחר והשירותים הפריון עלה ב-0.2 אחוזים מ-1960 ועד 2011. הם לא זזים. בתוך התעשייה יש ענפים שבהם הפריון הוא מעל הממוצע, דוגמת ההייטק. רואים שיש קשר חיובי בין הפריון של הענפים והייצוא וההון האנושי. מה שמאפיין ענפים אלה זה הון אנושי גבוה, הרבה הון לעובד, ובדרך כלל מדובר בענפים שמייצאים.
"נותרת השאלה האם ניתן להעתיק הצלחה זו לענפים אחרים? או למה לא משקיעים בפיתוח טכנולוגי בענפים אחרים? אפשר לומר שזה טבע הענפים האלה, אבל זה לא העניין. אין תשובה אחת לנושא. התמיכה הממשלתית למחקר ופיתוח באמצעות המדען הראשי ירדה בצורה משמעותית ב-15 השנים האחרונות. זה דבר משמעותי. פיתוח טכנולוגי הוא מוצר בחסר. לכן, יש מקום להתערבות הממשלה. יש לזה הרבה השפעות חיוביות. הממשלה הלכה אחורה בנושאים רבים. פחות השקעה בחינוך, בריאות ועוד".
"פטנט במקום פתרון לבעיה"
פרופ' חרמש הדגיש עוד כי "יש טעות מושגית חמורה בכל השימוש במושג 'פריון עבודה'. הסטטיסטיקה אומרת ניקח ונחלק את ערך התפוקה של ענף מסוים או מדינה, במספר שעות או ימי עבודה. אבל זהו מדד של פריון ייצור. מתעלמים מהדברים האחרים. במדינת ישראל יש בעיה של פריון ייצור נמוך ולא פריון עבודה נמוך. הפתרון הנכון הוא לדאוג להשקעות בטכנולוגיה, הכשרה מקצועית ועוד".
לדבריו, "כל מה שקשור בעבודה שחורה ויקרה, כשמשווים בינינו לבין המדינות המפותחות כמות ההון לעובד גדולה משמעותית. אצלנו לא משקיעים בזה. באה הממשלה ומחלקת סוכריות. במקום לטפל בבעיה היא ממציאה פטנט, שאין לי מושג מאיפה זה נולד. אז לא יקבלו הרבה ויפגעו בכל מערכת שעובדת היום, ולא פותרים את הבעיה של פריון ייצור נמוך".
פרופ' חרמש סבור כי העובד הישראלי לא מפגר אחר מקבילו ב-OECD, אך יחד עם זאת הוא מציין כי "נותנים לו מכונה פחות מתוחכמת. העובדה שהפריון שלהם נמוך היא בגלל שאין להם מספיק הון. עובד עם מכונה טיפשה יעבוד פחות מאשר עובד שעובד עם מכונה חכמה. עובד כזה אולי צריך השכלה יותר גבוהה. זה הולך יד ביד".
על שעות העבודה הרבות אמרה ד"ר רגב כי "התחלנו משישה ימי עבודה. ירדנו בקושי לחמישה. האמת היא שאין לי תשובה טובה למדוע אנחנו עובדים הרבה. גדלנו לתוך זה. בזמן שמדינות אחרות חוקקו חוקים של שעות מנוחה יותר ידידותיות לעובד, כאן לא חוקקו חוקים דומים".
פרופ' חרמש אומר דברים דומים: "העובד הישראלי מכפר על חסרים בגורמי ייצור אחרים. כשעובדים עם מכונה מפגרת, בשביל להגיע להיקף ייצור מסוים עובדים יותר שעות. אבל בחישוב התוצאה היא שחילקת את ערך התוצאה ביותר שעות. ואז מתקבל הרושם שמדובר בפריון נמוך. תנו לעובד מחרטה מתוחכמת ונגיע לאותם הישגים במקומות אחרים".
מציע החוק, ח"כ כהן, אמר היום לאולפן ynet: "החוק ייתן דחיפה לענפים כלכליים חשובים, כמו התיירות, המסחר, התרבות והפנאי. הוא יאזן יותר בין חיי עבודה לחיי המשפחה. אנחנו צריכים להקטין את השחיקה של העובד בישראל. בארה"ב וגרמניה, שבהן עובדים בין 38 ל-40 שעות, הפריון הרבה יותר גבוה, ויש לא מעט מקומות שמדברים על כך שהתוספת השולית היא נמוכה יותר. אנחנו עם התעשיינים ויש שולחן עגול, וגם רובי גינל ושרגא ברוש ויתר התעשיינים לוקחים בו חלק. אנחנו מדברים על כך שנשקיע בתמריצים בעידוד הצמיחה והגברת הפריון, אך אנו עדיין צריכים להקטין את השחיקה של העובד הישראלי ולאזן יותר בין חיי עבודה לחיי משפחה".
מנגד, בהתאחדות התעשיינים מזהירים מפני יישום ההחלטה, ובסקר שנערך בקרב 210 חברות ממגזרים שונים במשק עולה כי מתן חופשה בימי ראשון יביא לעליית יוקר המחיה בישראל. לפי הסקר, 55 אחוזים מהחברות דיווחו כי המהלך יביא לצמצום הפעילות העסקית שלהם. 30 אחוזים השיבו כי המהלך יעודד אותן להעתיד פעילויות מחוץ לישראל ולפטר עובדים.
"בסוף יוצא שאנחנו האנשים הרעים שמונעים מהעובד לצאת לעוד שישה ימי חופשה", אמר המשנה למנכ"ל התאחדות התעשיינים רובי גינל לאולפן ynet. "מובן שכולנו נשמח לקבל עוד שישה ימי חופשה בשנה, אבל צריך לזכור שזו לא משוואה שבסופו של דבר גדלה. אי-אפשר לקחת שישה ימי חופש בשנה ואף אחד לא ישלם על זה. אני לא מכיר מודל שנותנים לעובד עוד ימי חופש בלי שנפגע במשכורת שלך".
גינל התייחס לסקר שנערך בהתאחדות: "בסופו של דבר כשעסקים נדרשים לנהל את העסק שלהם בתחרות מלאה, בתחרות מאוד מורכבת, הם נדרשים או לייקר את מחירי המוצרים שלהם כדי לפצות על אובדן ימי החופש או בסופו של דבר לערוך התאמות בשכר העובדים. סביר שהשכר לא יירד ביום שיתווספו שישה ימי חופש, אבל כאשר המעסיקים בוחנים את הפריון שלפיו נבחן השכר הם יעשו התאמות בעדכוני השכר הבאים".
לפנייה לכתב/ת 
