טורקיה: משלוח ראשון לעזה בשבוע הבא; נתניהו: טורקיה התחייבה למנוע טרור
בהצהרה בו-זמנית מרומא ומאנקרה הודיעו ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת טורקיה בינאלי ילדרים על הסכם הפיוס. נתניהו הבהיר שהסגר על עזה יישמר וציין כי בהסכם גלום פוטנציאל לייצוא גז. טורקיה: הקלה ניכרת בסגר על עזה, מוקדם לדבר על עסקת גז
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע בצהריים (יום ב') ברומא על הסכם הפיוס של טורקיה עם ישראל, "מתוך הבנה של הזירה הבינלאומית והבנת הצרכים הביטחוניים והכלכליים שלנו. שאלת הגז, פיתוח הגז וביצור המשק הישראלי מקודמים בהסכם הזה", הבהיר נתניהו, ובנוגע למצור על עזה אמר כי "שמירה על הסגר הביטחוני הימי מול רצועת עזה הוא אינטרס עליון שלנו. לא הייתי מוכן להתפשר עליו". לעומתו, ראש ממשלת טורקיה בינאלי יילדירים הודיע באנקרה כי ספינה ראשונה ובה 10,000 טונות סיוע הומניטרי תגיע לאשדוד כבר בשישי הבא, והצהיר כי ישראל מסירה חלק ניכר מהסגר על עזה. בד בבד הבהיר כי מוקדם לפרט את הסיכומים בנושא הגז.
נתניהו הבהיר כי "שמירה על הסגר הביטחוני הימי מול רצועת עזה הוא אינטרס חיוני למניעת התעצמות החמאס. אנחנו כן מאפשרים כמובן לאוניות להגיע לנמל אשדוד, לפרוק שם מטענים אזרחיים והומניטריים לעזה".
נוכח הביקורת על ההסכם אמר נתניהו: "אני לא מנהל את המדינה לפי ציוצים וכותרות רגעיות, אלא לפי מה שטוב לביטחונה, לכלכלתה ולאינטרסים של ישראל. ההסכם חשוב, הוא לא חף מביקורת. שאלת הגז והצעדת המשק הישראלי מקודמים על ידי ההסכם. זה לא אומר שניכנס לירח דבש, אני לא מייפה את זה. אבל האינטרסים החיוניים שלנו מקודמים בו".
לדבריו, "ישראל הגיעה להסכם בעל חשיבות אסטרטגית לביטחון, ליציבות האזורית, לכלכלת ישראל. העולם בטלטלה, המזרח התיכון בטלטלה והמדיניות שלי היא לייצר מוקדי יציבות באזור הבלתי יציב, הרוגש והסוער הזה. אנחנו עושים זאת עם שכנותינו הקרובות, מדינות ערביות, יוון וקפריסין, רוסיה, וגם עם טורקיה. וכמובן אנחנו עושים זאת בתיאום מלא עם בעלת בריתנו הגדולה ארצות הברית".
נתניהו הוסיף כי "ישראל וטורקיה הן שתי מעצמות גדולות באזור והנתק לא הועיל לאינטרסים חיוניים שלנו ומנע מאיתנו לשתף פעולה באותם מקרים והיו לא מעט כאלה שבהם הוא התבקש".
בנוגע לקשריה של טורקיה עם חמאס והשאלות שמעורר ההסכם בשאלת הנעדרים השיב נתניהו: "טורקיה לא שולטת בחמאס וגם לא מחזיקה בגופות. אם הייתה מחזיקה בהן, ייתכן שזה היה אפשרי, אבל זה לא המצב. ההתחייבות שקיבלנו מנשיא טורקיה וההנחיה שלו את הגופים הרלוונטיים - זה דבר טוב, כי בלי זה, בלי המכתב הזה, לא היה קורה שום דבר. עם המכתב יש סיכוי שהמהלכים האלה יתחילו ויבשילו. אלה תהליכים, דרושים סבלנות ואורך רוח, אבל ברור שהתקדמנו לנקודה אחרת".
לדבריו, "אמרתי שההסכם יכול לקדם עוד נתיב של אינפורמציה ושיתוף פעולה לסייע להתקדם במשימה של הבאת הבנים הביתה. לא אמרתי שההסכם יביא אותם הביתה, או שאני מתנה את ההסכם בהבאתם, כי אין לנו אפשרות מעשית לעשות זאת". הוא הביע הבנה כלפי המשפחות: "אם אתה נמצא במצב הזה של משפחת שאול ומשפחת גולדין, בסבל בלתי פוסק, אני יכול להבין גם את הכאב ולפעמים את התסכול והכעס".
נתניהו הדגיש שכעת "מדינה בעלת השפעה נכנסת לתמונה בנושא הנעדרים, וזה נושא שאנחנו לא מוותרים עליו. עובדים עליו לפחות בעוד 5-4 צירים מרכזיים. לא נרפה. בסוף נביא אותם".
נשיא המדינה ראובן ריבלין בירך על הסכם הפיוס עם טורקיה ואמר בפתח פגישתו עם מזכל האו"ם: "אני רוצה לברך על ההזדמנות לחידוש היחסים ביננו לבין טורקיה. יש לנו היסטוריה ארוכה של שיתוף פעולה, ואני מאמין כי יש לנו גם עתיד מבטיח של שיתוף פעולה". הנשיא התייחס לקולות המתנגדים להסכם בחברה הישראלית: "אני מבין את הקולות הנשמעים בישראל נגד הסכם זה ואני מבין כי יתכן וישנם אזרחים החשים פגועים כתוצאה ממנו. עם זאת, הנהגתנו הנבחרת נושאת באחריות לדאוג לאינטרס הלאומי של מדינת ישראל וכך היא עושה בחתימה על הסכם זה".
נועד עם קרי
נתניהו נועד מוקדם יותר עם מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי לקראת ההודעה הרשמית. הוא אמר כי להסכם יהיו "השלכות אדירות" על הכלכלה הישראלית, ובהקשר זה ציין את ההזדמנויות הגלומות בפיתוח שדות הגז הטבעי. גם ג'ון קרי הביע שביעות רצון והגדיר את ההסכם "צעד חיובי". הוא ציין שהממשל האמריקני פעל כמה שנים לגיבוש ההסכם.
אחרי הפגישה עם המזכיר קרי אמר נתניהו: "עדכנתי אותו על ההסכם עם טורקיה. אני חושב שזה צעד חשוב בנרמול היחסים ויש לו השלכות אדירות על הכלכלה הישראלית, ואני מתכוון השלכות אדירות חיוביות".
על היבטים אחרים בשיחה ביניהם הוסיף ראש הממשלה: "אני מקבל בברכה את האפשרות לשיחות על האזור, על האתגרים והאפשרויות עם חברי הטוב קרי. אלה שיחות רציניות בין שתי בנות ברית, ישראל וארה"ב. דיברנו לא רק על שיתוף פעולה ביטחוני אמריקני-ישראלי אלא על שיתוף פעולה בהקשר אזורי. דיברנו על איך אפשר לקדם את התהליך עם הפלסטינים, קשה ככל שהוא".
קרי עצמו הוסיף: "הייתה לנו פגישה ארוכה ושוחחנו על הרבה נושאים, אבל התמקדנו בעיקר במאבק של ישראל בטרור בסיני וברמת הגולן, שם נמצא דאעש, והאתגר של האלימות בעזה ובגדה המערבית. שוחחנו גם על ההתקדמות שעשה ראש הממשלה בשיחות עם טורקיה. לבסוף דיברנו על האתגר הכלכלי, במיוחד לגבי כמה מהמדינות באזור, בעיקר מצרים. דיברנו על הדרכים לנסות להשפיע לחיוב על חיי כולם – ישראלים, פלסטינים, אזרחי המדינות השכנות – ולהתקדם לעתיד יציב יותר".
מנגד, עומד הסכם הפיוס תחת מתקפה ציבורית ופוליטית בישראל. יושב ראש האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג אמר כי "ההסכם עם טורקיה הוא חלק מדפוס הפעולה של ראש הממשלה. מתחיל בהצהרות גדולות, ממשיך בהבטחות, נגמר בהתרפסות. החזרת היחסים עם טורקיה היא יעד מדיני חשוב אבל הפיצוי לתוקפי חיילי צה"ל הוא בלתי נתפש בייחוד כשהחתומים על פיצוי לתוקפי חיילי צה"ל זו שלישיית נתניהו-ליברמן-בנט. תדע כל אם עברייה שמנהיגי הימין ישלמו פיצוי לתוקפי בנה. מלבד הפיצוי הבלתי נתפש, הלב נקרע לראות את האדישות וההתעלמות מול משפחות הנעדרים הצועקות מדם לבן וזעקותיהן אינן נכנסות לחדרי הלב האטומים של יושבי הקבינט".
יואב גלנט שר השיכון אמר כי ההסכם הוא "צעד חשוב למניעת היווצרות איראן נוספת באזור". הוא מתח ביקורת על האופוזיציה: "מצער שגם בשעה שבה ישראל מחדשת יחסיה עם טורקיה, מעצמה אזורית ומדינה מוסלמית מרכזית, לא מצליחה מנהיגות האופוזיציה להתעלות מעל שיקולים אישיים נקודתיים ולגבות את הממשלה. יש לישראל אויבים רבים, לא צריך לשמר עימותים אם יש ברירה אחרת". עוד אמר כי "על ישראל לפעול יחד עם העולם המערבי כדי לשמר את הטורקים בצד הנכון. איננו רוצים בהיווצרותה של איראן נוספת באזור, זהו אינטרס משותף לנו לארה"ב, לאירופה ולעולם החופשי כולו".
"שר הביטחון לשעבר עמיר פרץ אמר בכנס בהרצליה במלאות עשור למלחמת לבנון השנייה כי "אילו ממשלת שמאל הייתה מגיעה להסכם הזה לא הייתם מגיעים לכנס בזמן בגלל ההפגנות והסערות שהיו פה בחוץ". עם זאת הוא הבהיר שהוא תומך בהסכם: "זה הזמן לנהוג באחריות. הסכם זה מחזק את הביטחון הלאומי של ישראל. עוד לפני שידועים כל הפרטים, עלינו לגבות את הממשלה ולנהוג אחרת מכפי שבנימין נתניהו היה מתנהג קרוב לוודאי אילו היה באופזיציה. אופוזיציה בראשות נתניהו הייתה חוסמת הבוקר כבישים ומוחללת הפגנות על הסכם שכזה".
עדכונים נוספים בחשבון הטוויטר של כתבתנו הפוליטית, מורן אזולאי
שגריר ישראל בטורקיה בזמן משט המרמרה, גבי לוי, התראיין הבוקר באולפן ynet, ואמר: "היה ראוי לסיים את המשבר לפני כמה שנים כי כל הפרמטרים של ההסכם היו ידועים, אבל טוב מאוחר מאשר אף פעם. פשר העיכוב זה אגו של מדינות, זה דבר שהוא ידוע ומקובל. אבל עניינים אישיים הם פחות חשובים ביחסים בין מדינות, יש אינטרסים מובהקים מאוד לשתי המדינות - לשמר יחסים טובים והדוקים - ואני חושש שייקח הרבה מאוד זמן עד שנחזור לרמת היחסים ועומק היחסים שהיו לפני המשברים הללו. אבל רק עם תהליך נכון ולא צעקני, כי אני כבר שומע אופוזיציה להסכם".
בהודעה מלשכתו של סגן נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן נמסר שנתניהו התקשר והודה לו על התמיכה בשיחות עם טורקיה. ביידן בירך אותו על ההתקדמות לפיוס עם טורקיה, וציין את היתרונות הביטחוניים והכלכליים לשתי המדינות ולמזרח התיכון.
על רקע הסכם הפיוס שיגרו הבוקר ראשי המועצות בדרום מכתב לנתניהו, לשר הביטחון אביגדור ליברמן ולשר התחבורה ישראל כץ, ובו הביעו חשש מהמצב ברצועת עזה. ראש מועצת אשכול גדי ירקוני, ראש מועצת מרחבים שי חג'ג', וראש מועצת שדות נגב תמיר עידאן, כתבו: "מברכים על כל מהלך מדיני שיביא לשקט ביטחוני באזור. יחד עם זאת, אנו חוששים מההשלכות של תוכנית להרחבת הסיוע הומניטארי לרצועת עזה, הנכללת בהסכם המתגבש, ללא הכשרת מעבר סחורות נוסף לרצועה. אנו מבקשים להאיץ במיידית את פתיחת מעבר ארז להעברת סחורות לרצועה ולהקל על תנועת המשאיות הכבדה בכבישי האזור שהפכה את חיי התושבים לבלתי נסבלים".
לפנייה לכתב/ת 
