ברוש: "תנו לי להחליט מה לאכול, מה אני ילד מפגר?"
כך אמר נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, בכנס מזון בעידן חדש לגבי הקמפיין של משרד הבריאות. "כיתבו לי מה יש במשקאות ממותקים ותנו לי להחליט אם אני רוצה לשתות". מנכ"ל שטראוס התייחס גם הוא לנושא: "הפחתנו כמויות אדירות של סוכר ומלח והקמפיין לא היה נעים לי". מנכ"ל משרד הבריאות: "שהתהליך יחול על כל החברות ועל כל התעשייה"
העימות בין משרד הבריאות לתעשיות המזון בסוגיית מרכיבי המזון התעשייתי ממשיך לספק כותרות. שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, ביקר בכנס 'מזון בעידן החדש' את תכנית משרד הבריאות להפחתת הסוכר והמזון ממוצרי המזון, בין היתר גם באמצעים פרסומיים בתקשורת.
"אני מאוד אוהב סוכר. רואים על הכרס. אני אוהב לאכול. אני מבשל עם 7 כפות סוכר ולפחות כוס מיונז אחת. אני אוהב לשתות משקאות ממותקים", אמר ברוש בראשית הדברים. "מה לעשות?! כיתבו לי מה יש שם ותנו לי להחליט אם אני רוצה לשתות. מה אני ילד מפגר?! בפסח אוכלים מצות עם השחר העולה. אין לזה תחליף. זה הרבה יותר טעים מהמתחרה תוצרת חוץ. לי זה יותר טעים. תיידעו אותי, אבל תנו לי להחליט".
ברוש המשיך ואמר: "אנחנו שותפים נאמנים של משרד הבריאות על מנת לשפר את המוצרים לצרכנים שלנו. אנחנו רוצים שהצרכנים יאהבו את המזון ויקנו מאיתנו. אנחנו שותפים בפיתוח. רוצים שנסמן? אין בעיה, אנחנו שותפים בסימון. הצרכנים חשובים לנו. העסקים שלנו חשובים לנו ואנחנו משוכנעים שזה בדיוק מה שחשוב למשרד הבריאות. אז כשנעשה את זה ביחד לא נעשה שום תרגילים של לדחות ולמשוך".
ברוש הוסיף כי "מחאת יוקר המחיה לא החלה בקוטג' אלא בדיור. הממשלה הסיטה את הדיון לקוטג'. ייצור בישראל עולה ביוקר מאשר במקומות אחרים בעולם. בגלל ארנונה ושכר עבודה. כשרעיה שטראוס ניסתה לומר את זה באומץ קפצו עליה. היא ניסתה לומר בואו נפסיק ליילל. אם הקוטג' יקר אז בואו נפסיק לקנות קוטג' באותו יום".
תעשיית מזון בישראל - זה נכס אסטרטגי
ברוש התייחס גם לסוגיית הסרת מכסי המזון והצפת השוק במוצרים מחו"ל ואמר: "במי רוצים שנהיה תלויים במזון? בטורקים? תעשיית מזון בישראל - זה נכס אסטרטגי. רוצים לייבא? נמל חיפה היה סגור 45 יום במלחמת לבנון השנייה. מעבר לפופוליזם, ענף המזון בישראל זו עובדה וזה לא בחסד. זו אחת התעשיות היותר מתקדמות ועובדה שהיצרנים הגדולים מקימים את מרכזי הפיתוח שלהם פה".
בנוגע לסוגיית סוף השבוע הארוך, אמר ברוש: "הציבור מנוצל לרעה בנושא הזה. מדובר בעלות של 8 מילארד שקל עבור חופש בימי ראשון. 6 ימי חופש נוספים. אז היא לא תגולגל למילקי? ומה לגבי שעת הנקה? מי הולך - האמא או האבא? אולי שניהם ילכו ויעשו חפלה עם התינוק - מי ישלם את זה?".
מנכ"ל שטראוס ישראל: "אנחנו לא מאפיה ולא שקרנים ורמאים"
בפאנל נוסף בכנס שהנחה המגיש והעיתונאי דני קושמרו, נפגשו מנכ"לי תנובה ושטראוס ישראל והתייחסו לסערת הסוכר והמלח במזון המתועש, בקמפיין בהובלת משרד הבריאות. מנכ"ל שטראוס ישראל ציון בלס, התייחס למפגש החירום הלילי של ראשי חברות מזון לנוכח קמפיין משרד הבריאות ולטענה שהידיעות בנושא שיוו למפגש אווירה של מאפיה. "זה לא היה מפגש סודי לא לילי ולא שום דבר אחר. קיים איגוד מזון שהתכנס מתוך תפיסת עולם של אג'נדת הבריאות. אנחנו בתעשייה מתעסקים בזה שנים רבות. כבר מאמצע העשור הקודם, התחלנו לטפל במוצרים וברכיבים. כאחד שעובד בתעשייה הזאת שלא מתיימר להיות חלק ממאפיה, זה עצוב מאוד אנחנו באמת רוצים לעשות מזון טוב. אף אחד פה לא מאפיה, אנחנו לא אוסף של שקרנים ורמאים. סוגיית הבריאות הרבה יותר רצינית.
"ב-2011 היה משבר אמון עם הצרכנים. אנחנו באים בטוב. אנחנו רוצים להוריד מחירים, אנחנו רוצים שהאוכל יהיה יותר בריא. חווינו כתעשייה את משבר האמון. אתה עושה 2 צעדים קדימה ואז כותרת בעיתון מחזירה אותך אחורה. משבר האמון לעולם לא יסתיים, אנחנו תמיד נצטרך לעבוד על האמון".
"הפחתנו כמויות אדירות והקמפיין לא היה נעים לי"
על קמפיין משרד הבריאות אמר: "זה לא היה נוח ולא היה נעים. אני יודע כמה התעסקנו כחברה, בסוגיית הסוכר והמלח. הפחתנו כמויות אדירות. ולבוא ערב אחד, אחרי קבלת החלטות לא קלות בנושא, לפתוח הטלוויזיה ולצפות בקמפיין - זה לא נוח. קצת תחושה לא נעימה אחרי כל מה שעשינו בשנים האחרונות.
"אנחנו מבינים שיש מציאות חדשה בתפיסת הבריאות ובהתקשרות עם אנשים, אפרופו הרשתות החברתיות. אין מה להתבכיין זו המציאות ואנחנו הולכים במצפון שקט הביתה".
מנכ"ל משרד הבריאות: "הפחתת כמויות הסוכר והמלח צריכה להיות מהירה יותר"
מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב אמר: "נדרש שינוי מאוד עמוק. אנחנו רואים את נתוני ההשמנה והמחלות שנלוות להשמנה. כבד שומני ולבלב שומני שלא ראינו בעבר ומחלות שנובעות מיתר לחץ דם. צריך שינוי עמוק. יש לחברות נכונות של התעשייה להשתנות".
למה הורדתם מהר את הקמפיין נגד מוצרי המזון של החברות?
"ראינו נכונות אמיתית להשתנות. אנחנו רוצים לעשות מהלך טרנספורמטיבי. מהלך שמשנה, מתוך המקום שלנו כרגולטור. אנחנו לא רוצים להרוס את התעשייה. תעשיית המזון היא פה והיא צריכה להישאר. אנשים לא יגדלו כמה ירקות בגינה. הם ימשיכו לצרוך מזון במפעלי תעשייה.
"אז אנחנו מווסתים את המסרים. ראינו את העוצמה, את השיח הציבורי החזק וחשבנו שעכשיו אנחנו עובדים על ייצור השינוי. הקמפיין ירד מוקדם אבל מראש לא היה תאריך מסוים לירידתו. המטרה שלנו היא שנצרוך מזון יותר בריא. אם נהיה במלחמה מול תעשיות המזון זה יהיה יותר מעניין, אבל השינוי יתמהמה כי אחד יסתגר במקום שלו. הסיבה שיש רגולטור היא שהתהליך צריך לחול על כל התעשיה ועל כלל המוצרים ולהיות מהיר. ושהסימון יהיה ברור לצרכן. לא מספיק שכמה חברות יעשו תהליך".
הוא הוסיף: "אנחנו לא בוחרים במוצרים שאנחנו אוכלים באופן חופשי. אלה לא באמת הבחירות שלנו. אנחנו משועבדים לטעמים שהרגילו אותנו אליהם. צריך לשנות את הדבר הזה ואפשר לשנות את הדבר הזה".
מנכ"ל תנובה: "הבריאות זה לא טרנד, זה פה להישאר"
אייל מליס מנכ"ל קבוצת תנובה אמר בדיון: "קודם כל, אני חייב לומר שהתחושות מאז המחאה החברתית ב-5 השנים האחרונות לא היו קלות. המחאה הייתה כואבת וקשה. מנהלים מתנובה הרגישו לא טוב לעמוד ברמזור לקבל קריאות מימין ומשמאל.
"הבריאות זה לא טרנד. זה פה כדי להישאר. הצרכנים מחפשים יותר ביטחון. שנדע לייצר פתרונות נכונים, שנדע לייצר פה תזונה נכונה. בהדרגה. כמי שהפחית בעצמו כמויות נתרן וסוכרים בתזונה האישית שלי, אני מרגיל את החיך לפחות תשוקה למתוק ומלח. הצרכנים רוצים מזון בריא וטעים וזה בדר"כ הולך עם סוכר ומלח. לכן צריך להרגיל את הצרכנים להתחנך אחרת".
"תעשיית המזון היא תעשייה אחראית - היא חלק מהפתרון, לא הבעיה"
מנהלת איגוד תעשיות המזון עו"ד גליה שגיא אמרה בכנס: "אנחנו לא חוששים לדון בגלוי על האתגרים עמם אנו מתמודדים. אין רגע דל בתעשיית המזון הישראלית. הדיון על תעשיית המזון הפך לאחד האינטנסיביים ביותר מאז ימי מחאת המזון".שגיא טענה כי בימים האחרונים, מופנות האשמות כבדות כלפי התעשייה, שלדבריה היא האשמה הבלעדית בהשמנה ובמחלות הנילוות לה בישראל: "מזון זה מוצר שמעורר הכי הרבה אמוציות והקשרות רגשית. השיח שמתקיים מחייב תהליכים של שיפור. כבר לפני מספר שנים חברות המזון הוציאו שומן טראנס מהמזונות שהן מייצרות, הפחיתו רמות נתרן, החליפו צבעי מאכל וצמצמו שיעורי סוכר בחלק גדול מהמוצרים. מדובר בתעשייה אחראית שהיא חלק מהפתרון ולא הבעיה. הפעולות של הרגולטור נכונות אך צריך לעשות את המהלך בהדרגה תוך התחשבות במפעלים הקטנים".
"הצרכן הישראלי כנראה יותר חכם ממנהיגיו"
יו"ר איגוד תעשיות המזון והמנכ"ל של קבוצת ישראל, קבוצת החברה המרכזית לייצור משקאות קלים, שפרש לאחר ארבע שנים, יצחק (איציק) תמיר, הציג בכנס את דו"ח השנתי של איגוד תעשיות המזון, המראה שהצרכנים מעדיפים מזון מתוצרת ישראל.
"לפני 4 שנים היה עליהום טוטאלי על תעשיית המזון כאחראית הבלעדית על יוקר המחיה בישראל", אמר. "בעיית יוקר המחיה היא לא הבעיה המרכזית של תעשיית המזון. יש לה חלק בזה - אבל קטן".
תמיר הדגיש שהתעשייה שיפרה הליכים, התייעלה והורידה את המחיר ולדבריו למהלך זה יש תוצאות בשטח. "תעשיית המזון זו לא הסיבה המרכזית של יוקר המחיה בישראל. הקדנציה שלי מסתיימת בעליהום הבריאות על תעשיית המזון. גם פה יש כבר הבנה: התעשייה היא לא הבעיה, לא האויב, היא האחראית האמיתית לגרום לכך שהמזון יהיה אמין יותר, זמין יותר וטוב יותר".
עוד אמר תמיר כי "יש תפקיד חשוב לתקשורת ובטח לרגולטור בטיפול בטובתו של הצרכן ובטח למשרד הבריאות. הטיפול הכי חשוב הוא של היצרנים עצמם. אנחנו אלה שחיים מהצרכנים שלנו - זו הפרנסה שלנו וזו האחריות מספר אחת שלנו".
"תעשיית המזון לא יכולה לעשות מה שאין"
תמיר הוסיף ואמר כי "אי אפשר להרשות לעצמנו שלא תהיה תעשיית מזון - היא אחת הוותיקות והחיוניות ביותר למשק הישראלי ואני לא מדבר רק על ההיבט הכלכלי - 65 אלף משפחות באופן ישיר ורבע מיליון באופן עקיף, רובן מהפריפריה. אני מדבר גם על העניין הקיומי ממש. התעשייה חייבת לספק את המזון שלנו ולא להסתמך על מקורות זרים. כל מי שרוצה להפוך את תעשיית המזון לתעשיית ייבוא, טועה וגם הצרכן מצביע ברגליים או יותר נכון בפה".
תמיר הדגיש ביחס לסוגיית הבריאות כי "התעשייה עוסקת בבריאות המזון ושיפורו שנים רבות. לא חיכינו לזה שיגידו לנו שזה חשוב. אנחנו יודעים שזה חשוב ועוסקים בזה יום-יום ושעה-שעה. חלק גדול מאוד מהמוצרים החדשים האלה עוסק בהפחתות של רכיבי מזון פחות בריאים ובהוספה של רכיבי מזון בריאים".
תמיר ציין כי "תעשיית המזון לא יכולה לעשות מה שאין. יצרן מזון שרוצה לצאת ידי חובתו צריך לוודא שהוא מספק לצרכנים שלו 3 דברים. קודם כל מידע אמין ושקוף. דבר שני: מדע - אנחנו לא יכולים לתת את מה שאין - עלינו לדאוג להיות הראשונים ולהביא תוצאות המדע לטובת הצרכנים במהירות. בסוף תחליף לסוכר לממתיק מלאכותי ולמלח יימצא. הדבר השלישי שיצרני המזון צריכים להיות מודעים לו זה מודעות. הצרכן אמור להיות מודע לאורח חיים בריא יותר לרכיבי המזון שהוא אוכל ולשילוב של אורח חיים בריא ותזונה אחראית. מדע מידע ומודעות זה מה שיצרני המזון צריכים לעשות".
נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש: "ברצוני להתנצל על בחירת מילים לא ראויה. כמובן שלא התכוונתי לפגוע באיש. כוונתי הייתה לומר כי לאנשים מבוגרים יש את החירות והיכולת להחליט עבור עצמם מה לאכול ומה לא".
לפנייה לכתב/ת 
