העולים מצרפת שתרמו לישראל

בשיתוף "קעליטה"

בשנים האחרונות צרפת היא המדינה ממנה מגיעים לישראל מספר העולים הגדול ביותר. מדובר באוכלוסייה אקדמאית, חזקה ומשכילה; אנשי עסקים, אקדמיה, רפואה ותרבות, שעלו לישראל מתוך ציונות ותרמו רבות לחברה ולכלכלה בישראל.

פסקל נועה ברקוביץ': עיתונאית, ספורטאית והשראה

פסקל נועה ברקוביץ' (נולדה ב-1967 באנג'ר שבצרפת) היא במאית, עיתונאית וספורטאית פאראלימפית ישראלית. היא נדרסה על-ידי רכבת בהיותה בת 17, כאשר היתה אלופת ספורט צעירה של מחוז פיקרדי בצרפת. בעקבות התאונה הקשה, נאלצו הרופאים לכרות את שתי רגליה. למרות הכול, החליטה לעלות לארץ ולהתנדב לצה"ל. בתום שירותה הצבאי, החלה ברקוביץ' מסלול לימודים לתואר שני בפסיכולוגיה ותולדות המזרח התיכון.

פסקל ברקוביץ'(צילום: רומי נתיב)

גם כאשר עבדה ככתבת במשך עשר שנים, לא נטשה את אהבת הספורט ויצאה שלוש פעמים למשלחת המשחקים הפאראלימפיים, בכל פעם בענף ספורט אחר: חתירה, אופני יד וקיאקים במשחקי ריו הקרובים. ברקוביץ' נשואה לישראלי ואם לשתי בנות.

משנת 1997 היא מלמדת מדיולוגיה באוניברסיטת אקס אן פרובנס בצרפת. תורה זו עוסקת ביסודות החומריים העמוקים של העולם הרוחני והמוסרי (אידיאולוגיות ואמונות), ובהשפעת החידושים הטכנולוגיים על תרבותנו והתנהגותנו. ב-1999 פרסמה ברקוביץ' את הרומן האוטוביוגרפי "חיוך הדולפין", אשר תורגם לעשר שפות ובהן סינית. ביום העצמאות ה-66 לישראל היא הייתה בין מדליקי המשואות.

פייר בסנינו: מלך היין וההמבורגר

איש העסקים פייר בסנינו נולד בתוניס ב-1955 והתיישב בצרפת ב-1972. לאחר שצבר הון ממכירת ליברטי סרף ב-2001, שנתיים בלבד לאחר שהקים אותה, החליט להתמסר לפעילות ללא כוונת רווח, והוא פועל למען עליית יהודים מצרפת עם הקמת ארגון עמי (למען העלייה ושיפור הקליטה) ב-2005.

באותה השנה זכה בסנינו להכרה קהילתית עם מינויו לנשיא הקונגרס היהודי האירופי. שנה לאחר מכן החליף בתפקידו את דוד דה רוטשילד כיו"ר FSJU (הקרן החברתית היהודית המאוחדת) והמגבית היהודית המאוחדת, ומינואר 2010 הוא משמש גם בתפקיד יו"ר Fondation du judaïsme français.

פייר בסנינו

היצירתיות המחשבתית של בסנינו הביאה אותו להציע למנהיגי ישראל, שעימם הוא נפגש לעתים תכופות, להקים פרלמנט לעם היהודי. ב-2014 החליט בסנינו להגשים בעצמו את הרעיון הציוני ולעלות לארץ. מאז הוא מנהל את השקעותיו האחרונות (שפע, יינות כרמל, ברגר קינג ועוד) מהרצליה. האיש הנמרץ, נשוי ואב לשלושה וידידו הקרוב של שמעון פרס, ממשיך גם היום להיאבק למען ביטחון המדינה.

דוד הררי: אבי המטוס ללא טייס

דוד הררי נולד בקהיר ב-1941, במשפחה דוברת צרפתית ממוצא סורי-איטלקי. אחרי מבצע קדש ב-1956, המשפחה נאלצה לעזוב את מצרים ועברה לצרפת, שם החל דוד בלימודי הנדסה וסיים בהצטיינות, וב-1967 קיבל תואר דוקטור בפיזיקה, זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים והאמברגו שהטילה ממשלת צרפת על ישראל. החלטה זו של ממשלת צרפת הובילה את הררי ואשתו קלודי לעלות לארץ ב-1970. כך החל את דרכו בתעשייה האווירית. הוא מעיד על עצמו כי הרגיש ישראלי לכל דבר בפעם הראשונה כאשר פרצה מלחמת יום כיפור.

דוד הררי(צילום: אהוד גלילי)

בעקבות האבדות הרבות בקרב טייסי חיל האוויר במשך מלחמה זו, החל לקדם טכנולוגיה חדשנית: מטוסים ללא טייס. הררי הוא למעשה אבי המל"טים לדורותיהם, ספינת הדגל של התעשייה האווירית הנמכרים בכל העולם, בין היתר למדינות מתקדמות ביותר בתחום הציוד הצבאי. הררי אף תרם רבות להידוק קשרי המסחר והמדע בין ישראל לצרפת וממשיך בכך גם היום, לאחר שפרש לגמלאות, והוא חתן פרס ישראל ופרס ביטחון ישראל.

ג'יל דרמון: לתת מכל הלב

ג'יל דרמון נולד בפריז ב-1969 ועלה לארץ ב-1996, לאחר לימודים בתחום הפיננסים בצרפת. כמומחה לשיווק, הוא שימש כיועצם של תאגידים כגון IBM, אולם לאחר תהליך מחשבתי, החליט לצמצם את עיסוקו המקצועי ולהתפנות להקמת ארגון לתת, הנחשב היום לעמותה החברתית המובילה בישראל.

"כאשר ייסדתי את לתת, רציתי להדגיש כי על הפעילות ההומניטרית להוות אחד הצירים המרכזיים של החברה הישראלית. לאחר שקיבלה סיוע ממדינות העולם ומיהודי התפוצות, הגיעה תורה של ישראל, כמדינה בוגרת יותר, להושיט עזרה לזולת", אומר דרמון.

"הקמתי את ארגון לתת לבדי, במטבח ביתי. כיום הארגון נמצא בשלישייה הפותחת של ארגוני הסיוע בישראל". לדעתו של דרמון (46, נשוי, אב לשלושה וגר בתל אביב), הצלחה זו נזקפת לזכותם של עקרונות כגון מתן עצמאות מלאה לרשויות הציבוריות ומימון מקומי בלבד. יש לציין שהארגון הפך אף לכלי סיוע לעולים חדשים רבים ממדינות מזרח אירופה.

לורן לוי: אופטיקאי מדופלם

לורן לוי נולד ב-7 באוקטובר, בשנת 1966, בפרבר היוקרתי של פריז, נאיי (Neuilly). כאופטומטריסט מוסמך, הקים לוי ב-1991 את הרשת אופטיקל סנטר, המונה היום 450 חנויות. ב-2005 עלה לארץ עם אשתו וילידו והוא ממשיך לנהל את החברה מרחוק. ב-2007 הקים לוי את קרן אופטיקל סנטר בירושלים. עד היום סיפקה הקרן רבבות משקפיים לילדים ולקשישים מעוטי יכולת מירושלים. הקרן דואגת גם לביצוע בדיקת עיניים בחינם בבתי ספר ובבתי אבות. החנות הראשונה של אופטיקל סנטר נפתחה בירושלים ב-4 בנובמבר 2015, ולוי מתכנן לפתוח סך הכול 70 חנויות ברחבי הארץ.

פרויקט נוסף של היזם עתיר הדמיון הוא "כיכר המוזיקה" - כיכר הממוקמת בין הרחובות הילל ובן יהודה בירושלים ומוקדשת כולה למוזיקה, כוללת מוזיאון למוזיקה יהודית, חנות וגלריית אמנות. בעתיד יוקמו במקום זה גם בית ספר לאמנויות הבמה ו"מלון המוזיקה". בכל שנה, לוי חולק את אהבתו לישראל עם העובדים בחברתו, החוגגים עשור בחברה. במסגרת זו לורן מזמין את עובדיו לגלות את ישראל האחרת.

נוח קליגר: מאקסודוס עד לפיב"א

נוח קליגר נולד ב-31 ביולי, שנת 1926, בשטרסבורג. הוא היה אלוף בשחייה עוד בעיר הולדתו. עם פרוץ המלחמה, התיישבה משפחתו בבלגיה. קליגר נעצר בסוף שנת 1942 על ידי הגסטפו במאלין. הוא למד אגרוּף עם שותפו לתא המעצר, יהודי הולנדי, אלוף אירופה באגרוף. קליגר גורש לאושוויץ ב-1943 והצליח להצטרף לנבחרת האגרוף של המחנה ושרד בזכות הופעות האגרוף שלו בפני קצין בכיר. שם גם התיידד עם אלוף העולם באגרוף, במשקל נוצה, ויקטור יונג פרז. יחד יצאו שניהם לצעדת המוות בחודש ינואר, שנת 1945, שבה בה מצא יונג פרז את מותו.

נח קליגר(צילום: דנה קופל)

עם שחרור אירופה, חבר קליגר לפעילי עלייה ב' והבריח ניצולים שהיו בדרכם לחופי הים התיכון להפליג אל ארץ ישראל. בשנת 1947 הוא היה בין אנשי הצוות של אוניית המעפילים אקסודוס. עם התיישבותו בארץ, החל קליגר להיות עיתונאי ב"ידיעות אחרונות" וכתב של עיתון הספורט הצרפתי "לה אקיפ" בישראל.

הוא שימש במשך 14 שנה כנשיא מועדון הכדורסל מכבי תל אביב ובהמשך היה נציג ישראל בפיב"א. ב-25 השנים האחרונה הוא מעיד בפני קבוצות נוער בצרפת, בישראל, או במסעות לפולין, ומספר על האירועים הדרמטיים בחייו. כעיתונאי כיסה קליגר את משפט אייכמן וגם את משפט דמיאניוק, והוא היום זקן העיתונאים ב"ידיעות אחרונות".

בנימין (בנו) גרוס: מחנך, פילוסוף ואופטימיסט

פרופ' בנימין (בנו) גרוס ז"ל ייסד בשנת 1948, והוא בן 23, את בית הספר "עקיבא", והיה למנהלו עד לשנת 1968. גרוס שהיה תלמידו של פרופ' אנדרה נהר ז"ל ולמד פילוסופיה, עלה לארץ בשנת 1969 עם אשתו מרים וחמשת ילדיהם. גרוס התמנה למרצה בכיר לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת בר-אילן, ועם השנים, הפך לדיקן הפקולטה למדעי הרוח של האוניברסיטה.

בנימין (בנו) גרוס(מתוך: youtube)

גרוס נחשב לאחד המומחים החשובים ביותר למחשבת המהר"ל מפראג ב-20 השנים האחרונות הוא נחשב למנהיג הקהילה הפרנקופונית בארץ; עד יומו האחרון הוא הצטיין בהתלהבותו ובשמחתו ללמד, ובנחרצותו שבמסריו האופטימיים בכל הקשור לעתידה של מדינת ישראל ולחברה הישראלית. הוא נפטר ב-3 באוגוסט 2015, בגיל 90.

מיכאל גולן: ילד הפלא וסמל מהפכת הסלולר

מיכאל בוכובזה, המוכר כמיכאל גולן, נולד בפריז בשנת 1978, ולמד בבית הספר הגבוה למנהל עסקים בעיר - ESCP Europe. הקריירה שלו החלה בבנק רוטשילד והמשיכה אצל מורגן סטנלי בלונדון. פגישתו עם קסבייה ניאל, איל התקשורת של Free, אשר הובילה אותו לעולם התקשורת, היא למעשה השלב הראשון והמכריע בחייו המקצועיים. בשנת 2000, כשהוא רק בן 22. מונה גולן למנכ"ל Illiad, בעלת המותג של Free, והוביל את החברה לשיאים חדשים.

מיכאל גולן(צילום: שוקה כהן)

כעבור שבע שנים שוב חל מפנה בחייו - הוא התפטר ועלה ארצה מתוך אידיאל ציוני טהור: "רציתי להתחיל בחיים חדשים בישראל", לדבריו. לאחר לימודים אינטנסיביים באולפן ברעננה, הוא הצטרף לקבוצה המובילה הוט - ספקית התקשורת הישראלית אשר נרכשה על ידי פטריק דרהי, המתחרה של ניאל.

למרות זאת, החברה של ניאל היא זו שסייעה לו להקים את גולן טלקום בשנת 2012, ספקית התקשורת הניידת החמישית בישראל אחרי פלאפון, סלקום, אורנג' (פרטנר תקשורת) והוט מובייל. גולן הביא למהפכה בענף באמצעות שבירת התעריפים, והצלחתו היתה מסחררת: בשנת 2015, בתוך שלוש שנים בלבד, גולן טלקום כבר מנתה כ-815,000 מנויים, בין היתר הודות לפרסומת שכל ישראלי מכיר היום: "מספיק להיות פראייר". ביוני 2016 נכנס גולן לשותפות עם חברת הוט, במטרה להשתמש בתשתיות החברה.

קעליטה בשיתוף כל עמותות עולי צרפת בישראל, מארגן אירוע לאומי “עולימפיאדה פריס-ירושלים” שיתקיים ב-30 ביוני בגן סאקר בירושלים החל מהשעה 18:00. הכניסה חינם. להרשמה לאירוע, הקליקו כאן .