פערי הפסיכומטרי: "בחינה גברית, בנים תחרותיים יותר"

נתוני הבחינה הפסיכומטרית לשנת 2015 שהתפרסמו הבוקר (יום ב') מדגישים שוב את הפערים בחברה בין גברים לנשים, בין מרכז לפריפריה ובין אשכנזים למזרחים. יותר נשים נבחנו בבחינה בשנת 2015 מגברים, אך ציונן הממוצע היה נמוך ב-39 נקודות מציונם של הגברים (524 לעומת 563).

הפער בציונים לטובת הגברים קיים כבר שנים. "באופן כללי בנים טובים מבנות בתחומים טכנולוגיים יותר, מדויקים, חישוביים ובמשחקי היגיון", מסבירה פרופסור ציפי ליבמן, נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים. "הפער הזה מתחיל בגיל נמוך יחסית ונשאר לאורך השנים. בנות טובות יותר בדברים מילוליים, הבעה, אוצר לשוני, בשיתוף פעולה וכו'. המבחן נוטה בתכנים שלו ובסגנון שלו לטובת החוזקות של הגברים".

"הנקודה השנייה היא שבנים מעיזים יותר ובנות מהססות יותר מה שגורם לאיטיות בתשובה. בבחינה הפסיכומטרית הנבחנים צריכים לעמוד בלוח זמנים מאוד מסוים – מה שעומד לרעת הבנות. נוסף לאלה בנות פחות מנחשות ובנים יותר מהמרים", הוסיפה ליבמן. פרופסור אריה מהרשק, נשיא המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, מצטרף לדבריה.

"בבית הספר בנות משיגות באופן כללי ציונים לא רעים בכלל ומצליחות יותר מהבנים", אמר מהרשק. "לתחושתי בנים הרבה יותר תחרותיים ופסיכומטרי זה סוג של תחרות, ולכן באופן כזה או אחר הם מגיעים מוכנים יותר למבחן, יותר חשוב להם להצליח. גם הנושאים של קורס יוקרתי, מקום עבודה עתידי ופוטנציאל השכר הרבה יותר חזקים אצל גברים, וכל אלה משוקללים בציון הפסיכומטרי".

"הפריפריה סובלת גם בפסיכומטרי"

נתונים נוספים שעולים מהדו"ח של המרכז הארצי לבחינות והערכה מתייחסים לפערים בין מרכז לפריפריה ובין מוצא אשכנזי למזרחי - פערים שלהם אנו עדים גם בבחינות בבתי הספר, במיצ"ב או במבחנים הבינלאומיים. "זה לא מפתיע", אומרת פרופסור ליבמן. "כל הנושא של מוצא ופריפריה הולך עם הישגים לאורך השנים. זה קורה בעיקר בגלל התנאים: מצב כלכלי, מצב סוציו-חברתי, השקעה בלימודים, שיעורי עזר, בתי ספר שעולים כסף - כל אלה פחות זמינים בפריפריה ויותר במרכז. זה בדיוק מראה את הפערים ואי השוויון שקיימים במדינה ולא מצליחים לצמצם".

"עם פסיכומטרי או בלי, יש כאן דבר מאוד ברור", אומר פרופסור מהרשק. "הפריפריה ממש סובלת. לא רק במדדים של רפואה, תרבות ותעסוקה אלא גם בפסיכומטרי. זה עיוות שקיים בחברה הישראלית כבר שנים ואת הדבר הזה צריך לתקן".

בשנים האחרונות מתקיים באוניברסיטת בר אילן ובאוניברסיטה העברית פיילוט של מכון פויירשטיין, שבמסגרתו התקבלו ללימודים אקדמיים סטודנטים יוצאי

אתיופיה עם ממוצע בגרות של 92 וציון פסיכומטרי ממוצע של 426. במקום השימוש בקריטריון הפסיכומטרי כמדד לקבלה נעשה, בנוסף לציוני הבגרות, שימוש במדד של הערכת הפוטנציאל הלימודי וראיון אישי. נכון לשנתיים האחרונות התקבלו הסטודנטים בין השאר למסלולי פסיכולוגיה, משפטים, ראיית חשבון וכלכלה .

לדברי נשיא המכון, הרב רפי פויירשטיין, הפסיכומטרי מהווה "חסם בלתי חדיר בפני אוכלוסיות מוחלשות ומוטה תרבותית". לדברי פרופסור ליבמן אין להתייחס לבחינה כחזות הכל, אבל גם לא צריך לבטלה. לדברי פרופסור מהרשק, במידה רבה ניתן להסתדר בלי הבחינה הפסיכומטרית. "בציונים הבינוניים היא מאוד לא מנבאת ומשקפת, וראינו כבר מצב של תלמידים שהגיעו עם ציון נמוך וסיימו בהצטיינות. לדעתי צריך לשפר את ההשכלה הכללית של התלמידים בתיכון, משם זה מתחיל".