להיט במזרח: בגדי יד שנייה מערביים
מסלול חייהם של הבגדים שדחיתם לא נגמר בפח האשפה של הקניון - מסתבר שמדי שנה עושים את דרכם מאות אלפי טונות של בגדים אשר יוצרו במזרח ונדחו ע"י לקוחות מערביים חזרה אל מקום הייצור שלהם - ונמכרים שם, לעיתים בפעם השנייה. "ארצות הברית לא צריכה את כל הבגדים האלו באתרי האשפה, כאשר יש שימוש הרבה יותר טוב עבורם", מסבירים יזמים הודיים
הררים של בגדים דחויים, פליטים מארצות הברית, יורדים במסועים ומתקבלים על ידי שורה של נשים לבושות סארי, אשר ממיינות במהירות שיא את פריטי הלבוש לפי סוג - חולצות במיכל אחד, ג'ינסים של נשים במיכל אחר, וכך גם מכנסי ספורט, בגדים תחתונים, חולצות ארוכות, מעילים ואפילו פריטים מפרווה.
כתבות נוספות בערוץ הכלכלה בעולם
תהליך המיון הוא חלק מעשרות טונות של בגדים משומשים המגיעים בכל חודש אל הנמל בעיר קנדלה מערב הודו, מרכז של הרשת הגלובלית הנרחבת הרוכשת בגדים משומשים במדינות עשירות ומוכרת אותם מחדש ברחבי העולם המתפתח. גלי הבגדים נובעים מהעלייה של רשתות האופנה המהירה, שהציפו את העולם בביגוד זול, אשר לרוב מיוצר באותן מדינות בעלות משכורות נמוכות אליהן הוא מגיע לבסוף ונמכר בדוכנים בשוק או מעובד מחדש למוצרים כמו שמיכות או מילוי כריות.
(צילום: shutterstock)
לעומת זאת, חלק מיצרניות הבגדים בשווקים מתפתחים אומרות כי הזרם הבלתי פוסק של בגדים משומשים מעיבה על הצמיחה של ענפי הטקסטיל המקומיים. הודו מאפשרת עיבוד וייצוא מחדש של בגדים משומשים, אך אוסרת על מכירה מקומית, וכך עושות גם מדינות אחרות החוששת באשר להשפעה של הסחר ההולך ומתגבר של ביגוד יד שניה.
איסורים שכאלה, יחד עם האטה כלכלית בחלקים באפריקה, פגעו בביקוש. אך הבגדים ממשיכים להגיע. רוב הפריטים מופקדים במיכלים של בגדים לתרומה בעולם המערבי. ולאחר מכן נמכרים למתווכים על ידי ארגוני הצדקה.
כ-30% מהבגדים נמכרים מחדש. היתר ממוחזרים
אלפי אנשים עובדים באזור הכלכלי המיוחד של קנדלה, וממיינים את החבילות העצומות של הבגדים - מסדינים וגרביים ועד כובעי בייסבול, בתחילתו של תהליך אשר מנסה להפיק רווח מכל חוט וחתיכת בד. "אנחנו משמרים כל אחד מהחלקים של הבגדים", אומר גובינדר טוק, מנהל U.S Clothing, "שום דבר לא נזרק".
ראשית כל, נעשה חיפוש יסודי אחר מטבעות, שעונים ודברי ערך אחרים. לאחרונה נמצא אקדח בין ערימות הבגדים, לדברי הממיינים.
הממיינים, המרוויחים כ-5 דולר ביום - שכר גבוה מהממוצע בהודו - מפרידים את הבגדים ליותר מ-200 קטגוריות שונות, למכירה מחדש. חלק מהחברות מעסיקות צוותים שתפקידם לזהות פרטי אופנת עילית - בסיוע פוסטרים העוזרים להם לזהות פריטים של ג'ורג'יו ארמאני, הרמס ופראדה.
אג'אי טיווארי, מנהל בחברת Om Siddh Vinayak Impex, אחת מהחברות הגדולות בתחום בקנדלה, מלמד את העובדים איך לזהות פריטי וינטג' של ליוויס משנות ה-50, ומותגי על כמו מיו מיו ואלכסנדר מקווין. לדבריו, הבגדים שהוא מאתר הם סימן להפכפכות ולעושר של הצרכנים בעולם המערבי. "הם משתמשים בבגדים פעם או פעמיים ומשתעממים. הם משנים אופנות כל יום".
בתהליך המיון הראשוני מועברים למחזור בגדים מוכתמים, קרועים או - בהרבה משלוחים מארצות הברית - פשוט גדולים מידי למכירה בעולם המתפתח. "המידות בארצות הברית גדולות מידי, ואין כאן מי שילבש אותן", אומר באהווש מישרה, מנהל ב-U.S Clothing. "90% מהייצוא שלנו הוא לאפריקה, והם לא מזמינים מידות כאלו".
על פי הערכות בענף, כ-30% מהבגדים נמכרים מחדש, והשאר נחתכים ומעובדים מחדש. כפתורים, רוכסנים וכד' נשלפים החוצה מהבגד. הבדים המעובדים הופכים לסמרטוטים למפעלים ומוסכים. חלק מהבגדים הופכים לצמר לטובת ייצור שמיכות לארגוני סיוע המטפלים בפליטים של אסונות טבע ומלחמות.
עם זאת, המחיר הנמוך של הנפט ועליית אופציות זולות לייצור בגדים ושמיכות בסין, פגעו בביקוש לבגדים משומשים ולשמיכות המיוצרות מבד ממוחזר. מחיר הבגדים המשומשים ירד ב-30% עד 50% בשנים האחרונות, אומר סאג'ד. "יש צורך ברור בשווקים חדשים על מנת לשמור על צמיחה", לדבריו.
חלק מהרשתות של האופנה המהירה מנסות להיות פעילות יותר בשליטה על הררי הבגדים המשומשים ההולכים ונערמים. החברה ממחזרת באופן פנימי חלק מהבגדים לייצור פריטים חדשים, אך רובם עדיין נמכרים בשוק הבינלאומי. "בטווח הרחוק, אנחנו רוצים למצוא פתרון לשימוש מחדש ומיחזור של כל הבדים שאנחנו משתמשים בהם כעת", אומרת ססיליה בראנשטן, מומחית לקיימות ב-H&M.
לפנייה לכתב/ת 
צילום: shutterstock
מומלצים
