לאן פני המדע בשנים הבאות?
מה מתכנן לנו המדע בעשורים הבאים? האם תהיה תגלית שדומה לתגליותיו של איינשטיין? ממש לא בטוח, אבל המחקר בכל תחומי החיים אינו פוסק לרגע. אז מה צפוי בחקר החלל, המוח, מדעי החיים וההנדסה? הפרופסורים דוד מנדלוביץ, דן מעוז, אילנה גוזס ודני חיימוביץ' מאונ' ת"א עם התשובות. צפו
בשיתוף אוניברסיטת תל אביב
לאן הולך חקר החלל בעשור הבא והאם יש סיכוי שבקרוב נמצא חיים? אלו פיתוחים חדשים המדע מתכנן לנו? האם עולם הרפואה מתקרב למציאת תרופות למחלת האלצהיימר ואיך ייראה חקר המוח בעתיד? ומה הן הדילמות המרכזיות בפני מחקר ביולוגי?
על שאלות אלו ועוד, התארחו באולפן ynet, פרופ' דן מעוז, אסטרופיזיקאי, ראש ביה"ס לפיזיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטת ת"א, פרופ' אילנה גוזס מדענית בתחום חקר המוח ושייכת לפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר ולביה"ס סגול ולמרכז אדמס לחקר המוח, פרופ' דוד מנדלוביץ, מהפקולטה להנדסה של אוניברסיטת תל אביב ופרופ' דני חיימוביץ' דיקן הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב.
צפו בדיון באולפן
רק לפני כמה ימים פורסם, כי חוקרים באוניברסיטת קורנל בארה"ב סבורים שיקח כ-1500 שנה לחייזרים ליצור איתנו קשר. האם באמת יש לנו שכנים בגלקסיה? "אני לא כל כך בטוח", אומר פרופ' דן מעוז. "אבל זו אחת השאלות הגדולות. זה אחד הדברים שאנחנו מקווים בעשור או שניים הקרובים, לגלות באופן מדעי - האם אנחנו לבד ביקום או האם יש לנו שכנים ויש עוד חיים".
מדע ומחקר - זה כל הסיפור
בעניין הטכנולוגיה שהשתלטה על חיינו ומאיצה את עצמה יותר ויותר, לאן עוד אפשר להגיע? על כך אומר פרופ' דוד מנדלוביץ, שאנו בעידן שהולך למקום של "הכול קשור". "נראה התפתחויות שהן הרבה פחות צפויות ממה שראינו בשנים האחרונות אחרי שכבר חווינו כמה מהפכות. אנחנו עכשיו מוצאים שכמעט כל דבר, שאנחנו נוגעים בו, הופך להיות קשור והמכשירים כבר מתחילים לדבר אחד עם השני".
ומה קורה עם חקר המוח? האם יש פיתרון למחלת האלצהיימר וסכיזופרניה? "ככל שהמדע מתקדם אנחנו אוספים יותר ויותר נתונים", אומרת פרופ' אילנה גוזס. לדבריה צריך לזכור שלפני 20 שנה אלצהיימר הייתה מחלה נדירה משום שאנשים חיו פחות. "ככל שאנחנו מבינים יותר את המחלה אנחנו יכולים לדחות אותה יותר ולתת לה מענה".
יש לציין כי "קורניס נוירוסיינס" מחזיקה במזכר הבנות מחברת "רמות" שליד אוניברסיטת תל אביב, לפיתוח תרופות המבוססות על המצאותיה של פרופסור גוזס. התרופה העתידנית המובילה הינה דוונטיד, לשיפור התפקוד היומי וההשתלבות בחברה של חולי סכיזופרניה. המצאות נוספות מהמעבדה של פרופסור גוזס ושותפיה, הינן בשטח האבחון המוקדם של מחלות מוח בבדיקות דם פשוטות.
תחום נוסף שעליו עמלים בשנים האחרונות הוא עתיד המזון בעולם. בזמן שאוכלוסיית העולם גדלה כל העת, השאלה האם יהיה מספיק מזון גם בעוד כמה עשורים. מי שעוסק בתחום אבטחת המזון הוא ופרופ' דני חיימוביץ', דיקן הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב, שמסביר כי דווקא המזון התעשייתי שכל כך אוהבים להשמיץ, הוא מה שאיפשר לכלכלה להתפתח, למה שהיא היום. "המזון התעשייתי איפשר לנשים לצאת מהבית וללכת לעבודה", מציין. ואיך מתכוננים לעתיד? "כל העניין של ביטחון למזון זה לוודא שבעוד 50 שנה לא יהיה רק מספיק מזון - אלא גם שיהיה מזון בריא".
לפנייה לכתב/ת 
