מילואימניקיות בחודש שישי: "אנו מודל לחיקוי"
יש כאלה שיעשו הכול כדי להתחמק משירות, אבל הילה ירושלמי וקרן איבגי לא מוותרות על מילואים בצנחנים גם בהיריון: "לא צריך אישור רופא, פשוט לבוא"
כשאתם מדמיינים שירות מילואים, האסוציאציה הראשונה היא לא אמהות לילדים, ועוד בהיריון. אבל הילה ירושלמי וקרן איבגי לחלוטין מנפצות את ההנחה הזאת, ומשרתות במילואים באוגדת צנחנים אפילו בחודש שישי. בראיון לאולפן ynet היום (ד') הן מסבירות: "זה חסר משמעות. יש מחויבות כלפי המדינה וכלפי הצבא, לא משנה אם זה בהיריון, עם ילדים או בלי ילדים".
שתיהן היו נשות קבע, וייתכן שלכן המעבר שלהן לסטטוס "מילואימניקיות" חלק יותר. ירושלמי: "מעבר לזה אני רואה בזה באמת סוג של שליחות, אני רואה בזה גם מודל לחיקוי ודוגמה אישית לילדים שלי. יש לי שני ילדים והשלישי בדרך".
- התייעצתן עם רופאים אם מותר לכן לעשות את השירות בזמן ההיריון?
איבגי: "לא. אני לא חושבת שזה משהו שצריך להתייעץ עליו. זה כמו לצאת לעבודה בבוקר. פשוט על מדים ובבסיס צבאי".
ירושלמי: "אני משרתת כקצינת שלישות. כל העניין של נשים, אנחנו תמיד שומעות על זה - נשים שמפתחות קריירה, נשים בצבא, נשים במילואים - בעיניי זה היינו הך. היריון הוא לא מחלה, כמאמר הקלישאה. הוא לא פקטור מבחינתי".
איבגי: "אני אפילו גאה להסתובב כאן כשאני בהיריון".
- שירות מילואים נחשב בימים אלה לצערנו כמיועד לפראיירים?
איבגי: "אני לא מסכימה עם זה. לעשות מילואים זה בטוח לא להיות פראייר. זה לא מסתדר ביחד באותו משפט אפילו. אני גאה לשרת במילואים".
ירושלמי: "באזרחות אני מנהלת את תחום ההתנדבות ברמלה, שהיא עיר מתנדבת בפני עצמה ומודל לדו-קיום והתנדבות. אז בעיניי ההתנדבות היא ערך עליון בכל תחומי החיים. אני רואה בזה ערך בעל משמעות אישית, לאומי. אני חושבת שהתנדבות זו מחלה מדבקת, אבל זה כבר לשיחה אחרת".
לפנייה לכתב/ת 
