שתף קטע נבחר

 

הניצול שברח מהנאצים במנהרה: "החבאנו את החול במכנסיים"

אחרי 71 שנה התגלתה המנהרה ששימשה לבריחתם של אסירים יהודים שאולצו להוציא עשרות אלפי שלדים מקבר האחים בפונאר ולשרוף אותם. בסרט תיעודי על הפרשה סיפר מרדכי זיידל: "איך שיצאנו התחילו לירות עלינו"

 

מתוך הסרט: זיידל על הבריחה מיער פונאר

מתוך הסרט: זיידל על הבריחה מיער פונאר

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

רבים ידעו על קיומה של המנהרה שחפרו אסירי הכפייה היהודים ביער פונאר שבליטא, ובאמצעותה הצליחו לברוח מהנאצים לקראת סיום מלחמת העולם השנייה. אולם רק הבוקר (ד') נחשף שחוקרים, בהם נציגי רשות העתיקות בישראל, הצליחו לאתר את הפתח שלה ואת המסלול שהוביל 11 יהודים אל מחוץ לגדר.

 

הסרט "מכיוון היער", שביימו לימור פנחסוב וירון כפתורי ושצולם לפני כעשור, מציג את סיפוריהם של תושבי הכפר שראו את הזוועות מול עיניהם, וחלקם אף נהנו מכך כשסחרו בחפצי הנספים. פנחסוב וכפתורי עוקבים אחר יומנו של העיתונאי הפולני קאזימארס סאקוביץ, שחי בכפר פונאר בזמן שבוצעו הרציחות. הוא מתאר באופן לקוני את המתרחש בעיירה החקלאית המנומנמת בשעה שצפה מחלון ביתו בטבח ההמוני שבוצע ביהודים.

 

בקיץ 1941 הוציאו הנאצים להורג עשרות אלפי בני אדם ביער פונאר שבליטא, רובם יהודים אך גם צוענים, שבויי מלחמה ומתנגדי משטר. בשלהי המלחמה הקימו הגרמנים יחידה שתפקידה היה לטשטש עקבות של ההשמדה ההמונית. ביער פונאר הוטלה המשימה על קבוצת עבודה מיוחדת שהורכבה מ-80 אסירים יהודים שהובאו ממחנה הריכוז שטוטהוף בפולין.

 

בסרט חזר ניצול המנהרה מרדכי (מוטק'ה) זיידל, שמאז הלך לעולמו, לבור שבו שהו הוא והאסירים האחרים לפני העבודה ואחריה. הם אולצו להוציא את גופות הנרצחים, לסדר אותן בערימות ולאחר מכן לשרוף אותן. "זה היה פחד, להבה גדולה, רוח גדול, והכול היה נשרף עד היסוד", סיפר. "אז אתה רואה שמדליקים את המשרפה הזאת ושוכבים שם 3,500 קורבנות, וזה עולה באש. הייתי אז רק שלד, ריבונו של עולם. שאלתי למה מגיע לנו את זה?"  

מרדכי זיידל. "הייתי אז רק שלד" (צילום: מתוך הסרט "מכיוון היער") (צילום: מתוך הסרט
מרדכי זיידל. "הייתי אז רק שלד"(צילום: מתוך הסרט "מכיוון היער")

האתר שבו נמצאה המנהרה (צילום: עזרא וולפינגר, NOVA) (צילום: עזרא וולפינגר, NOVA)
האתר שבו נמצאה המנהרה(צילום: עזרא וולפינגר, NOVA)

 (צילום: עזרא וולפינגר, NOVA) (צילום: עזרא וולפינגר, NOVA)
(צילום: עזרא וולפינגר, NOVA)
בהמשך סיפר זיידל על ההחלטה לברוח מהיער באמצעות חפירת מנהרה. "כשאני כאן עכשיו אני רואה שהכול הרוס, וזה לא אכפת לי, למרות שחשבתי שב-100 אחוז נראה כאן את הפתח של המנהרה להראות לכם", אמר אז,

עשור לפני החשיפה הבוקר.

 

"דוגים בא ואמר אנחנו נעשה משהו, הוא היה זה שנתן את הרעיון שאפשר להתחפר ולעשות מנהרה לצד השני. לא ידענו שיש מיידנק ולא ידענו שיש אושוויץ. אמרנו שלפחות יישאר אחד שאולי יצליח לספר לעולם מה קורה פה. עכשיו איך עובדים? ראיתם את החול כאן? זה לא חול. חפרנו ועלינו גם על הבור של קורבנות, וברגע שאתה חופר מנהרה, החול הדק נשפך עלינו".

 

את החול שמו האסירים בכיסים ושפכו אותו כשהשומרים הנאצים לא הבחינו. "פנינו ימינה והצלחנו לחפור. שואלים איפה אנחנו שפכנו את החול? וקשה עכשיו להסביר את זה, אבל כל אחד יצא עם מכנסים מלאים בחול, והיינו שופכים בצד כי לא ראו. השטח היה עצום. כשהגענו למקום, לנקודה שממנה ראינו אור ונכנס קצת אוויר - עצרנו, וחיכינו שיהיה לילה וחושך כדי שנוכל לצאת. כשעברנו את הגדר התחילו לירות עלינו. שמענו אחר כך שחלק תפסו וחלק ירו עליהם".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מתוך הסרט "מכיוון היער"
מרדכי זיידל ז"ל
צילום: מתוך הסרט "מכיוון היער"
מומלצים