החוק לשינוי מבנה הבורסה מגיע לממשלה
הצעת החוק תעלה על שולחן הממשלה ביום א'. לפי הערכת שווי שנופקה לפני שנה לבורסה, שוויה יכול לזנק מ-400 מיליון שקל למעל 2 מיליארד שקל כתוצאה מהשינוי המבני. הבנקים זועמים על כך שלא יוכלו ליהנות מפירות ההפרטה ועובדי הבורסה דורשים לשמר את תנאי השכר המופלגים שלהם
שר האוצר, משה כחלון, יביא לאישור הממשלה ביום ראשון הקרוב את הצעת החוק לשינוי מבנה הבורסה. במסגרת השינוי המבני תהפוך הבורסה לראשונה לגוף הפועל למטרות רווח, בה הבעלות מופרדת מהחברות, בדומה להליך שעברו בורסות רבות בעולם.
הברוקרים המחזיקים היום בבורסה, הבנקים ובתי ההשקעות, יידרשו למכור אחזקותיהם למתחת ל-5%. לפי הצעת החוק, הבנקים לא ייהנו מפירות המכירה מעבר לשווי הנוכחי של הבורסה בהיותה גוף שלא פועל למטרות רווח.
לפי רשות ני"ע, בראשות פרופ' שמואל האוזר שיזם את המהלך, הצעד ייצור לבורסה מודל תמריצים שיוביל אותה לפעול באופן תחרותי, לצרף חברי בורסה חדשים ועל ידי כך להוזיל עלויות למשקיעים, להתחרות במערכת הבנקאית כמקור אשראי חלופי ולשתף פעולה עם בורסות זרות. שינוי מבנה הבעלות יוביל כמובן לביטול השליטה ההיסטורית של הבנקים בבורסה, שכן יש להם רוב בדירקטוריון בקרב חברי הבורסה.
הבנקים והעובדים יתנגדו לחוק
שני חסמים עיקריים למהלך מרחיק הלכת הזה הם הבנקים עצמם, שצפויים לעתור לבג"ץ נגד העובדה שהמדינה מתכננת לשלול מהם לגרוף רווחים כתוצאה מהשינוי המבני. זאת שכן לפי החוק, כל רווח שהבנקים ירשמו כתוצאה ממכירת אחזקותיהם בבורסה לצד ג' יזכה למס של 100%, וזאת מעבר לשווי הנוכחי של הבורסה המוערך במאות מיליוני שקלים בודדים.
לפי הערכת שווי שנופקה לפני שנה לבורסה, שוויה יכול לזנק מ-400 מיליון שקל למעל 2 מיליארד שקל כתוצאה משינוי מבני כזה, אך הבנקים לא יוכלו לגזור על כך קופון. איגוד הבנקים שכר באחרונה את שירותיו של עו"ד הצמרת, רלי לשם, כדי להתכונן להגשת בגץ בטענה לגזילת זכויות קנייניות.
חסם נוסף למהלך צפוי להגיע מצד ועד עובדי הבורסה, כ-200 במספר, שדורשים לעצמם גם נתח מהשינוי המבני. בכלל זה דורשים העובדים, כי יונפקו להם מניות בבורסה וכי יובטח להם שתנאי העסקתם המפליגים לא ייפגעו כתוצאה מהשינוי המבני, שכאמור כל מטרתו נועד להביא את הבורסה להפוך ליעילה, רזה ותחרותית יותר.
עלות שכר ממוצעת של עובד בבורסה עומדת על 50 אלף שקל בחודש, והם זכאים לתוספות שכר קבועות מידי שנה, בונוסים שמנים והטבות נוספות המקשות על הבורסה לפעול ביעילות.
השבוע נודע כי עקב מחלתו של מנכ"ל הבורסה, יוסי ביינארט, הוא ייעדר מתפקידו. גל לנדאו, המשנה שלו, תחליף אותו. הדבר יכול להקשות על המו"מ מול העובדים, שלא מסתדרים, בלשון המעטה, עם לנדאו המציגה מולם חזית קשוחה.
מטרה מרכזית של הליך שינוי המבנה היא, כאמור, הפיכת הבורסה לגורם תחרותי ויעיל יותר מכפי שהוא היום, המסוגל להוות תחרות משמעותית לבורסות בשווקים בינלאומיים ולזירות מסחר אלטרנטיביות בארץ ובחו"ל. מטרה נוספת של ההליך היא הרחבת בסיס החברות בבורסה והנגשתה למספר גדול יותר של גורמים בעלי זכות מסחר.
מהלך שינוי המבנה יוביל גם להפחתת כוחה של המערכת הבנקאית בבורסה, ובכך להתפתחותה של הבורסה כאפיק מימון חלופי לגיוס כספים על ידי תאגידים. התפתחות זו תתרום רבות למשק ותשכלל את הקצאת ההון בו.
קטר צמיחה מרכזי במשק
שר האוצר כחלון מסר: "מדובר במהלך שיביא לצמיחת המשק, יחזק את הבורסה ויאפשר לה לחזור למקומה הראוי כקטר צמיחה מרכזי של המשק הישראלי. המהלך יפתח את הדלת בפני חברות בארץ ומהעולם, בורסה שתייצר אפיקי השקעה איכותיים לציבור, בורסה שתייצר לציבור גיוון של מקורות חיסכון. המהלך יביא אותנו לעידן של בורסה תחרותית יותר שתוביל להורדה בעמלות המסחר הגבוהות שמשלם הציבור".
יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' האוזר, מסר: "הבורסה היא נדבך קריטי בשוק ההון. הצעת החוק עתידה להפוך את הבורסה בתל-אביב לגורם יעיל ותחרותי, לתרום להגדלת המסחר וההשקעות ולאפשר שיתופי פעולה בינלאומיים. היא תשנה את מבנה הבורסה למבנה המודרני המקובל במדינות המערב, בו קיימת הפרדה בין הבעלות והחברות בבורסה.
"הפרדה זו תגביר את התחרות, תצמצם ניגודי עניינים ותפחית את דומיננטיות הבנקים בבורסה. כל אלה ביחד עם ההקלות הרגולטוריות מיועדים ליצור תנאים אטרקטיביים לחברות להנפיק בבורסה ולמשקיעים להשקיע בה".