הטולוזרים

טולוז נפרדה בראשון בלילה מהיורו. הפאבים עשו קופה, התושבים המקומיים זכו להתחכך בתיירים מכל היבשת, והעיר כולה לבשה חג, כמאמר הקלישאה, אבל נאלצה להגיד שלום אחרי שבליגה פירקה את הונגריה. נמה טולוז נמה, שקט בחוצות.

רגע, החוצות מרעישות. מה זה? 1.30 בלילה, המשחק נגמר מזמן, האזרחים רוצים לישון קצת, אבל שירה אדירה עולה מהרחוב הראשי ונשמעת לרדיוס עצום. נו, אלה בטח הבלגים. בקילומטרים הספורים שבין באצטדיון למרכז העיר הם מילאו בכמויות אדירות כל מקום שמגיש נוזלים אלכוהוליים בכוס כלשהי. לא נותנים מנוחה לרגע, אה?

"אנחנו הטולוזרים!"(צילום: יאיר קטן)

כבר התכוננתי ללכת לישון, אבל הייתי חייב לרדת לרחוב כדי לשמוע קצת על השמחה שלהם. פשוט הלכתי בעקבות הרעש, ומהר מאוד מצאתי את המקור שלו. והייתי צריך לבדוק שאני לא חולם. מעט יותר מעשרה חבר'ה הרעידו את כל טולוז, והם בכלל הונגרים ואירים!

כן, אוהדים משתיים מהנבחרות שסיימו את דרכן באותו יום מצאו את עצמם בפאב פינתי קטן, ומצאו נחמה משותפת בשירה בלתי פוסקת. שניים מהאירים היו בני זוג, דייויד וקים, והיא הראתה בשליפה כישורים מדהימים של קופירייטרית: "אתה רואה מה זה? כל המפסידים של היורו ביחד. אנחנו הטולוזרים".

דייויד עדיין עיכל את ההפסד לצרפת, אבל כבר התחיל להתאושש: "העובדה שהפסדנו לא אומרת שאנחנו לא יודעים לבלות. האמת היא שאני מעדיף את ההפסד הקטן שלנו מאשר את התבוסה של ההונגרים".

"העובדה שהפסדנו לא אומרת שאנחנו לא יודעים לבלות"(צילום: יאיר קטן)

לך תדע, אולי שלכם גרוע יותר. הייתה לכם תקווה, להם בכלל לא.

"גם זה נכון. כבר התחלתי לתכנן בראש את המסע לפריז".

בטח שמתם לב שעוד לא דיברתי עם ההונגרים. יש לכך שתי סיבות מצוינות: הראשונה – בין עשרת האוהדים שלהם שם, הם ידעו במשותף שש מילים באנגלית. השנייה – הם היו כל כך שיכורים, שאי אפשר היה להשיג קשר עין (ואולי הבירה גם מחקה את שתי המילים הנוספות באנגלית שהם הכירו). כמה שיכורים? השעה הייתה כאמור 1.30, המשחק הסתיים ברבע לעשר שעון מקומי, ובזמן שבין לבין נראה שהם שתו בירה את כל חמש דקות.

בירה כל חמש דקות(צילום: יאיר קטן)

ובכל זאת, שווה לנסות. ניגשתי למוביל המקהלה, שכנראה קיבל את התפקיד בזכות העובדה שהיה היחיד שהצליח לעמוד. הוא הסביר לי בקושי מה מילות השיר בהונגרית, אליו הצטרפו האירים (היה קל ללמוד אותו כי הוא חזר בלופ), והיה מיועד ליריבים הבלגים: "יש לכם יופי של שוקולד, אבל אין לכם כדורגל, שה-לה-לה". ברור לכם שבהונגרית זה נשמע טוב יותר.

בינתיים, בחור מקומי בשם ניקולס, שכנראה מקבל אחוזים על הקטע הזה, הצטרף לחגיגה עם חבילת כרטיסים ביד. הוא ניסה לשכנע את החבר'ה לבוא איתו למועדון בשם שנגחאי, הכניסה חופשית. משום מה, נראה לו שהמסיבה שם רק תשתפר אם יוסיף למיקס תריסר אוהדים שתויים. תוסיפו לסצנה מנהל קרקס ויצאנית, ותקבלו סרט של פליני.

כמעט כמו סרט של פליני(צילום: יאיר קטן)

אני לא יודע מה הם החליטו, ברחתי לישון קצת כשהפאב נסגר. אבל יש גם נ.ב. ב-2.15 בלילה פתאום חזרה השירה. אבל הפעם זה היה גדוד בלגי שרצה להראות מי שולט בעיר. ושוב ההונגרים והאירים הפסידו.