השאלות הכי חסרות טאקט שמורות שמעו מהורים
שואלים אם היא יכולה להקפיץ בדרך הביתה את הילד שלהם, מבררים "בעדינות" אם היא בהריון ומנסים להיפגש ביום החופשי שלה כי לא הגיעו ליום הורים ואפילו לא טרחו להודיע. לכבוד סוף שנת הלימודים - ביקשנו ממורות להבין איך עברה עליהן השנה עם ההורים
זהו, הסתיימה לה עוד שנה. המורות והמורים יוצאים לחופש ואנחנו לוקחים אוויר וצוללים לחופש הגדול. אבל רגע לפני הבריכה, הקייטנה והחופשה המשפחתית, ביקשנו מכמה מורות לספר לנו איך זה נראה מהצד שלהן. "רק" שיחה טלפון קצרה בשעה לא הגיונית, "רק" שאלה קטנה בזמן שהן רוצות כבר ללכת הביתה ו"רק" בקשה נוספת ואחרונה.
"הילד גאון, איך את לא רואה?"
המורה ד' שמעה יותר מפעם אחת מהורים את המשפטים הבאים -
- "בבית הילד שלי מושלם, איך זה שבבית הספר יש כל הזמן תלונות?"
- "הילד שלי מחונן, איך את לא רואה את זה?"
- "המסגרת הבית ספרית לא מאפשרת לילד שלי למצות את היכולות והפוטנציאל שלו".
איך את מגיבה?
"אני אומרת - נכון, הילך שלה יצרתי, מתוק, חברותי ויש לו המון כישורים, אבל הוא לא מחונן. מצד שני, ההרגשה של ההורה לא תשתנה. בסך הכול, גם אני אמא וזה חלק מהתפקיד שלנו, לגונן על הילדים שלנו".
כל יום הודעת ווטסאפ מהורה
כששאלנו את המורות עד כמה ההורים משתמשים במספר הטלפון שלהן, התגלה בפנינו עולם שלם של הודעות ובקשות מוזרות. "מישהי שלחה סמס וכשעניתי ושאלתי מי זאת, היא לא הבינה איך לא זיהיתי אותה", אומרת ח'. "הייתה גם אמא ששלחה לי הודעה בזמן שלימדתי שאודיע לילד שלה שהיא מתעכבת בכמה דקות ושיחכה לה ליד השער. כמה ימים אחרי שהעברתי לילד את ההודעה כדי לעזור לה, היא ביקשה שהפעם אעדכן אותו שיגיע הביתה ברגל ושאחותו תחכה לו בבית".
- מה את עושה במקרים כאלו ואיפה עובר הגבול שלך?
"היום נפתח ערוץ תקשורת נוסף עם ההורים. הם שולחים הודעות ווטסאפ באמצע היום ומבקשים שאעביר מסרים לילדים שלהם. זה קורה אחת ליום לפחות, אבל קשה לשים את הגבול בעניין הזה משום שבמחצית הראשונה של היום אני אחראית על הילד והוא צריך להגיע הביתה בשלום. אני מעבירה את ההודעות כי אחרת הילד בבעיה.
"הורים שולחים הודעות ב-7:00 ואז שוב ב-11:00, 11:10 ו-11:25 ולא מבינים למה אני לא מגיבה לווטסאפ שלהם. יש גם כאלו שמתקשרים בשעות לא הגיוניות כמו 22:00".
עוד בנושא:
- חכם ברגע: האמת שמאחורי החופש הגדול
- שעמום החופש הגדול - אפשר גם אחרת
- הסקר הקובע: ההורים שמוכנים לחופש הגדול
ההורים מנסים את מזלם
גם למורה ש' היו כמה סיטואציות לא נעימות עם הורים שלא כיבדו את זמנה הפרטי. "אמא שלא הופיעה לשיחת הורים שנקבעה מראש, הציעה להיפגש ביום החופשי שלי", היא מספרת. "בנוסף, לא אשכח את תחילת דרכי כמורה שעוד ממש לא ידעתי איך לשים גבולות להורים. הייתי מורה צעירה יחסית, בת 25, קבעתי יום כיף עם חברה בשינקין. באמצע השופינג, קבלתי טלפון מאחת האמהות. אני לא זוכרת אפילו על מה שוחחנו אבל היא ליוותה אותי לאורך כל הבוקר - נכנסתי לחנויות, מדדתי, יצאתי, עברתי את כל שינקין יחד איתה בנייד.
"ניסיתי בעדינות לרמוז שזה לא זמן טוב אבל היא לא הרפתה. כל בילוי השישי נהרס לי. הייתי בתחילת דרכי, פחות ידעתי לשים גבולות, בייחוד כשהייתי מורה צעירה והמורים היו מבוגרים ממני, הרגשתי אז כמו מדריכה בצופים. להורים יש נטייה להתקשר בכל שעה, לסמס, הם חושבים שאולי המורה ביום חופשי, אולי יש לה שעת חלון, מנסים את מזלם".
"אין חולצה לבנה"
סוג אחר של הורים הוא אלו ששוכחים לשלוח עם הילדים את הדברים שהמורה ביקשה. המורות נתנו כמה דוגמאות ואמרו שכמעט תמיד יהיה את הילד ששכח להביא משהו.
- "מבקשים תיק מיוחד לטיולים, הילד מגיע עם תיק בית ספר".
- "אני שולחת מייל עם עדכונים מפורטים לגבי מסיבה ומשיבים עליו בשאלה - אז מתי המסיבה?"
- "הילד שכח להביא חוברת או להכין שיעורים - ההורים שולחים לי הודעה - מה לעשות?"
- "שולחים את הילד לטקס בבית ספר עם חולצה אדומה במקום לבנה".
"אמא אחת רשמה לי - 'אנחנו עוברים דירה, לא מצאתי חולצות בצבע לבן'", מספרת ע'. "אני מעדכנת באתר בית הספר, שולחת מיילים עם תזכורות אבל תמיד יהיה לפחות תלמיד אחד שיישכח, או שההורה שפספס".
"הנסיך שלי תמיד בסדר"
יש כמובן גם את ההורים שתמיד מגוננים על הילד שלהם. כמה מהמורות נתנו דוגמאות וסיפרו שיש הורים שמצדיקים אוטומטית את הילד, לא מקבלים לחיוב הערות במחברת קשר ויש כאלו שבאים למורה בטענה ואומרים לה שהם לא מבינים איך היא פגעה ב"נסיך" הקטן שלהם.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
"היום מורים יותר זמינים, ולהורים יש נטייה לגונן על הילד, בייחוד כשמגיע עם תלונה כלשהי על המורה", מסבירה ע'. "הם חוברים אליו, יוצרים מעין חזית אחת כנגד המורה, מגיעים לשיחת בירור עם רצון 'להעניש' כי לא יכול להיות שהילד שלי לא צודק". העמדה הזו יכולה ליצור ניתוק בין ההורה והמורה. ההורה יכול לתמוך בילד באופן רגשי ועדין להיות קשוב, להבין שלמטבע יש שני צדדים ולהימנע משיפוט. לדרוש פתרון מכבד לשני הצדדים".
"יש לך בת בבטן?"
אם עד עכשיו לא הופתעתם מספיק, כנראה שעכשיו זה יגיע עם ההורים שמרגישים חברים של המורה. ביקשנו מכל אחת מהמורות לומר לנו את המשפט שהכי הפתיע אותה, והאמת היא שבצדק לגמרי:
- "אם את כבר יוצאת, תקפיצי את הילד שלי בדרך".
- "נסעתי לחו"ל ואמא שאלה: 'אפשר לשאול אותך כמה עלה, עם מי נסעת, לכמה זמן נסעתם ואיפה טיילתם?'"
- "ירדתי במשקל ואחד ההורים שאל - 'איך ירדת, כמה ירדת, מה בעלך חושב?'".
- "את בהריון? כמה עלית? יש לך בן, בת, תאומים?"
- איך מגיבים בסיטואציות כאלו?
"לפעמים אני עונה שאני לא מעוניינת להיכנס לזה, יש מקומות שאני אומרת שזה לא לעניין, אבל יש אמהות שאני מרגישה בנוח לשתף אותן", אומרת ד'. "ההורים היום מרגישים קרבה ולעיתים לא מבינים את הסיטואציה, שלמעשה, מולם עומדת המורה של הילד ולכן מרשים לעצמם לשאול שאלות פרטיות".
לפנייה לכתב/ת 
