הדבר הגדול הבא: איטליה מוכנה לגרמניה
גדר תיל מרתיעה, גרפיטי שמעטר את הקירות ולהטוטנים על סקייטבורדים. יאיר קטן ביקר במחנה האיטלקי ויצא עם תובנות לקראת רבע הגמר
לפני ארבע שנים, נבחרת איטליה וכל הפמליה המהודרת שלה תקעו יתד באליפות אירופה בלב פארק מיוער ויפהפה בפולין. הם הקימו שם את המחנה, ונהנו משלווה פסטורלית כל הדרך לגמר, שם התעוררו מהאגדה עם ארבעה כדורים ברשת.
הפעם איטליה בחרה במקום קטן מחוץ למונפלייה, ואיזה הבדל עושות ארבע שנים. יש כמה עצים מסביב, אבל משהו מאוד מחוספס מאפיין את המחנה הפעם. הגדר של מגרש האימונים זכתה לתוספת מרתיעה של תיל, ומשטח העפר הגדול המוביל למחנה מארח מתחם של רמפות עבור בני נוער, שמגיעים עם האופניים והסקייטבורדים כדי לרחף. זו אווירה שונה לחלוטין, עם כל הגרפיטי שמעטר את הלוק הצבעוני הזה.
מצד לצד עוברים הילדים, מנסים טריקים חדשים, מכייפים בלי שאף מבוגר ישגיח. וביניהם, על קורקינט קטן ולא משודרג, ניצבת לה ילדה ורודה. היא אולי בת 7. אין בלב שלה שום פחד מהאתגר. היא מתגלגלת מרמפה לרמפה, מנסה קפיצות, חיה את החיים.
טוב, אפשר לסמוך עליכם שהמטאפורה מובנת ולהתחיל לדבר על הנבחרת? כמו אותה ילדה אמיצה, איטליה עברה בלי למצמץ את האתגר הראשון, בית המוות שבו הבטיחה את המקום הראשון אחרי שני משחקים. היא זינקה גם מעל המשוכה הבאה, גבוהה במיוחד, בדמות אלופת אירופה היוצאת ספרד, שנפרדת מהתואר אחרי שתי זכיות רצופות. אבל בשבת יגיע האתגר הגדול מכולם – מפגש ברבע הגמר עם אלופת העולם גרמניה.
הסטטיסטיקה דווקא לצד האיטלקים. הם מעולם לא הפסידו לגרמניה בטורניר גדול, ובאותו יורו ב-2012 איתו פתחנו ניצחו אותה בחצי הגמר. אבל זו גרמניה שונה הפעם, בטוחה יותר בעצמה, כזו שמביאה קבלות.
"הגענו לפסגה רצינית, עכשיו מחכה לנו האוורסט"
במחנה האיטלקי לא עסקו אתמול רק באימונים ובשיחות עם התקשורת – המקום החם היה שולחן הטיפולים. שני שחקנים מרכזיים במערך של אנטוניו קונטה סובלים מפציעות, ולפי רופא הנבחרת אנריקו קסטלאצ'י לא יחלימו בזמן למשחק. הראשון הוא דניאלה דה רוסי, שספג מכה חזקה בירך מול ספרד, ואיתו נמצא בספק אנטוניו קנדרבה, שהחמיץ את שמינית הגמר בגלל מתיחה במפשעה ממנה טרם התאושש. הסיכוי שקנדרבה יחזור אפסי, כך שמטיה דה שיליו או מטאו דרמיאן יפתחו במקומו באגף ימין של הקישור. הבעיה הגדולה יותר היא מרכז השדה, כי המחליף הטבעי של דה רוסי, תיאגו מוטה, ייעדר בגלל צהובים.
מי שכן יפתח בקישור, אלסנדרו פלורנצי, אמר אתמול: "הגענו לפסגה רצינית, ועכשיו מחכה לנו האוורסט". הוא גם התייחס לעובדה שגרמניה נחה יום אחד יותר מאשר איטליה: "מי שצריך את המנוחה הזו הוא לוזר. רק לוזרים משתמשים בתירוצים. יש לנו יתרונות משלנו ועלינו להביא אותם למגרש. כל השחקנים יכולים לשחק תפקיד חשוב".
ושניים שעד כה התפקיד שלהם חשוב במיוחד ועושים מעל ומעבר הם שני החלוצים, גרציאנו פלה ואדר. איטליה ידעה מראש שעל ההגנה אפשר לסמוך, ושבקישור, למרות הפציעות, יש עומק. ההתקפה הייתה הבעיה. הבחירה של קונטה הייתה בין לורנצו אינסינייה אחרי עונת פריצה בנאפולי, סטפן אל-שעראווי המוכשר שחזר לעצמו ברומא, סימונה זאזה שנלחם על מקומו ביובנטוס, וגם צ'ירו אימובילה עמוס העליות והמורדות – ולבסוף בחר בשניים שנראים כמו שילוב מוצלח.
פלה בן ה-30 פרח מאוחר מאוד, והגיע לנבחרת רק לפני שנתיים
אחרי שהפך לסקורר בולט בפיינורד ובסאות'המפטון. הוא לא תמיד שומר על יציבות בהבקעה ולא מגיע למספרים כמו החלוצים הבולטים ביבשת, אבל קונטה אוהב לראות על המגרש את פלה המתנשא לגובה 1.94 מ', שנלחם עם הבלמים הגדולים ונע כמו שצריך. יש לו כבר שני שערים בטורניר, והוא הפך את סימן השאלה לסימן קריאה.
המתאזרח הברזילאי אדר היווה החלטה בעייתית יותר. העונה שלו לא הייתה טובה, בלשון המעטה. המעבר בינואר מסמפדוריה לאינטר בהשאלה לא ממש הצליח, והוא תרם רק שער ליגה אחד לקבוצתו החדשה. והאמת היא שגם ביורו עצמו הפתיחה שלו הייתה מהוססת.
אפשר אפילו לומר שאדר היה השחקן החלש במגרש במשחק מול שוודיה, במחזור השני של בית 5. אבל אז, מעט לפני הסיום, החלוץ הזריז סידר לעצמו מצב במבצע אישי וירה פנימה את שער הניצחון. וזה בדיוק מה שקונטה רואה בו – יש לו כישרון אינדיבידואלי ייחודי, שחסר מאוד בחלק הקדמי.
בדרך למחנה האיטלקי, עוברים בשדרת "מונדיאל 1998" במונפלייה. את אותו טורניר איטליה סיימה ברבע הגמר. הפעם היא מקווה שהחלק האחורי ושני החלוצים שהתבררו כהימור מדויק יקחו אותה רחוק יותר.
לפנייה לכתב/ת 
