ההורים שעבורם כל יום הוא חופש גדול
הילדים של ימית יכולים ללכת לישון מתי שהם רוצים, אצל נטע אין הגבלה על ממתקים וחטיפים, ונני הרשתה לילדיה מגיל צעיר לצפות בטלוויזיה ולשחק במחשב עד שימאס להם. איך חיים בבית כמעט ללא גבולות? ניסינו לברר האם השיטה עובדת
"מאז שהילדים שלי נולדו אני לא מגבילה אותם בכלום. לא בשעות מחשב או טלויזיה, לא באכילת ממתקים ולא בשעות שינה", אומרת ימית אלמליח, אמא לבני 4, 9, 13 ו-15. "האיסור היחיד הוא לא לאכול בחדרים, אבל כאן ההתחשבות היא יותר בניקיון וסדר בבית".
החופש הגדול כבר כאן ועוד רגע כבר תרגישו איך כל כללי הבית מתגמשים ואתם רק רוצים להעביר עוד יום בהצלחה. אבל מתברר שיש הורים שעבורם כל יום הוא חופש גדול והם לא מרגישים צורך להגביל את הילדים שלהם בכלום. נשמע מוזר? בדקנו איך זה עובד.
"אני מאמינה שלכל ילד (ובתכלס, לכל בן אדם), יש מנגנון ויסות פנימי והוא מסוגל לנהל ולווסת את עצמו", מסבירה אלמליח. "ברגע שמתערבים וכופים על הילדים להפסיק פעילות מסוימת, יישאר להם חוסר והם ינסו להשלים אותו בדרך אחרת. מן הסתם ברור שהדרך הזו לא תמיד תהיה חיובית. אני מאמינה שברגע שהורה נותן לילדים שלו חופש ומראה להם שהוא סומך עליהם, הילדים ידעו לעשות את הדבר הנכון.
- נשמע מושלם
"לא אסתיר שלפעמים זה יוצר בעייתיות מסוימת, למשל כשהם נרדמים מאוחר וצריך מאמץ רב להעיר אותם בבוקר, זה נכון במיוחד לשתי הבנות הקטנות. מעבר לכך, לא נאלצתי עדיין להציב גבולות. העצה היחידה שאני יכולה לתת להורה אחר היא לסמוך על הילד. פשוט לסמוך עליו וזה כבר יעשה את העבודה".
"שיאכלו כמה ממתקים שהם רוצים"
"אני לא חושבת שאי פעם קבעתי שאחנך את ילדיי לפיגבולות, אומרת נטע דורון, אמא לילדים בני 10, 14 ו-18. "לדוגמה בנושא אוכל - אני לא מאמינה בהצבת גבולות ואיסורים או התניות. אין לי גבולות בנושא ממתקים גם, מצידי שיאכלו כמה שמתחשק להם. בעיני, כשזה לא נושא למאבק הם ממילא לא ירצו לאכול המון ממתקים".
כיצד החופש הזה משפיע על הילדים שלך?
"אני מאמינה בתקשורת טובה, הבנה ולסמוך על הילד. הילדים שלי עצמאים ודעתנים מגיל צעיר. זה מתבטא ,לדוגמה, בכך שיש להם בטחון לישון מגיל צעיר מחוץ לבית, יכולת לעמוד על הדעה שלהם, להתמודד עם קונפליקטים (מול ילדים ואפילו מול מורים אם יש צורך).
"בנוסף אני מאוד מאמינה בהדגשת החיובי ופחות שימת גבולות ודברים שאסור, כי אני יודעת שאני פשוט לא אעמוד בכך, וההורות לדעתי היא מסע ארוך שחייב להיות עקבי ולא פחות חשוב, כייפי. אני גם לא חושבת שתפקיד ההורה להגיד מפורשות מה מותר ומה אסור כל הזמן אלא לתת כלים לילד להתמודד לבד, שהוא יידע את הגבולות וייחשב לעצמו ואני אהיה שם תמיד ברקע".
- במה את לא מגבילה את הילדים?
"זמן מסך - גלישה, כי גם אני מכורה ואני לא חושבת שזה דבר שלילי, ממילא הם עושים גם עוד דברים בחיים ומסכים זה דבר לגיטימי בעיני. גם בשעה שהולכים לישון אני לא מגבילה. מקסימום אגיד לבת שלי שיש מחר בית ספר ואשאל מה דעתה ללכת לישון. לא מגבילה את הגדולים גם בשעה שחוזרים הביתה מבילוי".
"אם יש משהו שאני מזהה שהמינון שלו מוגזם אני רק מעירה על כך. אני לא לא רוצה ליצור עימותים כדי שלא אמודר ממידע, הרי הילד יכול לתחמן ולשקר אז עדיף להתנהל באופן חיובי ופתוח. יותר מדי הגבלות יוצרות את תחושבת ה'אנטי'. בסיכומו של דבר אני חייבת לסמוך על ילדיי, לשם אני תמיד מכוונת".
אולי יעניין אותך גם:
השאלות הכי חסרות טאקט שמורות שמעו מהורים
חכם ברגע: האמת שמאחורי החופש הגדול
- מתי נתקלת בבעיות בעקבות החופש שהילדים מקבלים ממך?
"היה פעם עניין בנושא צביעת שיער לצבע לא הכי שגרתי, מה שגרר עימות קשה מול מנהל בית הספר. נתתי לילדה להתמודד עם כך בעצמה, היא בישלה דייסה שידעה שנוגדת את חוקי בית הספר, אז שתתמודד. אני לא הייתי קושרת בין צבע שיער מסויים לבין בעיית משמעת אבל זה כבר נושא לכתבה אחרת".
- האם קרה שנאלצת להציב גבולות בנושא מסוים?
"לעיתים אני מבהירה למי מהם שאני לא יכולה לגבות אותם מול המורה או מול סיטואציה מסויימת אחרת, שאני חושבת שהיא לא התנהגה כמו שצריך ושהצד השני צודק. לכן אני מיישרת קו ומסבירה מדוע לא אגבה אותה ומה אני ממליצה שתעשה.
"יש אצלנו גבולות בכל הקשור לאהבת לרעך כמוך. הילדים שלי יודעים שאסור להשפיל או לפגוע באחרים, וזה תנאי בל יעבור אצלי. השאיפה שלי היא שהילדים יהיו מאושרים ויצליחו חברתית. זה יותר חשוב לי מאשר שיביאו ציונים טובים הביתה (בסופו של דבר הם גם עושים זאת אבל זו לא מטרתי בהורות). ילד מאושר עם הכוונה ואמונה תמידית בו יצליח בחיים, אני משוכנעת בכך".
"תמיד פניתי להיגיון שלהם"
לויקי נני יש כבר ילדים גדולים, בני 18 ו-23 אבל מאז ומתמיד היא לא הגבילה אותם. "כשהיו קטנים ראו טלויזיה כמה שרצו וגם שיחקו במחשב בלי הגבלה. לא ראיתי צורך לאסור עליהם או להגביל אותם, היה לי חשוב שיהיו מסוגלים להחליט לבד, שיהיו עצמאים בהתנהלות היומיומית שלהם. יש כאלה שיגידו שילד קטן לא יודע להחליט לבד, אני החזקתי בדעה אחרת. הם ידעו מאוד יפה להקים את עצמם ממחשב ולהתנתק מהמסך של הטלויזיה ולצאת להשתולל בחוץ עם החברים.
"הייתי צריכה להזכיר להם שיש להם שיעורי בית, אבל לא התעקשתי על שעה מסוימת. הם דאגו להכין את השיעורים לבד מגיל מאוד צעיר".
.jpg "(צילום: אלבום משפחתי)")
"הבן הגדול היה מכור למשחקי מחשב ברשת שנים רבות. תחילה קצת דאגתי לו, חששתי שהוא תקוע מדי בעולם הוירטואלי, אך מהר מאוד גילינו שבעקבות המשחקים האלה רמת השפה האנגלית שלו עלתה פלאים, הוא היה בין הראשונים בכיתה. כיום הוא קורא, כותב ומדבר באנגלית מאוד גבוהה, וזאת, ללא ספק, עקב חשיפה ממושכת לסביבה דוברת אנגלית".
- במה כן הגבלת? אם יש בכלל משהו כזה?
"התעקשתי על שפה תקנית והיעדר סלנג וגסויות. עד לגיל מסוים, כמובן, אז כבר סמכתי עליהם שהם ידעו להתאים את הדיבור שלהם לסביבה. התעקשתי על הרגלי ניקיון, על סדר ועל אכילה בריאה. התעקשתי שיאכלו ארוחה לפני שעוברים לקינוחים. אבל נתתי להם לבחור לבד מה יאכלו".
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
האם פעם נתקלת בבעיות?
"ברור. היו פעמים ששניהם הלכו לישון מאוחר, כי כך החליטו, ובבוקר היה להם קשה מאוד להתעורר לבית ספר, למשל. איך פתרתי? כרגיל, בשיחות והסברים. בדוגמה אישית. בהסבר מפורט על שעות השינה הנחוצות בכל גיל. תמיד פניתי להיגיון שלהם, לא בצורה מתנשאת, אלא חברית. זה עבד, למרבה הפלא".
איזו עצה אחת חשובה או טיפ את יכולה לתת להורים אחרים?
"כדאי לזכור שאדם היא חיה חברתית, והילדים מחקים אותנו, אם אנחנו רוצים או לא רוצים. תראו להם איך אתם מסתדרים עם כל המגבלות שיש לכם בחיים, ועדיין מצליחים להיות מאושרים. בנאלי? אולי. אבל לעניות דעתי, אין דרך אחרת".
כמו שדואגים לאוכל צריך שיהיו גבולות
"תפקידינו כהורים הוא להעניק גבולות בדיוק כמו שאנו מעניקים חום, אהבה ואוכל", אומרת תמר כהן-לביא, מנתחת התנהגות ומדריכת הורים. הגבול מכין את הילדים לחיים ודרכו הוא לומד לדחות סיפוקים ולהתאפק. כאשר הגבול מוצב מתוך מערכת יחסים של תקשורת ואמון, הילד מרגיש שיש לו על מי לסמוך ומתחשבים בצרכיו, הוא מבין שהוריו שומרים עליו.
"הגבול לא נוחת עליו משמיים אלא ההורים מיידעים ומסבירים מדוע קיימת הגבלה מסוימת. הגבול תמיד יוצב כאשר מאחוריו קיים צורך או ערך ולא כי להורים התחשק פתאום להתעלל בילדים ולהגביל אותם סתם כך. למשל הורה שמחליט להגביל את שעות המסכים עושה זאת כי הוא יודע שללא הגבלה הילד שלו יתמכר למסך ועל מנת שהם יבלו, יצחקו וידברו אחד עם השני או שהילד יפגש עם חברים לא רק דרך המסך יש לעיתים להגביל את זמן הצפייה במסכים.
"ילד שגדל בבית בו ניתן לו חופש הפעולה לבחור ללא הגבלה, בדרך כלל יחוש חזק מהוריו ולמרות שיש ריגוש בתחושה הזו. היא דווקא מחלישה אותו מכיוון שבעומק ליבו הוא יודע שהוא לא מסוגל להתמודד עם המציאות לבד ושהוריו אינם מהווים הגנה אמיתית".
- האם גבולות יכולים להשתנות?
"כאשר הילדים שותפים לתהליך הצבת הגבולות הם מבינים כי קיים שיח בבית, הגבולות הם דינאמיים ומשתנים בהתאם לצרכי הילד, גילו ולמצב הסביבתי.
"למשל שעות שינה. עלינו כהורים לוודא שילדינו ישנים את כמות שעות השינה לה הם זקוקים אחרת הם יפגעו מבחינה נויורולגית, העייפות תגדל ותשפיע על חוסר ריכוז, חוסר סבלנות ועוד. על מנת שגבול יהיה יעיל הקפידו לומר הרבה יותר 'כן' מאשר 'לא'. חשוב לציין שגבול אינו מדכא את הילד ובתוך הגבול יש לו חופש פעולה לבחור ולקבל החלטות".
לפנייה לכתב/ת 
