5 תכונות אופי חיוביות שמזיקות לכם בעבודה

האמירה "פרפקציוניסט" בתגובה ל"ספר על תכונות שליליות שלך" בראיון עבודה הפכה לקלישאה שמרואיינים רבים בוחרים בה, כיוון שהיא נתפסת כאמירה חיובית במסווה. בינינו, המראיינים לא קונים את זה ובפועל, פרפקציוניזם מופרז היא אכן תכונה בעייתית, מכיוון שבכדי להצליח בעבודה חשוב לא רק שהמשימה תעשה בצורה טובה, אלא גם בזמן סביר, ותוך יכולת לשלב בין משימות.

למשל, עובד עם פרפקציוניזם "בריא" יעשה את עבודתו על הצד הטוב ביותר, אך גם ידע להבדיל בין עיקר לתפל ו"לעגל פינות מדי פעם". אומנם יהיו לו מדי פעם טעויות וכשלים, אבל הסך הכל יהיה טוב. לעומת זאת, פרפקציוניזם בעייתי יתאפיין בנוקשות, והקפדת יתר גם על פרטים שוליים.

התוצר של הפרפקציוניסט יהיה נהדר אם הוא יצליח לסיים את העבודה, אבל זה ייקח לו זמן רב, משימות אחרות יוזנחו, והוא יתקשה לעבוד בצוות אם לא יסכימו לפעול בדיוק בדרך שלו. יתכן שהוא יהיה עצבני ולא נעים לעמיתיו לעבודה, בין אם בשל לחץ הנוצר מכך שאינו מצליח לעמוד במשימותיו, ובין אם מכיוון שהוא מתמרמר וכועס על כך שאחרים לא מחזיקים בסטנדרטים הגבוהים שלו.

רשמו משימה או מספר משימות שאתם עושים בצורה מדוקדקת יתר על המידה (לדעתכם ו/או לדעת אנשים שעובדים איתכם). לאחר שאיתרתם משימה כזו, עשו אותה פחות "מושלם" ממה שאתם רגילים. למשל, אם כתיבת מייל קצר לוקחת לכם 10 דקות כי אתם רוצים שהניסוח יהיה מושלם, ואחרי הכתיבה אתם בודקים 3 פעמים, הקציבו 7 דקות לכתיבה ובדקו פעמיים. לאחר שתצליחו לבצע זאת ולהרגיש יחסית בנוח עם כך, הפחיתו עוד. עשו זאת עם עוד משימות.

2. הססנות יתר

שיקול דעת ואחריות הם נכסים חשובים בעבודה. כמו הססמא "עדיף לאבד רגע בחיים מאת החיים ברגע", גם בעולם העבודה שווה להשקיע כמה רגעים או יותר מכך בניתוח המצב ואסטרטגיות הפעולה הנכונות כדי לבחור מראש באסטרטגיה שיש סיכוי גדול שתוביל לתוצאות טובות. מצד שני, התלבטויות על דברים שוליים או התלבטויות ממושכות מדי, גם אם הן נוגעות לנושאים מהותיים, יובילו להאטה, חוסר יעילות, ועד לקיפאון מוחלט.

אם אתם מוצאים את עצמכם מתלבטים לעיתים קרובות וזמן רב בצורה שפוגעת בתפקוד שלכם, הגיע הזמן לעבוד על קבלת ההחלטות שלכם. התמקדו תחילה בהחלטות קטנות, למשל מה ללבוש בבוקר, והתאמנו על קבלת החלטות במהירות וביצוען גם אם אתם מרגישים מוטרדים. ככל שתתמידו, תחושת הטירדה תפחת ותתחילו להבין שההחלטות לא חשובות כפי שאתם מתארים לעצמכם.

(צילום: shutterstock)

3. פזיזות ואימפולסיביות

הצד השני של הסעיף הקודם הוא החלטיות. עובד טוב ידע לקבל החלטה בזמן סביר, אחרי ששקל את היתרונות והחסרונות של הצדדים השונים, וידע גם מתי לפעול באוטומט, מבלי לשקול את דרך הפעולה הנכונה, כשהוא מיומן בנושא או כשהדרך הנכונה ברורה לו. לעומת זאת, החלטיות יתר עלולה להוביל לקבלת החלטות פזיזה ולפעולה אימפולסיבית. כך למשל, אפשר לקבל הצעה כספית מספק מבלי לבדוק הצעות נוספות או להתמקח, פעולות שיכלו להפחית משמעותית את ההוצאה.

כשאתם ניגשים לביצוע משימה שאינכם עושים באופן יומיומי, עצרו רגע, קחו דף וכתבו את דרך הפעולה שלכם ומה התוצאות הצפויות. לאחר מכן כתבו עוד שתי דרכי פעולה לפחות ואת התוצאות האפשריות שלהן. כתיבה זו תאפשר לכם "לפתוח את הראש" ולהתאמן בחשיבה על דרכי פעולה נוספות. בנוסף, עצם העצירה וכמובן, כתיבת התוצאות תלמד אתכם לשקול את היתרונות והחסרונות של דרך הפעולה שלכם לפני שאתם מתחילים.

"אין הנחתום מעיד על עיסתו"; אמנם חשוב לשמוע את דעת האחרים, ולא להיות בטוח מדי בעצמך. מצד שני, אם יש לך רעיון טוב אבל אינך בטוח בעצמך, בהחלט יכול להיות שלא תעלה אותו, או שתסוג אחורה מיידית אם מישהו יפקפק בו. הדבר יוביל לכך שגם אם העובד יצירתי ומוכשר מאוד הוא לא יממש את הפוטנציאל שלו ועלול לעבור כבינוני.

עובד כזה יתקשה גם בלקיחת קרדיט על דברים מוצלחים שעשה, לא ידבר על כך, ויטה לבטל שבחים במידה ויהיו. אם שאר העובדים והמעסיקים מאוד קשובים ומתחשבים, יתכן שישימו לב לכישוריו, אבל פעמים רבות אנשים מתייחסים ברצינות למה שהאדם אומר על עצמו. אם תגיד על עצמך אמירות שליליות שוב ושוב, ולא תציין דברים חיוביים שעשית - האנשים שעובדים איתך יאמינו לך.

בשלב הראשון, שים לעצמך משימה לעצור את עצמך כשאתה עומד להגיד אמירה שלילית או מבטלת על עצמך. בין אם מיוזמתך, או בתגובה לפעולה או אמירה של אדם אחר. תעד את הפעמים שלא הצלחת, ובסוף כל יום תראה כמה פעמים ביקרת את עצמך או הקטנת בערך עצמך. אם אתה מקבל פידבק חיובי, עצור, אל תתנגד, תגיד תודה וחייך בנימוס גם אם אתה ממש רוצה להסביר לצד השני למה הוא טועה ומה שעשית לא ראוי לשבח.

5. נוקשות

בצד השני, חשוב שתהיה לך דעה ותדע להביע אותה, אבל חשוב גם לדעת מתי לוותר. יכול להיות שהרעיון שלך נהדר, אבל הבוס שלך חושב אחרת. אם הסברת לו את דעתך והוא עדיין החליט ללכת בקו אחר, לא בטוח שלהתווכח איתו יהיה הדבר הנכון לעשות. תבחר את הקרבות שלך, לפעמים טוב להתעקש, אבל אם אתה מתעקש ומתווכח עם עובדים אחרים על כל צעד ושעל בסופו של דבר תתיש אותם וימאס להם מהנודניק שחייב להיות צודק.

תתאמן בלא לנצח בויכוח או לא להביע את דעתך גם אם אתה ממש צודק או שהצד השני לא יודע על מה הוא מדבר לדעתך. אתה יכול להתחיל בדברים שאינם מהותיים לעבודה, למשל להביע דעה שאתה יודע שתעורר דיון בשיחת חולין ופשוט להקשיב למה אחרים אומרים מבלי להביע את דעתך, או להתחיל להביע טיעונים, וכשהדיון מתלקח לעצור ב"טוב, בוא נסכים שאנחנו לא מסכימים".