מה יש להודו להציע ליצואנים הישראלים
מאז כינון ממשלתו של מודי בהודו לפני כשנתיים, פרחו היחסים בין המדינות והיצוא הישראלי למדינת הענק זינק בכל הענפים. אך על פי נתוני מכון היצוא, חלה ירידה של כ-14% ביצוא להודו מאז תחילת 2016. האם זו תחילתה של מגמה חדשה ומדאיגה, ומה יש לישראלים להציע להודים?
האם היצוא להודו יביא את הישועה ליצוא הישראלי? עד לפני שנתיים, על רקע ההאטה במשק ההודי נכחנו בנסיגה מגמתית ומתמשכת בביקושים של הודו לסחורות מישראל.
מה יש לברזיל להציע ליצואנים הישראלים?
איך מוכרים לסינים דרך עליבאבא?
או"ם שמום? איך אפשר לעשות עסקים עם האו"ם
אך עם ההתאוששות הכלכלית המרשימה ועם כינון הממשל החדש במדינה, חל שיפור ניכר בהיקפי הסחר בין המדינות המתבטא בגידול חד גם בהיקפי היצוא. בשנת 2015 רשם היצוא של ישראל להודו, גידול דו-ספרתי חד של כ-21% בהשוואה להיקפו ב-2014 עם יצוא כולל של כ-1.3 מיליארד דולר. נתונים אלו שפורסמו על ידי מכון היצוא, סייעו לכך שבסיכום 2015 היצוא הכולל של ישראל לעולם אמנם ירד, אך במידה מתונה יותר בזכות העליה החדה ביצוא למזרח.
אולם, מאז תחילת 2016 נראה כי השתנתה המגמה. בחודשים ינואר-אפריל 2016 עמד היקף הסחר של ישראל והודו, על כ- 640 מיליון דולר, ירידה של כ- 14% לעומת התקופה המקבילה ב-2015, אז הסתכם הסחר בכ-750 מיליון דולר. יצוא הסחורות של ישראל להודו רשם במהלך תקופה זו ירידה של כ-16% להיקף של כ-385 מיליון דולר בעוד יבוא הסחורות רשם ירידה של כ-11% להיקף של כ-255 מיליון דולר.
הנספח הכלכלי של ישראל בדלהי ברק גרנות, שהתראיין בשיחת סקייפ לאולפן ynet מסביר, שלמרות הנתונים, יש יציבות ביצוא להודו. "אם ניקח את הנתונים האחרונים של משרד הכלכלה, אנחנו מדברים פה על יציבות – סביב 2.2 מיליארד דולר ביצוא", הוא מרגיע. "אנחנו אופטימיים כי יש פה מגמה חיובית מצד ההודים".
כשנשאל גרנות על הנתונים שפורסמו לאחרונה שכן מצביעה על ירידות, אומר, כי דווקא עם הודו העסקים ממשיכים כרגיל. "אפשר לומר שהיחסים החשאיים שהתקיימו עם הודו מאז 1992 יצאו מהארון. היום גורמי ממשל ואנשי עסקים לא מתביישים להיות בחברת יצואנים ישראליים, אנשי עסקים וגורמי ממשל ואנחנו מייחסים את זה לראש הממשלה בשנתיים האחרונות - מודי - שהוא אוהד גדול של ישראל. הוא כבר התבטא בעבר ואמר שיש שתי מדינות שהוא מעריץ - יפן וישראל".
הכירו כמה מהחברות הישראליות שעושות את זה, בהודו
ויש לא מעט הצלחות לצד ביקורת. חברות עימם שוחחנו מציינים כי הודו היא אכן הזדמנות ללא מעט חברות ישראליות. אחת מהן היא, "אופק עיבוד שבבי" - חברה משפחתית שהוקמה בראש העין, העוסקת בתחומי הביטחון והתעופה ומייצרת מוצרי מתכת מדויקים ומתוחכמים המשתלבים בייצור מטוסים בארץ ובעולם. חלקי אופק טסים במטוסי בואינג, במטוסי F16 ואחרים. לאחרונה, פתחה החברה מפעל נוסף בהודו.
"הידע הישראלי, הוא מהמובילים בעולם והוא בעל מכירה למדינות שבהם הידע אינו ברמה זו", אומר גבע בלכר, סמנכ"ל השיוק והפיתוח העסקי בחברה. "אופק השכילה להשתמש בידע זה כנכס ולהיכנס לשותפות עסקית בהודו בהקמת מפעל חדש ומודרני, המספק מוצרים לתעשיית הביטחון והתעופה של חברות בין לאומיות. לולא הידע הישראלי, היה צורך בהשקעות כספיות מסיביות מצידנו ומצד ההודים כדי להגיע לאותה תוצאה עסקית".
המפעל בהודו, לדברי בלכר, נוצר בין היתר כדי לעזור לתעשיות הביטחוניות בארץ לממש את המחויבות לקניות גומלין. כידוע, חברות ישראליות מוכרת מערכות ביטחוניות לממשלת הודו במיליארדי דולרים ובתמורה מחייבת הממשלה ההודית את ישראל לרכוש בחזרה מוצרים מתעשיות הודו בסכומים גבוהים.
יש קשיים ביצוא למדינה מבחינה בירוקרטית ורגולטורית?
"הקשר המסחרי עם הודו אינו פשוט, בעיקר בגלל שאין הסכמי סחר חופשי בין המדינות ועלויות המכס מקשות על ניהול קשר עיסקי רציף וכלכלי", הוא אומר. "הנושא מכביד מאוד ומעכב מאוד את העבודה השוטפת. זאת בעוד שהיחסים העסקיים בין הודו לישראל נמצאים בנקודת שיא".
לאחרונה פורסם על ירידות חדות ביצוא הישראלי. האם אתם מרגישים את זה? ובכלל איך אפשר לקדם לדעתך את היצוא הישראלי?
"אכן יש ירידה בייצוא הביטחוני באופן משמעותי וזו רק ההתחלה", מבהיר בלכר. "אנחנו חושבים שמדינת ישראל לא שמה את התעשייה בראש מעייניה ולא מייחסת לה חשיבות" בלכר לא מדבר על תעשיית עתירת הידע, כדוגמת הייטק, אלא על כל השאר. "לצערנו מדינת ישראל איננה מחייבת חברות זרות ברכש גומלין. כלומר - שעל כל הזמנה שמדינת ישראל רוכשת מחברה זרה מחו"ל, (כדוגמת הרכישה של הצוללות מגרמניה בהיקפי ענק) תהיה החובה לבצע אחוז מסוים של ייצור בישראל. בדיוק כמו שעושות ממשלת ארה"ב וממשלת הודו בכדי לחזק את התעשייה".
"לצערנו, כל העבודה מישראל בורחת למדינות שונות, ואם לא נתעורר במהרה, התעשייה הישראלית תמצא עצמה במשבר גדול שלא היה כאן בעבר. לדבריו אין בישראל מספיק חינוך טכנולוגי, אין שיווק לתעשייה ואין עידוד מספיק גדול ליצואנים קטנים ובינוניים.
אתם משתתפים בתערוכות בביתן הלאומי של מכון היצוא?
"אכן, מכון הייצוא עוזר מאוד בכל נושא התקשרות והשיווק לחו"ל. בזכותו אנחנו יכולים ליצור קשר עם כל יעד בעולם ובקרוב נשתתף במשלחת של קבלני משנה ישראלים לחברות מובילות בגרמניה , בנוסף אנחנו גם מנסים גם ליצור קשרים באופן ישיר".
היצוא המסורתי
ביצוא המסורתי מצאנו את חברת מיאל אימפקס (1986) בע"מ, שהחלה לפני כשלוש שנים לייצא כמויות גדולות של תמר מג'הול להודו. החברה מאז היווסדה באמצע שנות השמונים, מתמחה ומובילה בתחום הייבוא של חומרי גלם לתעשיית המזון בארץ. בד בבד משלבת החברה פעילות ייצוא ענפה של תמרים, גרעיני חמניות וגרעיני אבטיח למדינות האיחוד האירופי, המזרח וארה"ב.
האם אתם מרגישים את הירידה ביצוא?
"חד משמעית כן", מבהיר. "לזה נובע ממספר גורמים: תחרות מקומית. אין בקרה, חסמים על יצואנים ומשווקים, ותחרות עולמית. מדינות מזהות את פוטנציאל המג'הול ומתחילות בגידול עצמאי. תוסיף לזה גם את שערי המט"ח וההאטה בכלכלה העולמית", אומר קרקו שמקווה כי החברה תצליח להתגבר על קשיים אלו ולצמוח בשוק ההודי.
אך כאמור, אחד מענפי היצוא המשמעותיים ביותר להודו, היה ונותר ענף הביטחון ובין ישראל להודו נתמו כבר עסקאות במיליארדי דולרים. אחת מהחברות הקטנות יחסית המייצאות להודו, היא חברת קורנר-שוט, המייצרת כלי נשק. החברה פיתחה את ה"קורנר שוט" - רובה שמיועד ללחימה בשטח בנוי והרובה יורה מעבר לפינה, תוך הישארות היורה מאחורי מחסה וכך מקטינה את הסכנה למפעיל הנשק. "החברה מייצרת מגוון פתרונות של מוצרים ביטחוניים על פי דרישת הלקוח - וכמו כן את סדרת רובי הגלבוע בקליברים שונים", אומר מיקי שוהם איש המכירות של החברה.
לדבריו, ההודים הבינו שהמוצר הזה הוא מציל חיים. "זה כלי נשק שמיועד להציל חיים. היום, כשהלחימה עברה ל'ג'ונגל העירוני', הנשק הזה יכול להציל חיים. הוא למעשה, סוגר פער מודיעיני שקיים בשטח מבלי לסכן את חייו של הלוחם. במקרה של הודו, מדגיש שוהם. "ישנה דרישה לייצור 30% מהכלי שם. לכן נוצרה שותפות שמאפשרת הרכבה של הכלי, כמו גם שירותי מעבדה בהודו".
ומה עם הבירוקרטיה ההודית
"זה לא חדש ולא סוד שהבירוקרטיה בהודו קשה", מוסיף הנספח ברק גרנות. "הממשל החדש בהובלת ראש ממשלת הודו - מודי, בהחלט מקדם תהליכים להסרת חסמים של עשיית עסקים. הגישה של הממשלה החדש מאוד מקלה, עם הרבה רפורמות שיוכלו לסייע. אני ממליץ ליצואנים שרוצים לפעול בשוק ההודי, לפנות למערך הנספחים של מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה ולהסתייע במגוון הכלים שיש לנו".
"חייבים להצטייד בהרבה מאוד סבלנות, להבין שזה מרתון ולא ריצה למרחקים קצרים", מוסיף. "אך לא פחות חשוב, לראות איך מתאימים את המוצרים ואת הידע ואת היכולות הישראליות לצרכים של השוק ההודי".
