סוד של 25 שנה: בוסניה מגלה כמה מוסלמים יש
במשך שנים פחדו במדינה שנקרעה ממלחמה בשנות ה-90 לערוך מפקד אוכלוסין ולגלות כמה תושבים חיים בה באמת היום, וכמה מהם מוסלמים, סרבים וקרואטים. הסיבה: החשש לאבד כוח במערכת השלטונית, שבה יש מכסות אתניות. היום, שני עשורים אחרי המלחמה, האמת נחשפה
מספרם של הסרבים בבוסניה פחת וגם גודל האוכלוסייה הכללי של המדינה צנח בכ-20% מאז מלחמת בוסניה באמצע שנות התשעים, וכעת מונה אוכלוסיית המדינה 3.5 מיליון בני אדם בלבד לעומת 4.4 מיליון ב-1991. כך עולה מנתוניו של מפקד האוכלוסין שהתפרסמו היום (ה'), נתונים שציפו להם זמן רב ושעשויים להשפיע על עתיד המדינה השסועה.
המפקד שנערך ב-2013 נתפש ככלי חיוני לצורך תכנון כלכלי וסוציאלי, אבל הסרבים החיים בבוסניה חוששים שתוצאותיו עלולות להשפיע לרעה מבחינתם על המערכת השלטונית העדינה שנקבעה בבוסניה בהסכם השלום של 1995, מערכת שלטונית המחלקת את הסמכויות בין שלוש הקבוצות האתניות העיקריות שחיות במדינה - סרבים, קרואטים ובוסניאקים מוסלמים.
מחלוקות בנוגע להשפעה שצריכה להיות לנתונים על האוכלוסייה שחיה ברפובליקה הסרבית האוטונומית בבוסניה, שבה יש רוב סרבי, ועל תושבי הפדרציה שבה חיים יחד קרואטים ומוסלמים בוסניאקים, גרמו לכך שפרסום התוצאות עוכב במשך שנתיים, עד היום.
מנהיגי הרפובליקה הסרבית בבוסניה חוששים שתוצאות המפקד, שנערך על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של בוסניה, יפחיתו את מספר הסרבים שרשאים לעבוד במוסדות השלטון המקומיים והארציים ובכוחות הביטחון.
מהתוצאות שהתפרסמו היום עולה שכמחצית (50.11%) מהאוכלוסייה בבוסניה היא בוסניאקים מוסלמים – עלייה לעומת 43.5% ב-1991, השנה שבה נערך מפקד האוכלוסין האחרון, לפני התפרקות יוגוסלביה והמלחמה שבה נהרגו 100 אלף איש ושני מיליון נעקרו מבתיהם. הסרבים הם 30.8% מאוכלוסיית בוסניה – ירידה מ-31.2% ב-1991. הקרואטים הם 15.4% מהאוכלוסייה, ירידה מ-17.4% ב-1991. שאר התושבים משתייכים למיעוטים אתניים או לא הצהירו על השתייכות לקבוצה זו או אחרת.
האיחוד האירופי דחק בבוסניה במשך זמן רב להתחיל לפרסם את המידע ולעשות זאת עד 1 ביולי, אם המדינה רוצה שהאיחוד ישקול את בקשת החברות של בוסניה שנשלחה אליו בפברואר. המחסור במידע על תושבי בוסניה הקשה עד כה לפתח אסטרטגיות כלכליות, דמוגרפיות וסוציאליות ומנע מהרשויות לספק מידע אמין הדרוש להערכת כוח הקנייה של בוסניה, רמת החינוך ועניינים אחרים.
חלוקת הכוחות השלטונית בבוסניה נקבעה במסגרת הסכם דייטון מ-1995, הסכם השלום שאפשר את סיום מלחמת בוסניה אולם הקשה מאוד על התפתחות בוסניה מאז בשל צורת הממשל המסורבלת שיצר. לפי ההסכם, כל אחת משלוש הקבוצות האתניות המרכזיות בבוסניה - סרבים, קרואטים ובוסניאקים - קיבלה מקום בשלטון בהתאם לגודלה כפי שהשתקף במפקד של 1991. שינויים בגודל של כל קבוצה אתנית בשני העשורים שעברו מאז עשויים להשפיע על מקומה בשלטון בעתיד.
ערב המפקד הביעה כל אחת מהקהילות בבוסניה חשש מפני האפשרות שהייצוג שלה במוסדות השלטון ובמשרות הציבוריות, המבוסס על מכסות אתניות, יפחת. הצדדים
הלוחמים לשעבר ניהלו בימים שלפני המפקד קמפיינים אגרסיביים בתקווה שלא לאבד מכוחם - ואולי אף להגדילו. מנהיגים פוליטיים ודתיים קראו לבוחריהם ולציבור שלהם להצהיר על המוצא האתני ועל האמונה שלהם והציגו זאת כ"חובה לאומית".