קשר משפחתי / לקראת בלגיה – וויילס
פלישת האוהדים שמעבר לגבול, חובת ההוכחה של האחים לוקאקו, הורי המגן הוולשי שישמחו להפסיד את חתונת בנם והחזרה הביתה של אדן הזאר. הסיפורים מאחורי המפגש הערב (22:00) בין וויילס לבלגיה ברבע גמר יורו 2016
באצטדיון יש רק כ-50 אלף מקומות, ואחרי חלוקת כרטיסים מאסיבית לפונקציונרים שונים אפשר להניח ששליש בלבד ממנו יהיה מלא באוהדים בלגים, אבל העיר ליל עצמה מתכוננת למה שמכנים פה בכותרות העיתונים "הפלישה הגדולה". לפי ההערכות, בערך 150 אלף אוהדי בלגיה חצו ויחצו היום את הגבול בין שתי המדינות כדי להיות כאן, קרוב לשחקנים, במטרה לחגוג ברחובות ליל עלייה לחצי גמר של טורניר גדול לראשונה מזה 30 שנה.
הם עושים את הדרך בכל כלי תחבורה אפשרי – רכבים פרטיים, אוטובוסים, רכבות – ובעצם הולכים כמעט להכפיל את אוכלוסיית ליל. מדובר במחזה נדיר. תתארו לכם את כל אוכלוסיית רמת גן, כל התושבים עד האחרון שבהם, מרוקנים את העיר בדרך למדינה אחרת.
בתקשורת המקומית במחוז הצפוני של צרפת, שליל היא העיר המרכזית בו, מספקים מפות שמראות לתושבי העיר להיכן לא כדאי להם להתקרב היום, בעיקר בשעות הערב. לא מחשש לחוליגניזם, אלא פשוט מחוסר מקום וחשש לצפיפות במרכז העיר. "בלגיה היא היום משפחה אחת גדולה", אמר אחד מהאוהדים שהגיעו מוקדם בבוקר, בשיירת הרכבים הראשונה, "משפחת השדים האדומים".
האחים לוקאקו נגד העולם
משפחה – המילה הזו נשמעת בצורות שונות לקראת המשחק ואחת הסיבות היא האפשרות שכנראה תתממש ששני אחים ישחקו הערב יחד. לא אחד נגד השני, כמו במקרה האחים שאקה האלבנים-שווייצרים, אלא יחד בהרכב בלגיה. האחים לוקאקו מתכוננים לשתף פעולה על המגרש ולא רק לחפות אחד על השני מחוץ אליו, כפי שנאלצו לעשות בעבר.
את רומלו לוקאקו, חלוץ אברטון ומי שאמור לספק את השערים בחוד הנבחרת, כולם מכירים. אחיו, ג'ורדן לוקאקו, מוכר פחות מחוץ לבלגיה כיוון שהוא משחק באוסטנד הקטנה. אבל הערב, אם לא תהיה הפתעה, גם ג'ורדן יקבל מקום בהרכב. אז יהפכו הלוקאקואים לצמד האחים השלישי בהיסטוריה של נבחרת בלגיה בטורניר גדול. קדמו להם האחים אמפנזה ומילקאמפס.
הסיבה מצערת, לפחות עבור הבלגים. יאן ורטונגן, מגן-בלם טוטנהאם ואחד השחקנים החשובים בנבחרת, נפצע אתמול בבוקר באימון וכמה שעות מאוחר יותר התברר שלא ישחק יותר בטורניר. בלגיה תחסר שחקן הגנה נוסף, תומאס ורמאלן המושעה, כך שהחלק האחורי נראה שביר. ג'ייסון דינאייר, שהציג יכולת טובה העונה בגלאטסראי, אליה הושאל ממנצ'סטר סיטי, יחליף את ורמאלן במרכז ההגנה. לוקאקו יוצב במקום ורטונגן בצד שמאל.
בבלגיה חוששים מחוסר הניסיון של לוקאקו, שרשם רק הופעה אחת במשחק רשמי, מול אנדורה החלשה, אבל המגן הצעיר רגיל להדוף ביקורות וספקות. הוא סיפר השבוע על העובדה שמשפחת לוקאקו – אב המשפחה גם היה שחקן בבלגיה והופיע בנבחרת זאיר - תמיד סופגת אש ושאוהבים לזלזל בה.
הסיבה העיקרית היא שהאח הגדול והמפורסם, רומלו, לא תמיד מראה בנבחרת את היכולת מהליגה האנגלית. "אם קוראים לך 'לוקאקו' אתה תמיד צריך להוכיח יותר", אמר ג'ורדן, שגם הצליך לעורר עניין עם האמירה שגארת בייל, היריב שלו הערב, טוב יותר מאדן הזאר, החבר לנבחרת, כי הוא יציב יותר.
המטרה: להפסיד חתונה
בצד הוולשי לא אמורים להיות שינויים בהרכב ולכן וויילס תופיע שוב עם חמישה שחקני הגנה ועם סאם ווקס בהתקפה לצד בייל, שאמר שלשום שמדובר במשחק הכי גדול של הנבחרת מאז 1958, אז וויילס הפסידה לברזיל ברבע גמר המונדיאל משער של פלה. "כן, זה המשחק הכי גדול שהיה למדינה הזאת", הוסיף המאמן כריס קולמן, "וזו חוויה להיות חלק ממנו".
זה באמת משחק עצום עבור וויילס, הכי גדול שהיה לה, ולכן הוא גם הופך עבור רבים לחשוב יותר מכל דבר אחר. קחו לדוגמא את משפחתו של גריס גאנטר, מגן הנבחרת, שכל משפחתו נמצאת איתו כאן, בצרפת, במקום עם אחיו שמתארגן לקראת חתונתו. יותר מזה, הוריהם של האחים גאנטר יישארו עם הכדורגלן בצרפת ולא ייקחו חלק בחתונת בנם השני אם נבחרת וויילס תעפיל לחצי הגמר. הסיפור הזה פיקנטי מאוד במחנה הוולשי ומביא איתו כותרות רבות.
"החתונה במקסיקו, וההורים שלי היו אמורים כבר להיות שם", אמר גאנטר, שאם יודח הערב יספיק לפחות להיות השושבין של אחיו. "אם נעלה לחצי הגמר אז המשפחה לא נוסעת לחתונה. אחי בסדר עם זה ואני לא חושב שהוא בעצמו באמת רוצה להיות במקסיקו. הוא היה בכל משחק שלנו עד עכשיו ופשוט הרוס מזה. אמא שלי כמובן עצבנית שהיא צריכה לבחור בין שנינו, אבל לא יהיה מישהו יותר מאושר מאח שלי אם אף וולשי לא יגיע לחתונה שלו. בחיים לא רציתי כל כך להפסיד חתונה".
אדן הזאר מרגיש בבית
מי שמאוד לא רצה להפסיד את המשחק הזה הוא כוכב בלגיה אדן הזאר, שסובל מפציעה טורדנית. הזאר התאמן אתמול והוא ישחק. עבור הקפטן מדובר בערב מרגש, לא רק בגלל המעמד,
רבע גמר יורו, אלא גם כי הוא שב לליל, העיר בה עשה לעצמו שם וגדל כנער.
הזאר גדל מעבר לגבול, מרחק כשעה נסיעה מליל. אנשי הסקאוטינג של ליל איתרו אותו בשלב מוקדם והוא הגיע לקבוצה בגיל 14. הזאר חי ושיחק בליל 7 שנים ובימים האחרונים כל העיניים מופנות אליו. רבים מאוהדי הקבוצה ניסו לרכוש כרטיסים כדי לראות את האליל שלהם שוב מקרוב.
הזאר הגיע למסיבת העיתונאים אתמול יחד עם מארק וילמוטס, אבל לפחות בהתחלה אף אחד לא התייחס למאמן. 8 השאלות הראשונות הופנו להזאר שחוזר "הביתה". בסופו של דבר, כשהעסק התחיל להרגיש לא נעים, נציג אופ"א עשה לזה סוף, אמר להזאר לעזוב וביקש להפנות לווילמוטס שאלות.
"נחמד לחזור לפה כי כאן חוויתי את הרגשות הראשונים שלי ככדורגלן", אמר כוכב צ'לסי, שהיה השחקן הטוב ביותר של בלגיה בניצחון על הונגריה. "לא שיחקתי באצטדיון הזה, החדש, אבל אני מקווה שארגיש כאן כמו בקודם. למדתי המון בליל, בעיקר איך להיות שחקן כדורגל".
לפנייה לכתב/ת 
