הח"כים ימנעו ממתגרשים להגיע לביהמ"ש
קידום "החוק להסדר הידיינות בסכסוכי משפחה" הופך את הגישור מהליך וולונטרי לכזה המחייב בני הזוג לפני בבית המשפט. האם אכן כך יתנהלו הגירושים בעתיד?
מטרתו של החוק החדש להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה היא לבטל את הדפוס המוכר שבו גברים פונים לבית הדין הרבני ונשים לבית המשפט לענייני משפחה – כל אחד כדי לנצל את הערכאה שבה הוא נחשב חזק יותר. המחוקק מעוניין לקבוע למעשה שגישור יהיה ברירת המחדל לפני שניגשים לשופטים או לדיינים (תקנות החוק נמצאות כעת בוועדת החוקה של הכנסת).
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- לעגה להומוסקסואל ברשת, ותשלם 52 אלף ש'
- צ'רלטון תפוצה ע"י קיוסק שהקרין משחק יורו
- דייר ניסה לנכס לעצמו 16 מ"ר מהשכנים בת"א
- אחרי 15 שנה: 1.2 מיליון ש' על מעשים מגונים
ב-2013 דווח בישראל על 14,735 מקרי גירושים. עלייה בשיעור המתגרשים לאורך השנים יצרה עומס על מערכת המשפט, והמדינה הבינה את החשיבות שביצירת נתיב חלופי.
גירושים הם אחד המשברים הקשים שמשפחה עלולה לעבור. למרות ההתקדמות החברתית, התא המשפחתי ומוסד הנישואים הם עדיין מדד להצלחה אישית, כלכלית וחברתית. גירושים מלווים בתחושה של כישלון ואכזבה עמוקה שעלולים ליצור אצל המעורבים מערבולת של כעסים ומסעות נקמה. השפעתם על הילדים ישירה ועלולה להפוך אותם לקורבנות בסכסוך ולכלי מיקוח.
אז איך עושים את זה? קיים השפעה לאופן שבו מתנהלים הצדדים, והליך גירושים מבוקר ומכוון הידברות יבטיח תקשורת טובה יותר בין הצדדים גם לאחר הפרידה. בית המשפט אמור להוציא את הצדק לאור אבל הוא מסמל מקום לסגירת חשבונות. האמרה "נתראה בבית המשפט" מהווה פתיחת חזית מלחמה ארוכת טווח ולא פתרון בעיות. מעבר לעלות הכספית, במקרים כאלה נמנעים זוגות רבים מתקשורת ישירה, ומתקשרים באמצעות עורכי הדין.
וחשוב מכך: בשל העומס הכבד, לשופטים יש נטייה להימנע מלרדת לעומקן של סוגיות שונות וחשובות הנוגעות לעתיד המשפחה, כגון מערכות יחסים עם בני זוג חדשים, קבלת החלטות בנושאי חינוך, בריאות וכדומה. באופן זה איכות השיפוט עלולה להיפגע ולגרום לעיוות דין.
המדינה מחייבת הסכמי שלום
לרוב, זוגות שמחליטים להתגרש, עושים זאת מתוך ההבנה שאינם רוצים עוד מריבות ועימותים בתוך המשפחה. מתן גט אמנם מבטיח מרחק פיזי מהצד השני, אך אינו מבטיח התנהלות שונה מזו שהייתה כשחיו יחדיו.
גם המדינה מבינה את הבעייתיות והרגישות בדיני המשפחה, ובשל כך לקחה אחריות וצעדה צעד חשוב לקראת יצירת פתרון יעיל, במסגרת החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה משנת 2014. חוק זה הופך את הגישור מהליך וולונטרי להליך רשמי, המחייב את הצדדים לפנות אליו לפני מסכת הדיונים בבית המשפט.
גישור הוא הליך המסייע לבני זוג, להורים ולילדיהם ליישב סכסוכים בהסכמה ובדרכי שלום. הגישור מטפח שפה משותפת בין הצדדים, המקדמת משא ומתן, ומנחה את אותם לשיח חופשי ומשחרר, נטול נימה ביקורתית ושיפוטית. באמצעות גישור מקצועי מתאפשרת לצדדים זווית ראייה שונה של קידום אינטרסים אמיתיים וחשובים לניהול הסכסוך. המטרה היא לייצר שיתוף פעולה והסכמות בין הצדדים, ובזכותם.
"גישבור" – פתרון שיבטיח הסכם
ומה המוצא במצב שבו הצדדים אינם מגיעים לכדי הסכמה בגישור? מאחר שהמגשר אינו מוסמך להכריע, התוצאה הסופית של הדיון תלויה אך ורק בנכונותם של הצדדים לייצר הסכמות. כל עוד נותרים נושאים פתוחים, הדיון עלול לשוב אל כותלי בית המשפט.
למקרים אלו פתרון משלים הנקרא "גישבור" – הליך גישור שבמידת הצורך ממשיך לבוררות. בשונה ממגשר, הבורר מכריע. פסק הבורר יינתן בהתאם לתהליך המנוהל בין הצדדים ויותאם לצורכיהם, בשונה מפסק שופט בבית המשפט, שהמחויב לפסוק על פי הדין המהותי.
גישבור מהווה פתרון המבטיח הסכם. ביכולתו לשנות את פני הגירושים ולהוות מהפיכה באופן בו מתנהלים תיקי הגירושים בישראל.
את הגירושים לא תמיד ניתן למנוע, אך ניתן לתקן את האופן שבו מתקיים ההליך עצמו, ובכך להבטיח עתיד טוב יותר לזוגות מתגרשים ולילדיהם. הליך גישור מקנה הזדמנות להמיר את החרבות בעלי זית וליישב את הסכסוכים באמצעות שלום.
