צפו: כשהוולשים התחילו לרקוד בבורדו
יאיר קטן צפה מרחוק בוויילס מעפילה לחצי הגמר עם אוהדים שרופים והתפנה לסכם ערב שהתחיל בחגיגה בלגית ונגמר בהורה וולשית סוערת. צפו בכתבה
אלו היו הרגעים בהם הבלגים היו בטירוף. על כל וולשי היו לפחות חמישה בלגים, והם נתנו שואו לתיירים המזדמנים עם ריקודים מתואמים ועידוד בלתי פוסק. הם הצטרפו לאנגלים שהגיעו למקום ועודדו את וויילס, וגם לוולשים, וכולם זימרו יחד את "אל תיקחו אותי הביתה", שיר האוהדים האנגלי. כשראג'ה נאינגולן העיף פצצה לחיבורים, הם נכנסו לאקסטזה והעלו ענן אבק מרחבת החצץ, שאיים לאפוף את כל בורדו.
לא בטוח שהוולשים כל כך האמינו בנקודה ההיא. אחרי כל כך הרבה שנים של כשלונות, אולי הם חשבו להסתפק הפעם ברבע הגמר ולקחת הביתה זכרונות יפים. לא שמעו אותם בכלל על רקע השירה הבלגית. גם בשוויון של אשלי וויליאמס לא נשמע רעם כמו בשער הבלגי. אבל המשחק התמשך, הבלגים ראו שכלום לא הולך והשתתקו, ולפתע היו שני אוהדים מבוגרים של וויילס ששרו בקול רם. בשער השלישי אחד מהם פשוט רקד עם גבו למסך מול כל האוהדים הבלגים שנותרו קפואים.
המסיבה הייתה שלהם בסיום. בזמן שאחד האוהדים המפסידים השליך בעצבים את הדגל לקרקע, הם סחפו את כל מי שמסביב להורה וולשית סוערת. 50 מטר משם, כמה מאות אנשים בכלל היו מרותקים להופעה על במה אחרת במתחם. הם בכלל לא היו מודעים להיסטוריה שהתרחשה, והתמכרו למוזיקה.
לפנייה לכתב/ת 
