בתו של הנרצח: "אבא, ברגעים האחרונים ניסית להציל אותנו"
בהספד שכתבה תהילה בת ה-14, בתו של מיכאל (מיכי) מרק, גוללה את השניות הדרמטיות של הפיגוע שבהן ניסה אביה להציל את המשפחה: "ראיתי אותך ברגעיך האחרונים. לא עזבת את ההגה, לא הגנת על עצמך. עד נשימתך האחרונה ניסית להציל אותנו". בת נוספת, שירה: "לא רק אני יתומה, כל העולם יתום"
עשרה יתומים הותיר במותו מיכאל (מיכי) מרק שנרצח בפיגוע הירי בדרום הר חברון ביום שישי. בהספד קורע לב בהר המנוחות בירושלים גוללה בתו הפצועה תהילה בת ה-14 את רגעי הפיגוע שבהם ניסה אביה להציל את המשפחה: "ראיתי אותך ברגעיך האחרונים, כששמעתי את היריות ישר התכופפתי, גם פדיה וגם אמא, אבל אתה שנהגת לא עזבת את ההגה, לא הגנת על עצמך, עד נשימתך האחרונה ניסית להציל אותנו. לא דמיינתי שאלו יהיו הרגעים האחרונים שלי איתך, אבל אני גאה בך. אתה גיבור". את דבריה של תהילה שהובאה על אלונקה קראה בשמה בת משפחתה.
"אני מתגעגעת אליך, אבל אנחנו נמשיך לחיות חיים מאושרים בשבילך, כי אני יודעת שזה מה שאתה רוצה. אלוקים לקח אותך כי הוא צריך עוד צדיקים איתו למעלה. תתפלל מלמעלה על אמא, אמא אהובה שלנו, שנלחמת על חיה בשבילנו. תשמור עלינו משם. אוהבת אותך מאוד, תהילה", הוסיפה הבת.
בת נוספת של מיכאל, שירה חריף, נשאה הספד שלא הותיר עין יבשה בקרב הנוכחים. "אבא אהוב שלי, יום שישי, ערב קודש אחרי מקווה. לבוש בלבן, בדרך עם אמא לירושלים. אין טהור מזה, אתה כולך טהור. הוצאת מלבך כל טיפת כעס, כל מידה רעה. הארת את הבוקר. לא היו לנו הכלים להכיל את האור שלך. הייתי נכנסת אליך הבית עם הילדים שלי. כל כך אהבת אותם. החיבוק הזה שיש רק לך היה מקום המבטחים שלי. אוי אבא, אני כזו ילדה של אבא".
"עברנו תקופות קשות לאחרונה, אבל היית שם תמיד עם הידיים החמות, הלב הכי אוהב, חכמת החיים וחכמת הנפש. זה כבר כמה זמן שאנחנו תוהים - מה יש לך לחפש בעולם? אבא תדע, ראיתי הכול - את הדלת שלא הפסיקה להיפתח ואנשים באו ובאו ובאו. כל כך הרבה דאגה לאנשים שאתה אפילו לא מכיר. ראיתי את החסד שנשפך ממך לכל עבר בלי סוף של נתינה. לא רק אני יתומה, כל העולם יתום".
"מספיקה פגישה של שנייה איתך בשביל להתאהב. כל דבר שנגעת בו הפך זהב. היית משוגע, וכל כך אהבתי את זה. את ההתלהבות ואת השמחה הכנה והתבונה להפוך את הפשוט ליופי בלתי נתפס. אוי, למדתי אהבה. אתה ואמא הייתם אהבה במובן העמוק ביותר שלה. הלב קרוע. אבא, אני מבטיחה לך שנשמור אחד על השני. אני מבטיחה להיות אדם טוב ואוהב יותר, אבל אתה צריך להבטיח שתזעזע את השמיים בתפילה לאמא".
"אבא, מילים אחרונות. סליחה שלא הייתי בכלל בת ראויה לך. סליחה על כל נקודת צער שאי פעם גרמתי. לפחות אני יודעת שאמרתי לך כל יום כמה שאני אוהבת אותך. אני כל כך כל כך אוהבת אותך וכל כך מבינה את ריבונו של עולם שהוא רוצה אותך לידו. אני שלך תמיד. לנצח. הילדה של אבא".
בנו של מיכאל ז"ל נפרד: "אבא, כל החיים שלך סבבו סביב שני דברים: משפחה ועבודת השם. רציתי עוד כל כך הרבה ללמוד ממך, כל מה שנגעת בו הפך לזהב. השם בוחר את הצדיקים ואת הפרח הכי יפה בגן ואותו הוא לוקח. אתה חיית את החיים כמו שרצית. כל מי שהעז להגיד כמה רע פה וקשה במדינה, היית מסתער עליו ב-300 קמ"ש".
ראש המוסד: "מיכי, אהבתי אותך אהבת נפש"
ראשון הסופדים היה הרב הראשי לישראל דוד לאו, שאמר: "אני מנסה לדמיין לעצמי יום שישי, אחה"צ רגוע. נוסעים אבא, אמא עם שני ילדים במכונית לקראת שבת קיצית פשוטה. מדברים, בדרך מזמזמים ניגונים לפני שבת. מלווים את מי שיוצא מבית הכנסת הביתה, ובמקום זה מלאכי חבלה מתקרבים אל המכונית ואל הנהג שכולו אהבה ואכפתיות לזולת. כל מהותו לקחת ולחבק".
בין הנוכחים היה גם בן דודו של מיכי ז"ל, ראש המוסד יוסי כהן, שנשא הספד מרגש: "מיכי היקר, היה שלום. אהבתי אותך אהבת נפש ואתה את כולנו. תודה שהארת את חיינו, שהרעפת על חיינו חום ואהבה, עם המשפחה: בניך לתפארת הצבא - הקצינים, בנותיך בצבא ובשירות הלאומי. אני מתחייב בשם חבריי, הקולגות שלי במערכת הביטחון, שנמשיך לעשות הכול, מיכי, פשוט הכול כדי לעשות את מדינת ישראל מאוחדת כאיש אחד".
את ההספדים קטעו מספר נערים שצעקו "נקמה", והושתקו על ידי ההמונים בבית העלמין. בתגובה, אחד מבני משפחת מרק קרא במיקרופון לנערים, שגם התעמתו עם שוטר, להפסיק וללכת. הנערים המשיכו בשלהם והפריעו למהלך התקין של ההלוויה. אחד הנוכחים במקום התחנן בפניהם להפסיק וצעק לעברם: "תכבדו את המשפחה".
שיפור במצבה של האם שנפצעה בפיגוע
מבית החולים הדסה עין כרם נמסר בצהריים כי האלמנה חוה (חווי), שנפצעה קשה בפיגוע, שבה להכרתה. עוד נמסר כי היא נושמת בכוחות עצמה ומצבה יציב. מנהל יחידת הטראומה בבית החולים, פרופסור אבי ריבקינד, סיפר כי חוה התעוררה, אך עדיין לא מדברת אלא רק מגיבה כשקוראים בשמה. בדרך מעתניאל לירושלים עצרו ילדיו של מרק במקום הפיגוע ליד בית חגי בציר 60 ואמרו קדיש.
"אבא, רק לפני רגע חיבקת אותי ואמרת שלא תעזוב"
מוקדם יותר יצא מסע הלוויה מישיבת עתניאל, שמרק היה מנהלה, אחרי שורת הספדים של בני משפחה, חברים ואישי ציבור בהם נשיא המדינה ראובן ריבלין, שסיפר שהנרצח היה קרוב משפחתו. "אני עומד מול מותך מיכי, כואב ועצוב, ואיתי עומדת יחד אבלה אומה שלמה", אמר ריבלין. "בטרם נכנסה השבת גזלה אותך יד מרצחים לנגד ילדיך. אני בן דוד שני לאמך זלדה. למדתי עליך שהיית איש רוח, מנהל שהוא מורה דרך, מעמודי התווך של הר חברון, ישר דרך וצנוע. אתה בן למשפחה רבת זכויות בתקומת הארץ".
אורית, בתו של מיכאל, קראה בבכי על דוכן ההספדים: "אבא שלי, אני אוהבת אותך. אני לא מאמינה שנפרדים. רק לפני רגע חיבקת אותי ואמרת שלא תעזוב, ועכשיו אלוקים לקח אותך. אתה יודע למה? תמיד אמרנו שאבא שבשמיים לוקח את הכי טובים ואנחנו אוהבים אותך".
הבן יהושע הוסיף: "ככל שהשנים עוברות מתבררים עוד עומקים שלך. אבא איש קבלה, הכלה, נתינה אין סופית ומחשבה. אבא, מה אומר? מתנפץ לבי לרסיסים. טבעתי במצולות חסרונך. לקח אלוהים את מבוקשו, ואנחנו מה? את מי נקלל?".
אחיו נתנאל ספד אחריו: "איש אשכולות, אדם גדול כל כך. כל מה שנגעת בו הפך לזהב. איש חסד כולך, נתת בלי שאף אחד ידע. הכול עשית בצניעות. אפילו את הישיבה שניהלת. ומסרת את נפשך ללמוד תורה. לא ויתרת על לימוד התורה בשביל להגדיל שם ה' בעולם. תראה את המשפחה, תראה איזה מפעל הקמת.
איך אפשר לדבר עליך בלשון עבר? כל שבת הייתי מתייעץ איתך ושואל שאלות. ועכשיו את מי אשאל?".
הבת מרים בת ה-18.5 הקריאה את ההספד: "אני יושבת וכותבת לך, ובוכה. ומרגישה ששום מילה לא יכולה לצאת. רק לפני שבוע היינו בשבת יחד, הסתכלתי עלייך וכמה אור יצא ממך. בסוף השבת נועה רצתה שנצטלם, ואמרו שיהיו עוד הזדמנויות - אבל עכשיו לא. תמיד היית איתי, תמיד האמנת בי, תמיד היית אבא שלי, בנפילות הכי גדולות. כמה כוח נתת לנו. אני מבטיחה לך שאני אהיה חזקה ואשמור על הקטנות ועל אימא. אבא, אנחנו יחד ונישאר יחד. זו המשפחה שבנית. תודה על 18 שנים שלא נתת לי ליפול. תזעק ל-ה' שירחם עלינו אבא".
שרת המשפטים איילת שקד אמרה שם: "התשובה שלנו לרצח צריכה להיות בנייה ועוד בנייה. זו דרכה של ההתיישבות. אנו נרדוף את המרצחים ואם משפחתם תומכת טרור - גם היא תשלם. תושבי יהודה ושומרון הם לא הבעיה, הם הפיתרון. הם המגן של מדינת ישראל. בגופם מונעים את הקמת חמאסטן ודאעשטן. הם התושבים במילואים כל החיים. לוחמים ללא מדים".
הפיגוע אירע ביום שישי בסביבות 15:00. כלי רכב ובו מחבלים פלסטינים עקף את מכונית המשפחה שנסעה במכונית בציר 60 ליד בית חגי, והם פתחו לעברה באש כבדה. מרק, מנהל הישיבה בעתניאל, נרצח לעיני אשתו חוה שנפצעה קשה ושניים מילדיו - פדיה בן ה-15 ותהילה בת ה-14 - שנפצעו אף הם.
בבוקר פרסמו ילדיו של מרק סרטון שבו קראו לאזרחי ישראל להגיע להלוויה: "הוא לא היה רק אבא שלנו, הוא היה אבא של כל כך הרבה אנשים ונורא חשוב לנו שאנשים יבואו, כי הוא באמת היה של כולם. תבואו, כל אחד ישמע משהו טוב שאבא היה ותיקחו את הטוב הזה ותהיו אנשים יותר טובים, תהיו אנשים יותר טובים, יותר אוהבים".
לפנייה לכתב/ת 
