אין סולחה: דקר את בן דודו - וישלם מיליון שקל

עימות אלים בין קרובי משפחה על רקע מחלוקת סביב קרקע הסתיים בהרשעה פלילית ועונשי מאסר. בהמשך תבע המותקף גם פיצוי במישור האזרחי

עו"ד יורם מזוזפורסם: 05.07.16 , 08:21

בית משפט השלום בנצרת קיבל לאחרונה תביעה אזרחית שהגיש תושב הצפון נגד בני דודים שלו, לאחר שעימות ביניהם הידרדר לאלימות קשה ודקירה. השופטת עינב גולומב קבעה שהתוקפים, שכבר הורשעו בהליך הפלילי ונידונו למאסר, גם ישלמו לתובע פיצוי של מיליון שקל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

האירוע התרחש בינואר 2010 כשהתובע ואחיו שהו בחצר ביתם ועבדו על טרקטור. שני הנתבעים, בני הדודים שלהם, הגיעו ודרשו מהם לפנות את השטח בטענה שהוא שייך להם. במקום התפתח עימות ובשלב מסוים הגיעו אביו של התובע ואח נוסף שלו. במהלך הוויכוח שלף אחד הנתבעים סכין ודקר את האב בחזה, ואת התובע בידו השמאלית. התובע הובהל לבית החולים שם אובחנה פגיעה עצבית בידו השמאלית. הוא אושפז למשך שבוע וחצי וחזר לצורך ניתוח נוסף לאחר חודש.

תביעה

בגלל האלימות: הגרוש הפסיד בחלוקת הרכוש

עו"ד מור אוזרקובסקי

על רקע פרידת בני זוג דרשה האישה לקבל חלק גדול יותר מהמשאבים בטענה שבמשך שנים סבלה מנחת זרועו של הבעל. בית המשט הסכים איתה

בגלל האלימות: הגרוש הפסיד בחלוקת הרכוש

נגד בני הדודים הוגש כתב אישום. הם הודו בעובדות והורשעו בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, והחזקת סכין שלא כדין. על אחד מהם נגזר עונש מאסר של שנתיים, קנס של 5,000 שקל ופיצוי לאב בסך 10,000 שקל. על השני הוטלו 18 חודשי מאסר, קנס בסך 3,000 שקל ופיצוי של 5,000 שקל לאחיו של התובע.

בעקבות זאת הגיש הנפגע תביעה לפיצויים ואליה צירף הסכם "סולחה" שנחתם זמן קצר לאחר האירוע, לפיו הוא מתחייב לא לפנות למשטרה. גם הנתבעים הגישו הסכם אולם בנוסח שונה ומקוצר, ולפיו לא נקבעו זכויות כספיות המגיעות לתובע ולאביו. על ההסכם שהגישו מופיעות חתימות הצדדים כולל עדים שונים - אלא שהתובע טען ששונו סעיפים מהנוסח המקורי ושחתימתו זויפה, כך שהוא אינו נושא בהתחייבות כלפיהם. הוא ציין שלא סביר שהיה חותם על מסמך שבו הוא למעשה מוותר על זכויותיו לפיצויים.

הנתבעים טענו מנגד כי דווקא הסכם הסולחה שצירף התובע הוא המזויף. על פי גרסתם, הצדדים ויתרו על כל הדרישות ההדדיות, וחתימתם מעידה על כך. מתוקף ההסכם, הדגישו, בן דודם מנוע מהגשת תביעה לפיצויים בעקבות התקיפה.

המחלוקת נסובה על כמה סוגיות: מהותו ותוכנו של מכתב "הסולחה", מידת אחריותו של הנתבע השני – שלא דקר – ושל התובע עצמו, וכן סוגיית הנזק.

השופטת עינב גולומב לא השתכנעה שהתובע אכן ויתר על זכויותיו. היא ציטטה את נוסח ההסכם שהציג, שלפיו "כל הצדדים מוותרים האחד לשני והשני לאחד, על תלונות הדדיות למשטרה", וציינה כי הוא אינו מהווה ויתור לתביעה.

היא דחתה את טענת הנתבע השני לחפותו וציינה שמעצם העובדה שלקח חלק פעיל באירוע, ושמו מופיע בהסכם ה"סולחה" – הוא נושא באחריות במשותף עם בן דודו.

מאחר שלתובע נקבעו אחוזי נכות בשיעור של 45%, השופטת פסקה לזכותו פיצוי בסך מיליון שקל, בין היתר עבור אובדן שכר ופנסיה, פגיעה בכושר ההשתכרות, הוצאות רפואיות וכאבים. כמו כן, הנתבעים חויבו בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 20% מגובה הפיצוי.